pixabay | cc0
בשבוע שעבר געשה הארץ ורעשה סביב אמירתו המקוממת וחסרת האחריות של שר החינוך רפי פרץ לפיה הוא תומך בטיפולי המרה להומואים ואף ביצע טיפול כזה. מאז, בעקבות הלחץ הציבורי חזר בו פרץ מדבריו ואף טען כי הוא נגד טיפולי המרה וכי דבריו הובנו שלא כשורה.
יעילותם של טיפולי ההמרה מעולם לא הוכחה מחקרית, ולצערנו לא מעט מבני הקהילה (בעיקר בקרב המגזר הדתי והחרדי) מתפתים לעבור אותם, ולו בשל הקושי החברתי הנובע מנטייתם המינית.
יש לזכור כי כמו כל דבר בחיים, גם נטייה מינית נמצאת על סקאלה. אדם הנמשך אל בני מינו, יתכן כי הוא נמשך גם במידה כזו או אחרת לבני המין האחר, ולכן ניתן לשמוע לעתים על טיפולי המרה “מוצלחים”. כמובן שלא מדובר באמת בהמרה, אלא בבני אדם שעוד קודם לכן נמשכו לבני המין האחר, במודע או שלא במודע, ונטייה זו קיבלה חיזוק בזמן שהנטייה הדומיננטית דוכאה. אך דיכוי של נטיות מיניות (או כל תכונה אנושית אחרת) הוא תמיד זמני, ובשלב מסוים הדיכוי הזה גובה תשלום גבוה, כאשר לא פעם גורם הטיפול לחרדות, דיכאונות ואף לניסיונות התאבדות.
הנזק המשמעותי ביותר של טיפולים אלה הוא בכך שהם מציגים את הנטיות הלהט”ביות כמחלת נפש. יתרה מכך, כשלון לשנות את הנטייה הופך לכישלון אישי, דתי ומוסרי. מבין אלה, ההיבט הדתי עשוי להיות המשמעותי ביותר, מפני שהוא היוצר הרבה פעמים את שני ההיבטים האחרים. בני קהילה רבים הם אנשים מאמינים, וכתבי הקודש של כל הדתות אוסרים קיומם של יחסי מין חד מיניים, ואף מצרפים לאיסורים אלה עונשים כבדים.
לאור זאת, קבע האו”ם כי טיפולי המרה עשויים להגיע לכדי עינויים ומדינות רבות באירופה ובארה”ב אסרו אותם לחלוטין, או לפחות הגבילו את האפשרות לפרסם אותם וקבעו כי יש לבצעם בהסכמה ועל בגירים בלבד.
בשנת 2011 פרסמה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל נייר עמדה כנגד טיפולי המרה, בו דרשה לפרסם אזהרה רשמית מפני טיפולים אלו. אזהרה זו פורסמה על ידי משרד הבריאות רק שלוש שנים מאוחר יותר, אך החוק לא השתנה ולכן טיפולי ההמרה ממשיכים להינתן בישראל למרות כל האמור לעיל, וזאת מכיוון שלא קיים חוק האוסר אותם.
חשוב לזכור, אי עמידה ברף הפלילי אינה מונעת הגשת תביעות המישור האזרחי. אלו אשר סובלים מבעיות נפשיות בשל טיפולי המרה רשאים לתבוע את מעבירי הטיפולים בתביעה נזיקית. אך אין מדובר בתביעה פשוטה והיא מצריכה ממי שעברו טיפולי המרה לנקוט במספר צעדים.
על מנת להגיש תביעה בה אנו טוענים שכתוצאה מטיפולי ההמרה נגרם לנו נזק נפשי או לחלופין חלה הידרדרות במצבנו הנפשי או הבריאותי, יש לפנות לטיפול רפואי פסיכולוגי בו יש לתעד כי ביצענו “טיפול המרה” שגרם להידרדרות במצבנו. חשוב לשים לב כי בכל המסמכים הרפואיים רשומים בצורה ברורה ומפורטת כל הממצאים והאבחנות שנגרמו לנו כתוצאה מטיפולי ההמרה וזאת על מנת שנוכל לבסס קשר סיבתי בין המצב הנפשי ממנו אנו סובלים ובין טיפולי ההמרה.
בנוסף יש לשמור על תיעוד רפואי ובד בבד עם התביעה לצרף חוות דעת רפואית ולדרוש בין היתר פיצוי על: עוגמת נפש, הוצאות רפואיות, עלויות טיפולים עתידיים, אובדן כושר עבודה וכד’.
הכותבת היא עו”ד נירית פליישמן, מתמחה בדיני נזיקין
