fbpx

"לשבור את המיתוס שכולנו גדלנו עליו על הנסיכה הפאסיבית שמחכה לנסיך שיציל אותה"

המופע לכל המשפחה "הנסיכה וסוד הדרקון" שיעלה בפסח הקרוב במוזיאון תל אביב מציג מודל של נסיכה חדשה ואמיצה שמצילה את הנסיך שלה, ועל הדרך קורא לנו לחשוב מחדש על הסיפורים שאנו גדלים עליהם ועל אלה שאנו מספרים לעצמנו | "למיתוסים ולספורים עליהם אנחנו גדלים יש מרכיב משמעותי בעיצוב תפיסת העולם שלנו והם מסלילים אותנו מבלי שנהיה אפילו מודעים אליהם"
הנסיכהוסודהדרקון
צילום: יוסי צבקר

ב 2015 הלכתי לראות את ההצגה של קבוצת התיאטרון BLACKBOX "החברות של אלוהים" בתיאטרון יפו, ולא אגזים אם אומר שנשמטה לי הלסת. בהצגה שלושה סיפורים תנ"כיים אלא שהפעם, בניגוד לכל הפעמים ששמעתי אותם בבית הספר, הם היו מסופרים מנקודת מבטה של האישה. ההצגה בעטה לי עמוק בקרביים אבל יותר מזה היא שינתה לי את כל תפיסת העולם. כל מה שעד כה קיבלתי כאמת מוחלטת ובכלל לא טרחתי לשאול לגביו נשבר לרסיסים והורכב מחדש. השינוי הזה הלך והדהד והסתיים בכך שעשיתי שינוי מאוד משמעותי בחיי – עזבתי מקום עבודה שלא היה לי טוב בו והגשמתי חלום שהיה לי במשך הרבה מאוד זמן.

למה אני מספרת לכם את כל זה? כי ההצגות של קבוצת התיאטרון BLACKBOX לא רק שהן הדבר הכי חדשני, מרענן ואיכותי שקיים בעיר הזאת היום מבחינה אומנותית, יש להן ערך נוסף – הן גורמות לנו להתעוררר,  ואני אישית חושבת שזה בדיוק מה שהעולם שלנו זקוק לו עכשיו.

נפגשתי עם יעל סלור מייסדת ובמאית הקבוצה לקפה קצר (שהפך לשניים ארוכים) כדי שתספר לי איך הופכים רעיון ליצירה שמצליחה לגעת ולהשפיע כך על אנשים.

"גדלתי ביישוב בו כל הבתים נראו אותו דבר", מספרת יעל, "כל האבות עבדו בצבא או במשרד הביטחון והאמהות עבדו בבית ספר – חלוקת תפקידים מגדרית מאוד ברורה. ההורים פחות או יותר באותו חתך גיל, כולם הלכו לאותו בית ספר ולאותם חוגים. נוף ילדות הומוגני ואחיד. לילדה בת 15 המגלה את נטיותיה המיניות זו סביבה מסוכנת לגדול בה.

סוף שנות ה 90, אני בתיכון, במציאות חד ממדית כמו שאני גדלתי בה ראיתי הומואים לראשונה על מסך הטלוויזיה בסדרה פלורנטין. היה ילד אחד בשכבה שיצא מהארון מה שהפך לסנסציה שלא הפסיקו לדבר עליה כל התיכון. לסביות? מעולם לא שמעתי את המילה הזו, אבל כן התחלתי להבין שאני חולמת חלומות אסורים. החלום הופיע בפעם הראשונה בקיץ שבין כיתה ט' לכיתה י', ומאותו לילה שהתרחש אצלי בראש בלבד, העולם שלי התפרק וחור שחור ענק נפער בתוכי.

המציאות הבטוחה, המוצקה של העתיד שלי כמו שחשבתי שידעתי אותו (כמו הוריי גם אני אתחתן באמצע שנות העשרים עם גבר חלומותיי, יהיו לי 3 ילדים ובית עם גינה) התפרק. אלה היו 7 שנים של בדידות נוראית כי לא שיתפתי אף אחד בסוד שלי שנשאתי אותו איתי יום יום. זה היה סבל והסתרה והכחשה וכל המילים הנוראיות האלה, שמי שקורא.ת אותן כעת חש.ה הזדהות גדולה.

אחרי הצבא טסתי לארה"ב. הטיול הזה שינה את חיי כי שם הבנתי באופן מוחלט וחד משמעי שמה שאעשה בחיי זה ליצור ולהיות במאית תיאטרון ושם גם התאהבתי לראשונה במי שהיא היום זוגתי כבר 14 שנה ומי שכותבת את המוסיקה המקורית לכל היצירות של  BLACKBOX – דנה אייזן. לטיול הזה לקחתי איתי כמה דיסקים עם רשימת שירים שאספתי והייתי שומעת בנסיעות. אחד מהם היה יומן מסע של אביב גפן. יש שם משפט בשיר שאומר "והיה ומישהו בא אל תסתובב, כי זה תמיד יכול להיות זה שידליק לך את הלב, יפרוק את הכאב בשלווה". החיבור בינינו היה מיידי ומאז אנחנו יחד. עוד אז הייתי משתעשעת איתה ברעיון שכשנהיה גדולות יהי לנו תיאטרון. אין ספק שאנחנו מגשימות את החלום הזה.

ההבנה שאת לסבית במקום הכי "נורמלי" שיכול להיות הופך ומשנה לך את כל התפיסה מאפס. כשאת יוצרת תיאטרון זה לא יכול שלא להיכנס ליצירה שלך ולהפוך להיות הגרעין של כל פרויקט. ההסתכלות המחודשת על הדברים שחשבתי שהם מובנים מאליהם, הניפוץ של כל מה שחשבתי שהוא אמת מחולטת היה חוויה כל כך עוצמתית שהשאירה את חותמה על הנשמה שלי, ממש צרבה שם משהו שעיצב את נקודת ההתבוננות שלי על העולם בצורה הכי עמוקה שיכולה להיות, והפך להיות הדלק שלי ליצור. אין אמת מוחלטת, אין מציאות אחת, אין דרך אחת נכונה. על כל אחד ואחת לסלול לעצמה את הדרך באופן שהכי נכון ומדויק לו או לה".

עוד בנושא:  הנוער הלהט"בי רוצה לראות את עצמו גם בספרים

וזה בדיוק מה שקרה לי כשצפיתי בחברות של אלוהים
"נכון. אנחנו נותנים להרבה קולות מבחוץ לנהל אותנו – הקולות האלה מקיפים אותנו ואנחנו אפילו לא מודעים שהם לא בהכרח שלנו: האמונות, הערכים, מה שלימדו אותנו בבית, בבית ספר. למיתוסים, לספורים ולנרטיבים עליהם אנחנו גדלים יש מרכיב משמעותי בעיצוב תפיסת העולם שלנו ומערך הציפיות שלנו מהעולם והם מסלילים אותנו מבלי שנהיה אפילו מודעים אליהם".

צילום: יוסי צבקר

כעת אתן עושות את אותו הדבר עם מופע לכל המשפחה
"את המופע "הנסיכה וסוד הדרקון" יצרנו  בדיוק מהמקום הזה. זה סיפור על הנסיכה אלתיאה היוצאת להציל את הנסיך שלה כשהמטרה היתה לשבור את המיתוס שכולנו גדלנו עליו על הנסיכה הפאסיבית שמחכה לנסיך שיציל אותה. כולנו גדלנו על הסיפורים האלה בתור ילדים ומבלי לתת את הדעת על כך שהם מעצבים עבורנו תפיסת עולם מעוותת. בהצגה יצרנו מודל של נסיכה חדשה, אמיצה, גיבורה על מנת להעניק לילדות ולילדים את מה שלא היה לנו, לעורר בהם השראה ולהעצים".

הצלחתן?
"הורים מספרים לנו עם איזה עוצמות הילדים שלהם יצאו מההצגה ואיזה השפעה עצומה היתה להם עליה. הרגשנו שעשינו את שלנו".

