fbpx

כל מקרה הוא תיאורטי, עד שהוא מתרחש במציאות

העדר הסדר בחוק הישראלי בדבר הורות להט"בית ורישומה מחייב את עורכי הדין העוסקים בנושא להיות יצירתיים במיוחד על מנת למצוא פתרונות שיאפשרו לזוגות הגאים להקים משפחות. ב-15 השנים האחרונות הצליח צוות משרד עורכות הדין של ויקטוריה גלפנד למצוא פתרונות אשר הפכו לנהלים והקלו את חייהן של אלפי משפחות גאות
ויקטוריהגלפנד
צילום: חיה גולד

ספר החוקים של מדינת ישראל מפלה כמעט בכל דרך אפשרית זוגות להט"בים המבקשים להפוך להורים. האופציות הריאליות להקמת משפחה העומדות בפני אותם זוגות הן במסגרת הורות משותפת, הסתייעות בתרומת זרע (לזוגות נשים), או הליכי פונדקאות בחו"ל עם תרומת ביצית, כאשר גם במקרים הללו מעמיד החוק קשיים בדמות נהלים נוקשים ומסובכים, שהופכים את תהליך רישום הילוד והכרה בהוריו באופן מלא למשימה לא פשוטה בפני עצמה.

במהלך השנים נוצרה מציאות חדשה בכל הקשור להורות להט"בית, שדרשה יצירת פתרונות שיאפשרו לילדים ולמשפחות להרשם במדינת ישראל כחוק ולקבל את זכויותיהם הבסיסיות כאזרחים. הפתרונות הגיעו מכיוונם של בתי המשפט, לאחר שהובאו בפניהם מקרים תקדימיים שהמחוקק הישראלי לא טרח או נמנע מלהסדיר. לרבים מהתקדימים שנפסקו אחראי משרד עורכות הדין של ויקטוריה גלפנד, אשר ליווה במרוצת השנים מאות רבות של משפחות מכל קצוות הקשת, וסייע להן להשיג פתרונות משפטיים.

רישום הילוד

בשנת 2005, החלו גברים ישראלים ראשונים לפנות להליכים של פונדקאות בחו"ל. "הזוגות הלהט"בים הראשונים שסיימו פונדקאות בארה"ב היו פשוט ניגשים לקונסוליה הישראלית הקרובה עם אישורי בדיקת דנ"א, פסקי דין ותעודות לידה על שמם, רושמים את ילדיהם ומנפיקים להם דרכון ישראלי", מסבירה עו"ד ויקטוריה גלפנד, "אך כשארעה לידת הפונדקאות הראשונה בהודו בקיץ 2007, משרד הפנים התנגד נחרצות לתת הכרה אוטומטית לילודים כאזרחים ישראלים, והורה לאבות לפנות לבית משפט לענייני משפחה בהליכים של קביעת אבהות, ולהציג סדרה שלמה של מסמכים נוספים לטובת הבאתם ארצה".

אותו מקרה אילץ את עו"ד גלפנד להשיג את אישוריהם של שופטים, פקידים, פרקליטות ונציגים של משרדי הפנים והחוץ ולבצע במהירות-על בדיקת רקמות לדגימות שהוטסו במיוחד לישראל. במציאות של שנת 2007, שבה הליך קביעת אבהות ממוצע ארך בין חצי שנה לשנה, הצליחה עו"ד גלפנד לסיים את מלוא הטיפול בעתירה בתוך שבעה ימים בלבד.

במטרה לייעל ולקצר את הליכי האיזרוח לזוגות הבאים, רתמה גלפנד את תוצאותיו של תקדים נוסף בו זכתה באותה שנה, במסגרתו הצליחה לנהל ולהשלים תיק קביעת אבהות גנטית עוד טרם לידתו של התינוק, לטובת יצירתו של "נוהל איזרוח" סדור מול משרד הפנים, משרד החוץ הפרקליטות, המאפשר להגיש את תביעת האבהות במקרים של פונדקאות חו"ל עוד במהלך ההיריון. ב-12 השנים שחלפו מאז, הסתייעו בשיטה זו קרוב לאלפיים משפחות פונדקאות חו"ל – גם מקרב הקהילה וגם מחוצה לה.

צווי אימוץ והורות

הזוגות הראשונים מקרב אבות מפונדקאות שעתרו להכרה בבן הזוג הלא גנטי כהורה נוסף נתקלו במסכת דרישות שהיה כמעט בלתי אפשרי לעמוד בה. וכך, תיקי האימוץ הראשונים נמשכו כשלוש שנים ונפתרו בין היתר לאחר פניה מרוכזת של מספר משפחות ליועץ המשפטי לממשלה ע"י עו"ד ויקטוריה גלפנד. "תחילה חשבנו שהליכי האימוץ ייעשו בדומה לאופן בו הם התאפשרו לזוגות לסביות על פי בג"ץ ירוס-חקק", אומרת עו"ד דפנה כהן סטאו ממשרדה של ויקטוריה, שייצגה את האבות באותו תיק אימוץ ראשון שצלח, "אולם נתקלנו בהתנגדויות נוקשות מצד המדינה, שהערימה דרישות מורכבות – עד שרק בשנת 2011 ניתן לנו סוף סוף על ידי בית המשפט צו אימוץ ראשון מסוג זה".

בשנת 2013 הגישו עורכות הדין ממשרד גלפנד תביעה תקדימית שביקשה להכיר באב הלא גנטי שלא באמצעות צו אימוץ אלא על דרך של "צו אבהות", שיכיר בתא המשפחתי הגאה כיחידה משפחתית אחת. המדינה מצידה הציעה, במסגרת בג"ץ טבק-אבירם, את המתווה של "צו הורות", אך המשיכה לעמוד על דרישתה להזמין תסקיר של עובדת סוציאלית לכל משפחה ומשפחה. משרד עו"ד גלפנד נלחם בדרישה זו וזכה ברצף של פסקי דין שכולם הורו כי אין להתייחס להורותם של בני זוג מאותו המין כ"הורות חשודה". נוכח פסקי הדין החוזרים והנשנים יצאה הנחיה מתוקנת מטעם היועמ"ש שוויתרה על הזמנת התסקיר בכל המקרים בהם ההורים פעלו להשגת הכרה באב הלא גנטי סמוך ללידה, הנחיה אשר קיצרה את משך הליכי צו ההורות משנה או יותר לכדי שבועות או חודשים ספורים.

בראשית 2017 השיג משרד עו"ד גלפנד פריצת דרך נוספת בה ניתן לצו הורות תוקף רטרואקטיבי שהכיר במעמדו החוקי של ההורה הלא גנטי מיום לידת הילדים. המדינה הפסידה בערעור שהגישה למחוזי, וכיום הסוגיה נדונה בבית המשפט העליון.

ב-2018 הצליחו עורכות הדין ממשרד גלפנד לקבל את הכרתה הרשמית של מדינת ישראל בילד שנולד בפונדקאות חו"ל לאם יחידנית שכלל אינה קשורה אליו גנטית (שפעלה להולדתו באמצעות תרומת ביצית, תרומת זרע ופונדקאית),

חופשת לידה לשני האבות, לבחירתם

ההישגים התקדימיים אותם השיג משרד עו"ד ויקטוריה גלפנד נוגעים לא רק בשאלת רישום ההורות וההכרה של המדינה בתא המשפחתי, אלא גם בזכויות הסוציאליות המגיעות לאותם הורים.

בשנת 2008 הגישה עו"ד גלפנד תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בדרישה לאפשר לאבות מפונדקאות חו"ל לקבל זכאות לחופשת לידה בתשלום, בשם אחת ממשפחות הפונדקאות הראשונות שניסו לקבל דמי לידה וסורבו, בטענה ש"היולדת (הפונדקאית האמריקאית) אינה מבוטחת זכאית". בעקבות התביעה כינס המוסד לביטוח לאומי ועדה והודיע על שינוי מדיניותו ונהליו, כך שאבות גאים יהיו זכאים לדמי לידה מלאים. פניה נוספת של עו"ד גלפנד למוסד הובילה לחידוד בנוהל דמי הלידה, כך שלהורים המיועדים התאפשר לחלק ביניהם את חופשת הלידה, או להחליט שדווקא האב הלא גנטי ייקח את מלוא חופשת הלידה במקום האב הביולוגי.

עתירה אחרת שניהלו עורכות הדין ממשרד גלפנד נגד הביטוח הלאומי בשישה תיקים מאוחדים על פני מספר שנים, הובילה לפסיקה תקדימית נוספת בשנת 2014, שקבעה כי הורים מיועדים בפונדקאות חו"ל יהיו זכאים להחזרי הוצאות אשפוז ללידת ילדיהם בחו"ל בהתאם לתקרות הקבועות בחוק. בהמשך לפסיקה הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא משנה את נהליו גם בנושא זה – מה שאיפשר במהלך השנים שחלפו מאז למאות משפחות פונדקאות חו"ל לקבל החזרים בסך מצטבר של עשרות מיליוני שקלים.

ניסיון בינלאומי לטובת הזוגות המקומיים

צוות משרד עורכות הדין של ויקטוריה גלפנד כולל את עו"ד ויקטוריה גלפנד, עו"ד דפנה כהן סטאו ועו"ד בת-חן גרינבלט, שלושתן עוסקות בסוגיות הקשורות בפונדקאות חו"ל לישראלים מאז שזו נוצרה בשנות האלפיים המוקדמות. השלוש פועלות כצוות חשיבה משותף בכל מקרה שהן מלוות, כאשר כל אחת מהן מביאה מניסיונה רב השנים בעבודה מול כל הגופים והמשרדים, על מנת למצוא את הפתרונות היעילים והמדויקים לאותו המקרה.

צוות המשרד מעניק יעוץ משפטי מקצועי במעטפת שירותים שלמה, החל מהסכמי ממון בין בני זוג והסכמי הורות משותפת ועד לעריכת צוואות וייפוי כח מתמשך. התמחותו הייחודית של המשרד היא במתן ליווי מקצועי לזוגות וליחידים הפונים להליכי פונדקאות במדינות צפון אמריקה, באמצעות ייעוץ והכוונה לאורך כל ההליך על שלביו וחוזיו המרובים, ודאגה לפקח על התהליכים, לשפר ולפשט אותם, על מנת להבטיח את מירב ההגנות להורים המיועדים ולילדים שבדרך.

ויקטוריה ודפנה חברות בארגונים משפטיים מובילים בארה"ב ובעולם, ABA ו-AAAA (תחום משפט הפריון בלשכת עורכי הדין האמריקאית והארגון הבינלאומי לעורכי דין לאימוץ ולפריון טכנולוגי). במסגרת חברותן בארגונים אלה הן מרצות ומשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים בחו"ל ומייצגות את ישראל בתחום.

הניסיון הרב בעיסוק בסוגיית פונדקאות חו"ל על כל צדדיה הפך את השלוש לאוטוריטה בכל הקשור לנושא, והן נקראות לא פעם על מנת לייעץ לגורמים ציבוריים ופרטיים בארץ ובחו"ל, אשר מבקשים ללמוד מניסיונן.

כך למשל, בשנת 2015 הוזמנו להפגש עם משלחת של משרד הבריאות היפני שהגיעה לישראל על מנת ללמוד את הנהלים הישראלים לקראת תיקון חוק הפונדקאות ביפן; בקיץ האחרון השתתפו בפורום פונדקאות בינלאומי שנערך בלונדון ביוזמת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קיימברידג' ומחלקת החקיקה בממשל הבריטי, ובהמשך גם השתתפו בדיון שנערך עם הדווחת המיוחדת לאו"ם, לצד בכירי משפט הפריון מרחבי העולם.

ליצירת קשר באתר www.familylawyer.co.il או בטלפון: 03-5259017

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

עכשיו בוודג'

אסור לפספס!

עקבו אחרינו

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן