“למה את צריכה את זה?” הייתה אולי השאלה שנשאלתי הכי הרבה פעמים מאז שהודעתי שאני מתמודדת לבחירות לוועד המנהל של האגודה למען הלהט”ב שייערכו ב 4.12.
בהתחלה קצת היססתי לענות. אתם יודעים איך זה. בכל איש ואישה יש את הרגע הזה בו מחליטים לצאת לדרך חדשה בכדי לשנות, להשפיע וליזום. תמיד יש את החשש המקונן הזה של ההתחלה, אבל החזון, הדרך והציפייה להגיע למקום חדש, אחר וטוב יותר כנראה מנצחת את כל הפחדים.
האם אצליח להיבחר? האם אצליח לשנות ולפעול למען הקהילה המופלאה שלנו שאני כ”כ אוהבת? היו חלק מהתהיות שלי. ובכן התשובה היא כן!
מאז ומעולם חשובים לי אנשים. אולי זה נשמע קצת קלישאתי אבל זו האמת. כשגדלים בעיר קשוחה ומורכבת כמו לוד, חייבים ללמוד להסתדר עם כולם ולהבין טוב יותר את הסביבה בה את חיה.
זה ממש לא טקסט של התקרבנות או חלילה בכיינות, אלא בדיוק ההיפך. נוף ילדותי הוא המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי ומעניק לי את הכוחות לפעול למען אנשים.
לסייע, לעזור, להתנדב. זה המוטו שלי מאז בית הספר היסודי, התיכון והצבא. מאז שהחלטתי ללמוד סיעוד באוניברסיטה ולעבוד כאחות אונקולוגית. מאז שהייתי חברת ועד בתנועת אחותי ופעלתי למען נשים מזרחיות. מאז שלקחתי חלק מרכזי במסלול למנהיגות גאה של המרכז הגאה ויזמתי פרויקטים למען א.נשים דרי רחוב. מאז שאני מכהנת כיו”ר ועד עובדי אסותא רמת החייל. יו”ר הוועד היחידה בישראל מחוץ לארון. בכל תחנות החיים הללו למדתי עד כמה לציבור מאוחד יש את הכוח לשנות ולהשפיע. עד כמה ניתן להזיז הרים, ממש כך בשביל א.נשים ולהוביל מדיניות מכבדת יותר הרואה אנשים כאנשים ולא מספרים בגליונות אקסל.
כשזה נוגע לקהילה שלנו, הדברים נראים קצת אחרת. לצערי, התרגלנו בשנים האחרונות לפערים מסוימים. הפער בין איך שאת.ה יודע.ת שדברים יכולים להיות לבין איך שהם היום. הפער בין איך שהאגודה פועלת בשנים האחרונות לבין איך שהייתה אמורה לפעול.
אני מאמינה שהאגודה צריכה להיות בית חם ואמיתי ולייצג את הפסיפס המופלא של כל הקבוצות בקהילה שלנו. איננו יכולים להשאיר מאחור אוכלוסיות מוחלשות או להתעלם מהן ולתעדף את המוכר לנו.
חיבורים היא מילת המפתח! כאחת שגרה רוב חייה בפריפריה החברתית של מדינת ישראל מעולם לא פחדתי ללכלך את הידיים גם כשזה לא נעים וקשה. למדתי לתקשר ולחבר בין קהלים שונים, עם צרכים שונים ליצירת בית מכיל אחד. בסופו של דבר, רגש הוא מה שמניע אותנו ואת תשוקת החיים שלנו. אם אין רגש ותשוקה גם לא תהייה תנועה ותזוזה לכיוונים טובים וחדשים.
וכן, גם אי אפשר להתעלם מתוצאות הבחירות שהתקיימו לאחרונה. אני לא רוצה להיות דרמטית או אחת המנבאה שחורות, אבל במיוחד בשנים הקרובות אנו צריכים אגודה חזקה היודעת לעמוד שלה ולא נרתעת מאיומים והפחדות. הכנסת היא זירה חשובה מאין כמוה, אבל מניסיוני הרב, פעילות חוץ פרלמנטרית עניפה יכולה להביא למגוון הישגים, במקביל לשמירה טוטאלית על הזכויות של קהילת הלהט”ב.
את אותה תפיסת עולם ומדיניות המעודדת פלורליזם אמיתי ולא כצרכי יח”צ, חייבים להנגיש גם באגודה. כדי שזה יקרה, אני צריכה אתכם.ן איתי. את התמיכה, הסיוע ובעיקר את הקול שלכם בבחירות.
לא משנה מי את.ה, לא משנה מאיפה באת, אם את.ה מרגיש.ה את זה את.ה חלק מאיתנו. הקול שלך חשוב. זה הזמן למשהו חדש. זה הרגע. הצטרפו אלי לדרך חדשה ונגיע למקומות נפלאים.
