fbpx

"חבל שלא באתם אז"

"אל תפסיקו לבוא גם בשנים הבאות. אל תחכו לרצח ההומופובי הבא על מנת להתעורר שוב, כי חבל על דם שנשפך". אורי שמילוביץ' במסר לאלפי משתפי מצעד הגאווה בירושלים
ירושלים2016אורי
רבבות המשתתפים בעצרת הסיום של מצעד הגאווה בירושלים, 21.07.2016

"אני רוצה להודות לכם שבאתם להדליק נרות לזכרו של בעלי ולשיר שירי שלום. הוא היה מתרגש לראות אתכם פה, כי כאן עמדו המפגינים שצעקו לו בעבר בוגד ורוצח. חבל שלא באתם אז, אבל באתם עכשיו וזה משמח ומעודד אותי שאתם מכבדים את זכרו בדרך הנפלאה והמכובדת הזו, ושאתם בעד השלום. אני אוהבת אתכם בשמו".

(לאה רבין אל נוער הנרות ולהמוני האנשים שבאו להתאבל בחוץ לביתה, 05.11.1995).

חבל שלא באתם אז ושלא זעקתם איתנו ברבבות צועדים כשזרקו עלינו פצצות סרחון, כשקראו לנו בהמות וסוטים וניסו לכפות עלינו לחזור לארון באלימות, וזה נראה לסביבה לגיטימי וסיבה להתחשב דווקא ברגשות ההומופובים, כשירקו עלינו וכשאיימו עלינו כל השנים.

חבל שלא באתם אז, אתם- פוליטיקאים רבים, כשנאבקנו על זכותנו להתקיים ולהראות בגאווה גם בירושלים, אל מול מערכת פוליטית שלמה שקמה כנגדנו ואף ניסתה לחוקק חוק שיאסור עלינו לצעוד.

חבל שלא באתם אז, אתם האומנים, להנחות, להופיע ולהזדהות כשהסיתו כנגדנו בכל פינה בחברה הישראלית וכשלהטבאקפוביה השתוללה. כשההומופוביה רעמה- המוזה שתקה.

חבל שלא באתם אז, אתם בתקשורת. כשהכי היינו צריכים כל השנים, עשיתם לנו עוול. כשהמיינסטרים התנגד באטימות למצעדי הגאווה בירושלים והיאוש היה גדול, התקשורת ליבתה את האש ושאלה בהתרסה "אבל למה דווקא בירושלים?" והיתה שותפה לדה לגיטימציה כנגדנו.

חבל שלא באתם אז, אתם- שלא התעוררתם לפני מעל עשור, לאחר ששליסל רק פצע, כשהתווכחנו, כמיעוט נרדף, מול צונאמי של סטרייטים מדושני עונג מסביבנו, בציבוריות הישראלית. כשהתווכחנו גם עם רבים בקהילה שהושפעו מהלך הרוח הציבורי וראו ב"התעקשות" לצעוד בבירתנו הקדושה כמעשה קיצוני ולא הבינו שזה להיות או לחדול. כשגם "בכירים" בקהילה וסתם להטבאקים נגררו והצטרפו לקעקוע של זכותי להיות הומו גאה בכל מקום.

חבל שלא באתם אז, כולכם, והייתם צריכים שנים של מאבק קשה של הבית הפתוח ושל פעילים ופעילות בקהילה על מנת שתבינו ש"אנחנו כאן ובכל מקום" לא יכול להיות רק בתל אביב ואיפה שנח, ושמקומות הופכים "נוחים" יותר עבורנו, בעקבות מאבקים כאלה.

עוד בנושא:  "המרחק ממין מהנה לפגיעה מינית הוא לא מרחק של קילומטר, הוא מרחק של סנטימטר"

חבל שלא באתם אז, לפני שרצחו בנו. חבל ששירה בנקי היתה צריכה להרצח על מנת שתבינו.

חבל שלא באתם אז, אבל באתם עכשיו וזה משמח ומעודד. והכי חשוב: אל תפסיקו לבוא גם בשנים הבאות. אל תחכו לרצח ההומופובי הבא על מנת להתעורר שוב, כי חבל על דם שנשפך. ואל תבואו רק פעם בשנה, בואו ותהיו שותפים למאבק הלהטבאקי לשחרור במשך כל השנה ובכל מקום.

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

עכשיו בוודג'

אסור לפספס!

עקבו אחרינו

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן