“לתקלט זה כמו לספר סיפור”

תוכלו לפגוש אותו בליינים ומסיבות, אירועי התרמה וחתונות, בארץ ובחו"ל. די ג'יי דניאל מריומה משתף אותנו בסיפורים, התחושות והסודות, מהפעם הראשונה בחוף הילטון ועד לסיור במזרח הרחוק
mariuma2

כל אחת רוצה להיות די ג’יי. כל אחד רוצה לתקלט. תן לי לעשות איזה סקראצ’, שימי את השיר של לנה דל ריי.
אפנת האוזניות הענקיות שא/נשים מסתובבים איתם בשנים האחרונות אולי מעידה על התפתחות הטעם האישי והקפדה על איכות הקשב, אך ההערכה לה זוכות הדי ג’ייאיות, והווייב שדי ג’יי טוב מביא איתו מעידות גם על ההכרה בחשיבותו של התוכן. ככל שהמסיבה יותר מושקעת, המוזיקה יותר מעולה ואלוהים היא הדי ג’יי. הוא שולט באווירה, היא תדע להרים את המסיבה, לייצר את הסקסיות או הפאן או מה שהיא תביא איתה. זה ידוע, זה עולה בהתאם וזה מייצר מציאות.

מה יש בעמדה המאד קטנה אך מאד גדולה הזו שבעצם מפקדת על הרגשות, על הרגעים ואפילו אחראית ללא מעט זיכרונות שייחרטו בליבנו תחת הפסקול הזה? ומי לא רוצה להיות חלק מפסקולי חיים שכאלה?

דניאל מריומה, נווט פסקולים כבר מעל ל-10 שנים, די ג’יי ישראלי בינלאומי מקצועי ורגיש קפץ לשיחת עומק ויחד ניסינו ללמוד את רזי הרגש והשכל, מאחורי הקלעים של הרגעים שלנו במסיבות, במצעדים ובאירועי הקהילה הגאה.

מה זה בעצם לתקלט? איך זה מרגיש?
“לתקלט זה לספר סיפור לקהל שמגיע – אני אף פעם לא יודע איך זה מתחיל ואני אף פעם לא יודע לאן זה ילך ואיך זה יגמר. במקביל זאת גם הדרך של המתמטיקה להגיד שלום. שתי הדרכים האלו מסבירות מה זה לתקלט ויוצרות את השילוב בין הרגש לבין הטכניקה. ואיך זה מרגיש? כמו הדבר הכי טוב בעולם! זאת הדרך שלי לבוא ולספר לקהל מה מדגדג לי על המיתרים של הלב, מה עובר לי בתוך הראש. ותחושת האופוריה כשאתה יודע שעשית טוב לאנשים אחרים לא משתווה כמעט לשום דבר אחר בעולם”

מה הדבר הכי חשוב בתיקלוט?
“הקהל שנמצא מולך והיכולת לספר את הסיפור הנכון בשבילו, אנחנו מתפתחים כל הזמן וסאונדים חדשים נכנסים לעולם ככה שתמיד צריך לדעת ולמצוא מה יגרום לאנשים להרגיש את מה שאני רוצה שהם ירגישו”

יש לי תחושה שמסיבה או חתונה יכולה להיות מדהימה או מבאסת ותכלס זה ממש תלוי בדי ג’יי, מה הופך די ג’יי לטוב?
“כמו שאמרתי מקודם, זה הראיה המרחבית לעבר הקהל שנמצא מולך – לדעת איך לחדש להם, לגוון להם, לתת להם להתפרק על העבר ובמקביל להביא את הדבר הכי טוב לעמדה. כדי ג’ייז האחריות שלנו ענקית, כי אנחנו בעצם קובעים את הטון של האירוע ולכן צריך תמיד לבחור את הטון הנכון”

מה הסגנון שלך?
“עם כמה שאני שונא את התשובה הזאת אבל היא הכי ראויה, אני מנגן אקלקטי, החל מפופ ונגזרותיו, מוסיקה עברית, מזרחית ועד לשחור, אלקטרוני עם דגש על הניו-יורק האוס, אלקטרו, מעט EDM קלאב טרנס, ובעצם כמעט כל נגזרות ההאוס והאקלטרוניקה. למעשה כל דבר שיש בו נשמה”

ניגנת גם בחו”ל, יש שיר אחד שעובד בכל מקום, הסייפטי זון שלך?
“אחד ה”ג’וקרים” שאני משתמש בהם זה מאש-אפ מדהים של חבר’ה שקוראים להם Dj’s From Mars, ששילבו בין אלחנד’רו של ליידי גאגא, Hang Up של מדונה ו Gimme A Man After Midnight של אבבא. שזה די מתאר את כל מה שאני תמיד מנסה לעשות על העמדה – השילוב בין הישן, לחדש והמחדש”


הג’וקר של מריומה

מה אתה עושה כשאתה מרגיש שמסיבה פשוט לא מתרוממת?
“למרבה המזל מעטים היו המקרים שזה באמת קרה לי, אבל אין מה לעשות – לפעמים המסיבה לא מתרוממת וזה לא תלוי בדי ג’יי, ישנה אפשרות אחת שהיא די חשובה וזה לנסות כמה סגנונות ולראות מה קולע ולמי. בעבר הייתי נלחץ מזה אבל למדתי עם הזמן להרפות ופשוט ללכת עם האמת שלי, בדיעבד למדתי שזה הדבר הכי נכון לעשות כי אתה לא יודע למי כן הבחירות המוסיקליות שלך כן יכולות להגיע”

עוד בנושא:  מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים 2021 - טיפים לצועד המתחיל

אם אתה מגיע למסיבה ופתאום אין לך חשק או שהוויב לא עובד לך, מה אתה עושה? יש לך טריק?
“בד”כ אני לוקח נשימה עמוקה, לגימה מהדרינק שתמיד מלווה אותי, חיבוק ממישהו שאני מכיר, חיוך ענק על הפנים ולנסות להשמיע משהו שאני אוהב, משהו שמדבר ללב שלי ויהפוך לי את כל מצב הרוח… אני תמיד אוהב לקרוא לזה: “פרק ב’ ” אם הפתיח עד אז לא היה וואו, אז פרק ב’ חייב להיות היסטרי”

זאת הדרך שלי לבוא ולספר לקהל מה מדגדג לי על המיתרים של הלב, מה עובר לי בתוך הראש. ותחושת האופוריה כשאתה יודע שעשית טוב לאנשים אחרים לא משתווה כמעט לשום דבר אחר בעולם

מהי חוויית התיקלוט הכי משוגעת שחווית?
“האמת שבמקום סיפורים על פסטיבלים עם עשרות אלפי אנשים החוויה הכי מצחיקה דווקא קרתה לי שניגנתי במסיבת פורים בבית. הגיעו פעמיים שוטרים ע”מ לסגור את המסיבה ובפעם השלישית הגעתי איתם איכשהו להסכם שהם לא סוגרים את המסיבה אבל הם מוזמנים להצטרף. מפה לשם אני מוצא את עצמי מתקלט מול 50 איש שהם באי המסיבה ועוד 12 שוטרים במדים…העולם הזה משוגע”

יש מן הרגשה כזאת שיש קשר בין מוסיקה, תקלוט וסמים. מה תגיד על זה?
“כמו בכל מקום עבודה למרבה הצער זה קיים. אני לא רואה בעיה עם ג’וינטים לדוגמא שבכל מקרה אני רואה את זה כדבר רפואי שגם נותן לך תחושה נעימה בזמן שאתה עובד, אבל הכיף האמיתי הוא באמת לחגוג עם הצלילים ולזרום איתם. אני מכיר לא מעט די ג’ייז שמשתמשים בסמים כאלו ואחרים בזמן העבודה שלהם, אני לא רואה איך זה עוזר כל כך – בעבר זה היה מוציא אותי מריכוז אבל זה עדיין החיים שלהם והבחירה שלהם, אם זה עובד להם תפאדאל, אבל אני לא רואה סיבה לתמוך בזה. אין מה לעשות, מסיבות הן מקום של פורקן, גם מיני וגם סביבתי. אני חושב שהסברה תהיה דבר הרבה יותר יעיל מאשר למנוע את הדבר הזה”

mariuma1
הכיף האמיתי הוא לחגוג עם הצלילים | צילום: דביר גיחז

מה הדרינק שלך?
“וודקה-ג’ינג’ר איל. זה כמו עם רדבול אבל בלי ה” RUSH” המטורף שהרדבול נותן. גם קוסמו עובד לי טוב”

אתה זוכר את הפעם הראשונה שניגנת? פחדת? איך זה היה? מתי?
“הפעם הראשונה שניגנתי קרתה בזכות ברוך אורן מעמותת “שישה צבעים”, הוא ביקש ממני להגיע לטורניר כדורעף בחוף הים, אמרתי לו שאין לי מושג איך לתקלט אבל אני יכול לשים שיר אחד אחרי השני, הוא הביא את הפלטה הראשונה שראיתי בחיים שלי מקרוב ואז התחלתי לחבר בין שירים, במקום לתקלט שעה יצא שהעברתי 9 שעות רצופות בחוף הים עם קהל שהגיע מבחוץ לרקוד. פחדתי? ברור, אבל גם היה לי כל כך כיף לעשות את זה”

השנה מצעד הגאווה בסימן נשים בפרונט. מה דעתך על זה?
“אני חושב שהגיע הזמן. אנחנו חיים בחברה שתמיד שופטים אותנו ומנסים לדרג אותנו באיזשהו סולם לא ברור, זה נע בין סטרייטים, נשים, נשיים, גברים, גבריים, סטרייטים אקטינג, טרנסים, טרנס פחות וטרנס יותר. איכשהו נשים תמיד נמצאות בתחתית הרשימה, למרות שהמאבק של נשים תמיד צריך להיות בפרונט – הוא מדבר בדיוק על כל הבעיות שכל הקהילה ובכלל בני האדם מתמודדים איתן, אם זה שוויון זכויות, הכרה, כבוד ועוד. יוצא לי להפיק אירועי גאווה ברחבי הארץ – באר שבע, ירושלים, תל-אביב ועוד ותמיד ניסיתי לשלב נשים בתכנים – החל מדראג, ועד לדי ג’ייאיות, מופיעות וזמרות. אני מקווה שנגיע לנקודה שבה גם נשים יבינו שהם כוח ענק וידרשו את מה שמגיע להן, ומצד שני גברים יבינו שהעולם הזה היה צריך להשתנות ממזמן ורק שיתוף פעולה אמתי (והרבה להוריד את האגו) יעשה טוב לכולם”

עוד בנושא:  אלפי אנשים צעדו במצעד הגאווה והסובלנות ברעננה

אתה עובד שנים מול ארגוני הקהילה ומכיר את הלב של הקהילה מבפנים, מה נקודת החוזק והתורפה של הקהילה וההתנהלות שלה בעיניך?
“נקודת החוזק היא העובדה שהיום מצבנו הרבה יותר טוב ואנחנו מסוגלים אם אנחנו רוצים להתלכד כדי לעשות שינויים. הבעיה היא בנקודת התורפה שלנו – אני מרגיש כבר לא מעט זמן שאנחנו מפולגים ולא מכירים את הצדדים האחרים בקהילה. כמה הומואים ולסביות מתערבבים אחד עם השני? הומואים עם טרנסים? נשאים ונשים? ובכלל אני לא יודע גם אם קיים כזה דבר קהילה. אנחנו מאוד רגילים לשפוט אחד את השני ולא לחבר בין עולמות. לאחרונה יש באמת שיתופי פעולה מעניינים בין הארגונים וזה דבר מדהים, אבל בתאכלס? אנחנו נמצאים בדור שאנחנו אוהבים לשמוע את עצמנו ושוכחים שהמאבקים האלה חופפים וזה בעיקר בגלל שאני לא חושב שהקהילה הזאת מכירה אחד את השנייה”

philipines1
מתקלט עם מוטי סעדיה בפיליפינים

אתה דיגיי גם באירועים כמו חתונות, בת מצוות ולוויות. אם זוג בוחר בך לנגן בחתונה שלו, מה התהליך שקורה בעצם?
“האמת שרק לאחרונה התחלתי להיכנס לתחום האירועים והחתונות (בערך שנה) ואני עובד בשיתוף פעולה מלא עם מוטי סעדיה, שמעון בלום ואדיר רון שחולקים איתי את העמדה ברוב האירועים וזה כבוד ענק לעבוד איתם. אנחנו נפגשים לפני כן עם הזוג מקשיבים לצרכים שלהם, הכיוונים המוסיקלים שלהם ואז מביאים את הטוויסט שלנו לתוך הפגישה – אם זה בעצות כיצד לנהל את הערב ועד לבחירות המוסיקליות בכניסה לחופה ושבירת הכוס. זה די מדהים לראות את זה מהצד ולהבין כמה לחץ יש באירועים האלה. למרבה המזל אנחנו מגיעים עם כל כך הרבה ניסיון שאנחנו כבר מתורגלים ככה שהזוג מקבל גם מסע מוסיקלי מטורף לאורך האירוע וליווי אישי וצמוד לפניו”

אם היית מתכנן את החתונה של עצמך, מה השיר שהיית בוחר לכניסה לחופה ולשבירת כוס?
“האמת שאני מתכנן את החתונה של עצמי, למרות שהאל יודע עוד כמה זמן יקרה, אז בינתיים אני שומר את השירים האלו לעצמי”

אם מבקשים שיר מדי ג’יי זה סבבה או לא? ולמה?
“אני לא רואה עם זה בעיה וגם אף פעם לא ראיתי עם זה בעיה – אנשים שרוצים לשמוע את השיר שלהם זה אומר שיש להם משהו מיוחד שעשה להם המון טוב על הלב הם רוצים לרקוד לצלילים שלו. זה לא אומר שזה תמיד משתלב ושזה יצליח לנו להשמיע, אבל תבקשו…”

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן