צילום: דנה ברכה
גיליון החודש של המגזין Gendertuck עוסק במערכות יחסים במובן הרחב של המילה – מערכות יחסים אתניות וההבניות המגדריות החלות עליהן, מערכות היחסים שלנו עם גוף ויחסי שליטה. נוכחות ו/או נפקדות בקשר זוגי ומערכות ערכים ויחסים חברתיים של דיכוטומיה מגדרית.
על השער תוכלו למצוא את נאקורי בן דור – קוספליירית, אנימטורית, ביסקסואלית ו-א.רומנטית, שפורשת את משנתה על א.רומנטיות בפרט, מערכות יחסים בכלל ועל קהילת הקוספליירים הישראלית.
אז מי את נאקורי אופיר בן דור?
אני בחורה בת 30 שהיה לה את המזל להבין שלהגיע לגיל מסוים לא אומר להפסיק להיות הילדה שבתוכי. אני לומדת, הולכת לצבא, מבינה איך משלמים מיסים, איך להשיג ולהחזיק עבודה ומקצוע, ועל הדרך אני גם יוצרת תחפושות סרטים מצוירים וקוראת קומיקס. אני מאחלת לכל העולם את המזל הזה. לא בקטע מתנשא, פשוט שאחד הגורמים הגדולים שמביאים בני נוער לעשות שטויות וסמים ובעיות היא שעמום. שעמום מגיע מכך שאתה לא מרשה לעצמך לעשות דברים. לי לא היה משעמם מאז 2010.
איך הגעת לעולם של הקוספליי? מהו קרוספליי?
עולם הקוספליי נחשף אלי בגיל 15, ומה שבאמת נחשפתי אליו הוא ההבדלה בין פשוט להתחפש בפורים לבין להיות קוספלייר. בפורים ובהאלווין רוב האנשים מתחפשים ל”רעיון” – ההוא מעודדת, ההיא קוסם, ההוא כלבלב סקסי. ההגדרה של קוספליי (תשלובת של costume ו –Play) היא הרעיון של להתחפש פחות לרעיון, יותר לדמות. דמות ספציפית, הגדרה של דמות כלשהי, וכ’ו. ובקוספליי נכלל גם הרעיון של הפליי, שהוא להתנהג כמו הדמות, בין אם זה בצילומים, על במה ובין אם זה ממש להיכנס לדמות ולהתנהג כמוה גם ברחוב. הפעם הראשונה שעשיתי קוספליי זה היתה במפגש גדול של אנימה ומנגה שהתרחש בפורים בפארק הירקון. הבנתי שאם אבוא מחופשת לדמות שאני אוהבת, אף אחד לא ירים גבה. הגעתי וכולם היו מחופשים לשפע ענק של דמויות אנימה ומנגה. זה היה כל כך כיף שלא יכולתי לחכות למפגש הבא. שנתיים לאחר מכן, קבוצת מעריצים הרימה כנס של ממש לחובבי האנימה והמנגה, ושם הבהירו לי שאפשר להתחפש גם לא בפורים. מאז לא הפסקתי!
קרוספליי הוא פשוט מאוד, קוספליי עם קרוס. ז”א, בחורה שמחופשת לדמות שהיא בחור, או בחור שמחופש לדמות שהיא בחורה. אחד הדברים הפופולאריים בתרבות היפנית היא “גברים נשיים”, כך שהמון בנות ברחבי העולם מרגישות בנוח להתחפש לגברים. לשמחתי, בשנים האחרונות יש גם עליה גדולה בכמות הגברים המתחפשים לנשים. אני חושבת שברור למה יש פחות מהם, הסביבה לא מקלה על דברים כאלה. מספיק. עדיין.
מהי הדמות אליה התחפשת בשער?
הדמות אליה התחפשתי בשער היא ג’וסקה היגאשיקטה. הדמות הראשית של הסיפור הרביעי בסדרת המנגה והאנימה Jojo’s bizarre adventure . ג’וסקה הוא ילד בן 15 בעיירת נמל מומצאת ביפן, שמתמודד עם פשע רשע והצורך בדמי כיס – בעזרת כוחות מיוחדים שעוברים בשושלת המשפחתית המאוד מתוסבכת שלו. סדרה נהדרת!
צילום: דנה ברכה
מדוע בחרת בדמות גברית? האם את חושבת שיש דמויות נשיות שמייצגות אותך בעולם האנימה?
מאוד נהניתי לעשות קרוספליי בתחילת הדרך כקוספליירית, בעיקר כי הייתי טומבוי שכזו בגיל 15. למרות שבמשפחה שלי מעולם לא שמעתי את המשפט “את לא יכולה, את בת”, בבית הספר ובסביבה הכללית העולמית, פלוס במדיה, שמעו את זה המון בשנות התשעים ותחילת האלפיים. להתחפש לבן הייתה דרך להביע את עצמי עם הרצון להיות שווה, ועם חוסר הנוחות שהייתי לי בזמנו בלהתלבש בשמלות וחצאיות.
בגיל 19 הפסקתי עם קרוספליי, באותם שנים להשיג ביינדר מוצלח לא היה פשוט במיוחד ולהשתמש בתחבושות אלסטיות (כי ברור שמועכים את החזה. הקהילה של אז לא הייתה מקבלת שום דבר אחר), גרם לאי נוחות בלשון המעטה. אמרתי די, ועברתי לנשים חזקות וקולניות עם מכנסיים או שמלות ארוכות (מה שעזר לי להשתחרר מהתסביכים של גיל 15).
לפני כמה שנים, אחרי שקראתי את המנגה בה ג’וסקה מככב כדמות הראשית, התחילו לעבור לי בראש מחשבות. “הוא נראה כמו דמות שיהיה מאתגר להכין”, “גזרת הבגד שלו יכולה להראות ממש טוב עליי”, “האופי שלו ממש זורם לי ואני אוכל לשחק אותו נהדר” וכולי. רצה הגורל וביום בו הלכתי לנחלת בנימין ללוות חברה לקנות משהו לעצמה, בד מושלם חייך אלי מהמדף ואמר “אני יודע שאת רוצה לתפור את ג’וסקה, תראי, אני פה בשבילך”. מיד לאחר מכן חברה טובה הציעה להשאיל לי את הביינדר שלה, הרפואי, בו היא משתמשת לקרוספליים שלה, והשאר היסטוריה. ג’וסקה הוא הקוספליי האהוב עליי נכון לכרגע.
לפניו, היו לי דמויות נשיות חזקות ונהדרות. דמות בשם אוליבייר מהסדרה Full Metal Alchemist שמאוד הזדהיתי איתה, ודמות בשם קורנליה מהסדרה Code Geass, דמויות נשיות אבל מפקדות על צבאות ויודעות מה הן רוצות. זה היה סוג הנשים מהאנימה שהרגשתי בנוח לעשות להן קוספליי. אם כי, מאז שהתבגרתי החלטתי לשים בצד את ה”מתאים לי”‘ כי קוספליי עושים בשביל הכיף. מצאתי את עצמי מתחפשת פעמיים לילדה בת 13, ולמרות שלא נראיתי בת 13, הקוספליי מאוד החמיא לי. אני פשוט מתחפשת למי שאני אוהבת.
האם היית מגדירה קוספליי כדראג? מה לדעתך מייחד או מבדיל קוספליי מדראג?
חיכיתי! לשאלה! הזו! ולמרות זאת, אין לי באמת תשובה. אפשר מאוד בקלות לתת רשימה ארוכה של דברים דומים בין קוספליי לדראג, אבל באותה מידה אפשר גם למצוא שונים. גם בדראג וגם בקוספליי אתה שם את עצמך בצד ונכנס לדמות, ומצד שני גם בשניהם אתה מוציא קצת מעצמך. גם בקוספליי יש איפור שיוצר אשליה (בעיקר אם הדמות שלך היא מפלצת עז ממתחת לאדמה או משהו כזה), וגם בדראג יכול להיות שייקחו אותך יותר ברצינות אם תפרת את הבגד שלך לבד. אבל סביר שלא תצא למועדון בלילה ותראה קוספלייר מבדר את הקהל תמורת כסף, וסביר שלא תראה דראג קווין הולכת בכנס חובבי משהו (שאינו דראג קון) וישתלב בתרחיש באופן טבעי. דראג וקוספליי דומים, אבל הם תחומים שונים. מצד שני אני יכולה להבין הרבה על ההרגשה ועל היצירה בעולם הדראג, למרות שאינני דראג, אני קוספליירית. פלוס יש לי פחד במה.
גם דראג וגם קוספליי אינם שבילים ישרים וצרים, הם צומת דרכים ענקית. לשניהם אין הגדרה חד משמעית, ותודה לאל על כך
אני כן יכולה לתת גורם מקשר מאוד גדול גם לדראג וגם לקוספליי- שניהם אינם שבילים ישרים וצרים. הם צומת דרכים ענקית. כמו שלדראג יש את התת ז’אנרים שלה, את המיינד סט האישי לכל פרופורמר, הסדרי עדיפויות השונים, המקומות השונים מהם הוא נובע, אותו דבר זה אצל הקוספלייר. יהיה קוספלייר שיעשה את זה עבור היצירה, יהיה זה שרוצה להוציא מעצמו על הבמה עם סקיט מדהים, ויהיה מי שפשוט נהנה מתשומת הלב. דראג וקוספליי דומים באספקט שלשניהם אין הגדרה חד משמעית, ותודה לאל על כך.
מה מייחד את קהילת בקוספליי בארץ? מה יחסם למגדר ולזהויות מיניות על הרצף?
קהילת הקוספליי בארץ מיוחדת בזכות העובדה שבסופו של יום, היא קטנה. כולם מכירים את כולם, כולם שמעו על ההוא או ההיא בשלב זה או אחר, בתחרות קוספליי של כנס א’ כשעולה לבמה קוספליירית, שאינני יודעת את שמה, תמיד יהיה מי שיגיד לי “נו, זו ההיא שעשתה את הקוספליי ההוא בכנס שעבר!” ואני מיד אדע במי מדובר.
זה הופך אותנו לקהילה יותר מקבלת, יותר מעבירה מידע, יותר מטפחת, אבל באותו הזמן ליותר שיפוטית. לאנשים יש לצערנו את הצורך להחליט על מישהו – מי הוא? מה הוא? איך הוא? וכמה הוא? מהמשפט וחצי שאמר עליו מישהו אחר (לא רק כאן, בכל מקום), וכשהקהילה קטנה ומכירה קשה להתחמק מזה. אלפי פעמים שיניתי רושם ראשוני של אנשים אחרים כלפיי, רק כי אשכרה התחלתי לדבר איתם במקום שהם הסיקו עליי מסקנות. ודיון על תחרויות הקוספלי, הגדרות הקוספליי, וכל דבר כזה יכול להגרר להיות ויכוח של שעות.
מצד שני, הקהילה קיימת מעל לעשור ומונה כמות גדולה של אנשים שהיו שם כבר מההתחלה. השינויים שמתווכחים עליהם שעות לפעמים מוכיחים את עצמם מאוד טוב, ומבחינת תחרויות ופעילויות הקהילה עולה ברמה שלה. פלוס, בזכות העובדה שכולם מכירים את כולם, קל מאוד לשאול שאלה ולקבל תשובה, קל מאוד לקבל מידע, ולהשתפר. אני לא הייתי ברמת התפירה שאני אם אנשים טובים לא היו יושבים ומראים לי איך ללמוד לעשות דברים כאלה ואחרים, ואני נהנית להעביר את זה הלאה כשיש לי הזדמנות.
ובו בזמן, בהיותי ותיקה בקהילה אני רואה עוד דברים שהיא מאפיינת, לדוגמא, כמות גדולה מאוד של טרנסג’נדרים וג’נדרקווירז. אם לא בקוספליי, כן באנימה או כן במד”ב והפנטזיה. אבל כמות לא קטנה מהם בקוספליי. בזכות העובדה שקרוספליי הוא דבר מאוד טבעי (בעיקר FTM) הרבה טרנסים שעדיין לא יצאו מהארון יכולים למצוא בזה מפלט להרגשה יותר בטוחה. ויתכן מאוד שאצל חלקם, ברגע שהם רואים כמה באהבה הם מתקבלים עם קרוספליי, הם מרגישים בנוח לצאת מהארון. במהלך שנותיי בקהילה, ראיתי סביבי המוני טרנסג’נדרים וטרנסג’נדריות יוצאים מהארון ומתקבלים תוך פחות משניה בתור מי שהם. גם קוספליי אבל אנימה ופנטזיה בפרט, מחנכים את הנוער ש-“וואלה יש חיה כזו לקום יום אחד ולהבין מי אתה באמת. ושלקבל את זה במישהו אחר, זה טבעי”. לא רק במדיה בה צורכים את זה, אלא גם הקהילה עצמה. אני לא חושבת שראיתי, לפחות לא בחמש-שש שנים האחרונות, מישהו שקיבל תגובה לא מקבלת על היותו טרנסג’נדר בתוך הקהילה. מקווה שבאמת לא היו כאלה.
מהי ההגדרה של א.רומנטיות? מתי הבנת שאת כזו?
נשים קודם כל על השולחן שאני חושבת שהגדרות הן בולשיט. אני היא אני, ההוא זה ההוא, אני לא שמה את עצמי בקופסא של משהו כי אז אני מזמינה הערות של “אבל את ככה וככה אז את לא אמורה זה וזה”.
אני לא מאמינה בזה. זה בייסיקלי שקר, אז להגדיר את עצמי כמשהו זה סתם לתרום למציאות שמנסה לקטלג כל אחד ולשים עליו דגלים של קביעת עובדות.ואחרי שהבהרתי את זה, אני אגיד שבגלל שא-רומנטיות הוא דבר שרוב העולם עדיין לא מצליח להבין, להצביע על זה כהגדרה ולומר “תראו, יש לזה עמוד בויקיפדיה, אז אתם לא יכולים לומר שאני מבלשטת”. אז זה מטבע עם שני צדדים שאני צריכה להרצות עליו כל פעם ששואלים אותי את השאלה הזו.
רומנטיקה מדברת אלי, הרצון לאהוב מדבר אלי, משפחתיות גם כן מדברת אלי, אבל אני לא מרגישה צורך להיות עם מישהו
א-רומנטי בהגדרה היא “אדם שאינו מעוניין להיות במערכת יחסים”, אני יותר אקח את זה למקום שלי של “לא מרגיש צורך להיות במערכת יחסים”. רק לפני כמה שנים למדתי שלרוב בני אדם יש משיכה וצורך להיות תמיד עם מישהו. בין אם זה בדידות, בין אם זה חוסר רצון לשינוי, וכ’ו. אדם לא יצא ממערכת יחסים גרועה רק מהחוסר רצון של להיות לבד, אדם שנמצא לבד ירגיש פחות מאדם אחר, אדם שאינו בזוגיות תמיד יתעסק בלמצוא אחת ואדם בזוגיות תמיד יחפש איך להביע את הזוגיות הזו לעולם ולעצמו כדי לא להרגיש לבד (שוב, לא כולם, יש פשוט מלא מקרים של כאלה, אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי אחרת)
ואז יש אותי, ששום דבר מכל אלו לא מדברת אליה. רומנטיקה מדברת אלי, הרצון לאהוב מדבר אלי, משפחתיות גם כן מדברת אלי, אבל אני לא מרגישה צורך להיות עם מישהו. אני יכולה לקרוא את הספר הרומנטי הקיטשי ביותר והוא יעשה לי הכי נעים שיש בלב (כל עוד מערכת היחסים שם בריאה. לא יודעת, יש לי קינקים מוזרים, אני אוהבת מערכות יחסים בריאות במדיה שלי.) ואני גם הבן אדם המוזר הזה שנהנה לראות זוג מתפלפלף באופן דוחה בתמונות או אפילו במפגש חברים. אני כן ארגיש עם זה בנוח, אבל לא אהיה מעוניינת בזה לעצמי. לפני כמה זמן אמרתי על עצמי בפוסט בפייסבוק “אני לא גלגל שלישי, אני נוסעת מאחוריכם על אופנוע עם בלונים וצועקת ‘וואהווו!!!!'”
אם אתם רוצים לדעת, כהגדרה, מה זה א-רומנטי, גוגל יגיד לכם במשפט אחד. אני יכולה להגיד לכם מה זה עבורי. יכול להיות שמחר אני אתאהב במישהו עד מעל הראש ואחליט שאני שוברת את ה”שתיקה” ומתחילה מערכת יחסים. רגש האהבה לא זר לי, הייתי מאוהבת בכמה שלבים שונים בחיי, פשוט החלטתי שאני מעדיפה ליהנות מהרגש ולא להפוך אותו למשהו מעבר.
יש שטוענים, בפסיכולוגיה וכ’ו, שחוסר הרצון הזה נובע מדברים אחרים. לא מאשימה אותם, זו העבודה שלהם. אני אישית חושבת שלהחליט שיש לי החופש הזה שלא לא לרצות להיות בזוגיות בעולם בו כל כך דחוף!!! לא להיות לבד, אני יצאתי מרווחת. בעיקר כי בכל שלב הגוף שלי המוח שלי והלב שלי יכולים לומר לי “אוקי, ועכשיו אני כן מעוניין.” ונמשיך משם.
מהי ההתנגדות או הביקורת החברתית בה א.רומנטיים נתקלים? כיצד המשפחה שלך הגיבה?
זה בא עם המון דברים, ה”יציאה מהארון” שלי הייתה בפייסבוק. אמא חברה שלי בפייסבוק, למדתי בגיל 18 שאין לי שום דבר להתנצל עליו, אז אני לא מסתירה מהמשפחה שלי כלום. גם הדתיים, גם הפחות חובבי להט”ב (במפתיע, לא אותם אנשים!) וגם הסבתות שקצת לא מבינות מה קורה, אבל יודעות מי אני, ולמדו שאין טעם לשאול מתי חתונה.
יצא לי להסביר את העניין לעומק קצת יותר בשבעה של אבא שלי בשנה שעברה. לי יש מזל, המשפחה שלי יודעת לחבק כשצריך. השבעה הייתה כמה ימים של ישיבה בסלון ובחצר והרגשה של קבלה. אחרי כמה ימים הייתה לי ההזדמנות להסביר לאמא שלי ודודה שלי שלא אני לא רוצה בעל וילדים, ואם אי פעם יהיה לי ילד, כנראה שאאמץ אחד. אמא שלי קיבלה את זה, דודה שלי התלהבה מאוד מהרעיון של לעזור לילד יתום.
מהחברים בינתיים הייתה התפוצצות של התלהבות. מי שלא היה לו מה להוסיף אמר שהוא גאה בי, אחרים אמרו שהם למדו משהו חדש, וכמה חברים, כל אחד בזמן שלו, ניגשו אלי ואמרו לי “את יודעת, אחרי היציאה שלך בתור ארומנטית חשבתי על זה, ואני חושבת שגם אני על ה”ספקטרום” של זה”.. חברה טובה אחת אמרה לי שזה גרם לה להקלה ברמה שמעולם לא חוותה, הקלה ברורה לכל מי שאי פעם הרגיש שונה, ההקלה הזו של “אני לא דפוק, זה אשכרה דבר, וזה בסדר להיות כזה.”. אני חושבת שעל השניים שלושה אנשים האלה אני הכי גאה. הפוסט יציאה מהארון שלי היה פחות “תפסיקו כבר לשאול אותי מתי חבר!!!” ויותר “שומעים, הכל טוב. פשוט ככה אנחנו”.
האם יש קשר בין א-רומנטיות לא-מיניות?
לא חושבת. אני שניהם, אבל, כמו שכבר אמרתי, כל אחד הוא שלו, כל אחד הוא עצמו. יכולה להיות אחת שלא תרצה בשום צורה להיות במערכת יחסים, אבל עדיין תרגיש בנוח – “לצאת ליהנות קצת”, כל כמה זמן. ויכולה להיות מישהי שרוצה להיות במערכת יחסים, אבל לא מושך אותה הרעיון של סקס. אני יודעת שגם זה “ספקטרום” או וואטאבר, הרי לכל דבר בעולם הזה אין שחור ולבן. ואחת הסיבות ששתי ההגדרות האלה באות בנפרד, היא כנראה כי יש מספיק אנשים שהם אחת ולא האחרת. אבל אני לא מומחית לשום דבר. חוץ מלעובדה שאין דבר בעולם הזה שהוא ודאות “אם הוא ככה אז הוא גם ככה”. כלום. ואני מאחלת לכולם להוציא את צורת מחשבה הזו מהראש, יהיה לנו עולם יותר טוב ככה, לא?
חלומות ושאיפות לעתיד?
בית בעיר גדולה עם חדר מלא שטויות וצעצועים, נחש מחמד ועבודה על קומיקס משל עצמי. ואולי יום אחד תהיה מישהי שתגלה את עצמה דרך קוספליי לדמות שאני יצרתי.~פלוס לפחות חמישה אחיינים. להיות דודה זה אחד הדברים הכי מהנים בעולם הזה!