תופעת הגיבורות בכלל ונסיכות גיבורות בפרט כבר שוטפת את המסך הגדול בעולם. זה התחיל ב 2012 עם אמיצה, המשיך ללשבור את הקרח, וונדר וומן, מואנה, ראלף ההורס 2
"והגיע הזמן שגם בארץ זה ייקרה. בתחילת הדרך פנינו לתיאטראות ופסטיבלים לילדים בארץ אבל הם כנראה לא ראו את החשיבות של העניין. לא היתה אופציה שנוותר על זה, לנו זה היה מספיק חשוב  אז החלטנו לעשות את זה בעצמנו. לשמחתנו ההורים מחפשים תכנים כאלה לילדות ולילדים שלהם וזה מבחינתי הכוח של העצמאות שלנו. לעשות מה שנראה לנו לנכון, לקדם תכנים שאנחנו מאמינות בהם, ככה עושים שינוי. ההצגה כבר הוזמנה להציג בהיכלי תרבות מחוץ לתל אביב והיא מועמדת לפרס הבמה לתיאטרון ילדים ונוער בקטגוריית מחזאית השנה, מוסיקה, עיצוב תפאורה ותלבושות, תאורה שחקנית ושחקן השנה, שיתקיים בחודש אוגוסט בתיאטרון הקאמרי. זה הישג ענק".

אני חוזרת רגע לעניין שבירת המיתוסים, איך מעבירים נושא כזה במופע שפונה לילדים?
"הנסיכה וסוד הדרקון היא אגדה ומדברת בשפה של אגדה: מלך, נסיכה, ממלכה רחוקה, דרקון. מדובר על סיפור הרפתקאות סוחף עם טוויסטים עלילתיים, מתח מסתורין והרבה הומור. זה מופע שהורים וילדים הולכים אליו יחד (ולא שמים אותם בהצגה ובאים לאסוף אותם בסופה). יש בו חומר למחשבה ותכנים מעוררי דיון. לא פישטנו את התוכן ולא רידדנו או הנמכנו את צורת ההגשה. נתנו לילדים קרדיט שהם יבינו נושאים גם אם הם מורכבים ותיווכנו אותם באופן שייפנו לא רק לשכל אלא גם לחושים, לרגש ולאינטואיציה. גם השפה הוויזואלית מינימליסטית ולא מלאה בפירוטכניקות. הצופים צוללים לחוויה המאפשרת התבוננות פנימה לתוך עצמם ואינם מתפזרים לשלל גירויים מבחוץ. גם בחדר החזרות השחקנים עבדו על הדמויות ועל צורת המשחק עם כל העומק ותשומת הלב שיצירה דורשת. מאוד קשה לי לראות הצגות שמזלזלות באינטליגנציה של הילדים, שמנו את זה לנגד עינינו כל הזמן וזה ניכר בתוצאה".

אני ראיתי את ההצגה בחנוכה האחרון במוזיאון תל אביב ונהניתי מכל רגע. אני מוצאת שלאור האירועים האחרונים במדינה ההצגה הפכה להיות רלוונטית יותר מאי פעם. היא קוראת לצופים להתבונן בעצמם, להתעורר, לחשוב על המקום בו אנו חיים ולהאיר. או כמו שאומרת תיאה בסוף ההצגה "אנחנו אף פעם לא נדע מה מסתתר מאחורי חומה גבוהה אבל עלינו לשאול שאלות ולחפש את התשובות למה שנדמה לו שמפחיד אותנו, לדרקונים שבתוכנו". אז לכל אלה רוצים להתעורר – רוצו לראות.

הנסיכה וסוד הדרקון חוה"מ פסח 21/4 בשעה 11:30 | מוזיאון תל אביב, אולם אסיא | רכישת כרטיסים באתר 

יצירה ובימוי: יעל סלור | מחזה: ענבל גנצר | עיצוב תפאורה ותלבושות: דלית ענבר | מוסיקה: דנה אייזן

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן