כיצד מבטיחים שרצוני יכובד גם לאחר מותי?

רבות מדובר בדיני הירושה לגבי מה מחפשים בצוואה- מוסר והיגיון או כיבוד רצון המת? המאמר הבא הוא מענה לשאלה אמיתית שהגיעה מהמחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב, שביקשה לסייע לאישה טרנסג'נדרית שרצתה לוודא כי על מצבתה יופיע שמה לפי המגדר בו בחרה
document-428336_640
cc0

המדיניות המשפטית המנחה במדינת ישראל, באשר לצוואות וירושות, היא כיבוד רצון המת, והיא באה מתוך העיקרון במשפט העברי של "מצווה לקיים דברי המת", כפי שבאים לידי ביטוי במסכת גיטין שבתלמוד הבבלי.

במשפט הישראלי עקרון זה מוכר כחלק מהעיקרון החוקתי בדבר כבוד האדם, בניגוד לגישה פילוסופית, הרווחת במקומות מסוימים, לפיה כאשר אדם מת- מתים גם רצונותיו, והם אינם רלוונטיים יותר.

פעמים רבות יש סכסוכים משפחתיים סביב מימוש רצון המת, בין אם כאשר בני משפחה מגישים התנגדות לצו קיום צוואה, ואם כאשר בני המשפחה אינם מרוצים מהצוואה ותוקפים את עצם תקפותה המשפטית. אמנם התכלית המרכזית של חוק הירושה היא קיום רצון המצווה, אך בכל זאת ישנם ויכוחים וסכסוכים באשר לצורת ביטוי הרצון, האם הרצון עומד בתקנת הציבור ובהיגיון ומוסר בסיסיים (כל איש ואישה לפי ראות עיניו/ה).

אל המחלקה המשפטית של האגודה למען הלהט"ב הגיעה השאלה: מהם סיכוייו של מבקש טרנסג'נדר  להיקבר לפי שמו, כאשר משפחתו אינה מעוניינת לעשות זאת?

כדי לענות על שאלה זו חשוב להכיר את הליך הזמנת המצבה, ולהדגיש כי אין בבתי העלמין הפרדה בין גברים ונשים. בנושא זה יש פסק דין מאוד מפורט שהניב לנו את הלכת קסטנבאום. היה מדובר במשפחה אנגלוסקסית (מארה"ב) של אדם שנפטר, וקרוביו ביקשו להציב מצבה עם כיתוב בשפה האנגלית, כדי להקל על קרובים למצוא את חלקת הקבר, אך בקשה זו נענתה בשלילה על ידי החברה קדישא (ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום, פ"מ מו(2) 464 (1992. בית המשפט צידד בבקשת המשפחה, וקבע כי חברת קדישא היא גוף דו מהותי, שזה אומר שהיא חברה פרטית אמנם אך עם תפקידים ציבוריים – ולכן חלות עליה חובות מוגברות מתוך המשפט הציבורי והמנהלי כמו תום לב ותקנת הציבור.

עוד בנושא:  בית המשפט העליון קבע: טרנסג׳נדרים יכתבו כ"הורים" בתעודת הלידה של ילדיהם

הליך הקבורה נעשה על ידי חברת קדישא כאשר מדובר באזורים ציבוריים או בחלקות פרטיות, אך הכיתוב על המצבה, הוא עניינו של מי שמזמין את המצבה – בד"כ משפחת הנפטר.ת. ככל שהמשפחה תכבד את רצון הנפטר.ת ותזמין מצבה עם השם כפי שנכתב בצוואה, וכפי שקראו לאדם בחייו- לא נראה שתהיה בעיה בכך. יחד עם זאת צריך לסייג בכך שאמנם הלכת קסטנבאום עודנה שרירה וקיימת, ואנו רואים מצבות בשלל צורות, שפות והנצחה בדרכים שונות, ובכל זאת לא היה (עדיין) מקרה של אדם טרנסג'נדר שביקש להיקבר עם שם מסוים- והגיע לבית המשפט.

מקרה שכן הגיע לבית המשפט הוא המקרה של מאי פלג ז"ל, שביקשה בצוואתה לשרוף את גופתה. בני משפחתה של מאי עתרו לבג"צ בבקשה להביא אותה לקבורה, כשהם מנמקים את בקשתם בדאגה לילדיה של מאי, והרצון לאפשר להם מצבה אותה יוכלו לפקוד. חשוב לציין כי בני המשפחה התייחסו אל מאי כאל זכר, וניתן היה להבין כי ברצונם לקבור את מאי תחת השם בו נולדה. בית המשפט דחה את בקשת המשפחה תוך שהוא מסתמך על צוואתה של מאי, וקבע כי כיבוד רצון המת גובר גם על טובת ילדיו של הנפטר.

עוד בנושא:  חדו"ש בעתירה נגד שר הפנים ורשות האוכלוסין – רישמו את הזוגות שהתחתנו ב"נישואי יוטה"

על כן, כדי להיות על הצד הבטוח ובכדי לא להסתכן, בדיוק כפי שמומלץ בחיים בכלל ובענייני משפחה בפרט, ולרבות בענייני צוואה, ירושה, עזבון כיבוד רצון המת- כדאי לתכנן ולומר מראש בדיוק מה ואיך רוצים על מנת להימנע מטעויות ומחלוקות בהמשך. הכנת צוואה מבעוד מועד המסדירה מבעוד מועד את כל רצונותיכם, תחסוך להם זמן רב.

מכיוון שרצון המת הוא ערך עליון במשפט הישראלי – יש לוודא כי הצוואה מבהירה בצורה חד משמעית את רצונותיו של עורך הצוואה – כולל צורת הקבורה והשם שיופיע על המצבה. הכנת צוואה ברורה מבטיחה כי רצון עורך הצוואה ישמר גם לאחר מותו.


הכותב הוא עו"ד בעל משרד המתמחה בדיני קהילת הלהט"ב, יועץ חקיקה, מנהל המחלקה המשפטית ויו"ר ועדת הביקורת של האגודה לשמירת זכויות הפרט לשעבר.

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן