זאב שחור, זאב לבן

אף אחד לא קם בבוקר ואמר לעצמו: "היום אקטין את עצמי ואתרכז ממש טוב בפחדים שלי". כולנו מבקשים טוב עבור עצמנו. השאלה איזה זרעים אנו טומנים, איזה זאב אנחנו מאכילים | עמית תורג'מן בודק באילו מחשבות אנחנו מאכילים את התודעה שלנו
Pixabay | cc0

זאב שחור, זאב לבן.

איך אתה מאכיל את הזאב השחור שלך? ומה את עושה כדי להאכיל את הזאב הלבן?

משל אינדיאני עתיק מספר על אבא ובן שישבו לילה אחד אל מול המדורה. באפלת הלילה, הביט האב אל תוך הלהבות המשתוללות, וכך, מתוך השקט של החשכה החל מספר לבנו סיפור על שני זאבים.

כולנו נולדים כאשר בתוכנו שני זאבים. זאב שחור וזאב לבן. הזאב השחור נושא בתוכו פחד, קורבנות, כאב, ייסורים, אגו, קנאה ושיפוטיות. הזאב הלבן הוא אהבה, עוצמה, צמיחה, קבלה, חמלה. והזאבים, סיפר האב לבנו הצעיר, חיים בתוכנו חיים שלמים, נאבקים זה בזה, נלחמים מלחמה מתמדת.

הבן, שממש הרגע גילה על קרב הזאבים החיים בתוכו, הביט באביו במבט מפוחד ושאל בחשש: "ואיזה זאב מנצח?"

"הזאב שינצח", השיב אביו הזקן, "הוא הזאב שאותו תאכיל."

אנשים באים אלי ומבקשים ליווי או אימון מכל מיני סיבות. אחד רוצה לחזק את הביטחון העצמי, אחת רוצה לשפר את היחסים עם הוריה, זה חש תקיעות בתחום הקריירה, זאת סובלת מחרדות ורוצה למצוא שקט.

פעם חשבתי שמספיק לדבר על הבעיות שלנו, שאם נדבר עליהן מספיק, נבין למה הן קיימות וכשנבין פשוט נשנה אותן. ושנים ישבתי, אצל פסיכולוג זה או אחר, ודיברתי, ודיברתי, ודיברתי. דיברתי על כמה אני מפחד, ודיברתי על החרדות שלי ועל זה שהכדורים בכלל לא עוזרים להפחית אותן, ודיברתי על זה שהיו שנים שחטפתי מכות בבית הספר ועל איך התגובה הראשונית של ההורים שלי כשאמרתי להם: "אני הומו" היתה "אתה מחפש להיות חריג", ודיברתי על איך אני לא רוצה לעשות סמים ולברוח מעצמי אבל לא מצליח אחרת, ודיברתי על כמה כואב לי להיות לבד. דיברתי.

עוד בנושא:  "דראג מאתגר לא רק את הדיכוטומיה המגדרית, אלא גם את הדיכוטומיה של אדם - חיה"

ומתישהו במסלול הצמיחה האישי שלי הבנתי. "הזאב שינצח הוא הזאב אותו תאכיל."

התודעה שלנו, נרצה או לא, איננה מבחינה בין טוב לרע, בין חיובי לשלילי. המחשבות שאנו חושבים ומדברים יוצרים את הרגשות והתחושות איתם אנו פוסעים בעולם הזה ומכתיבים את המציאות שלנו. אני יכול לדבר חיים שלמים על מה שלא עובד לי בחיים, השאלה היא מה אני אומר.

אם התזונה שלך מורכבת רק משוקולדים וסוכריות – אל תתפלא שתקום יום אחד עם חורים בשיניים. אם אתה מאכיל את התודעה שלך במחשבות שליליות אל תתפלא שהחיים מרגישים כמו סבל מתמשך

אם אני מאכיל את התודעה שלי במחשבות שיוצרות אצלי פחד וחרדה- פחד וחרדה זה מה שאקבל. אם אני מאכיל את התודעה שלי במחשבות שאומרות: "אני לא מספיק", "אין סיכוי שאצליח", "זה גדול עלי"- זה מה שאקבל. אם אני מלקה את עצמי יום יום על כל טעות שאני עושה, ממוקד במה שלא עובד לי, במה שאני לא מרוצה ממנו- מה הסיכוי שאתעורר בבוקר מלא שמחה וחיוניות? מה הסיכוי שהזאב הלבן שלי, אותו זאב שמגלם בתוכו את העוצמה, האהבה, התשוקה לחיים, יוכל בכלל להשמיע את קולו אל מול אותו זאב שחור?

אפשר להאשים את הנסיבות. אם הייתי מכניס יותר כסף הייתי שמח, אם אמא שלי היתה מחבקת אותי יותר כשהייתי ילד היום הייתי בטוח בעצמי יותר, אני יכול לכעוס על עצמי שאני לא מספיק מחוייב למטרות שלי, להשוות את עצמי לאחרים ולהקטין את עצמי. אפשר. אך האם זה מאכיל את הזאב שאנו באמת מתכוונים ורוצים להאכיל? או שמא זה אותו בור בלי תחתית, בור של פחד, אשמה, קורבנות, ייסורים, זה שמביא אותנו לחוות שוב ושוב תקיעות וסבל?

עוד בנושא:  חנה קליין נפרדת ממרשה פרידמן: "כעת היא בגן-עדן של נשים גדולות ולוחמות"

אם התזונה שלך מורכבת רק משוקולדים וסוכריות – אל תתפלא שתקום יום אחד עם חורים בשיניים. אם אתה מאכיל את התודעה שלך במחשבות שליליות אל תתפלא שהחיים מרגישים כמו סבל מתמשך. ובואו, הרי זה ברור לכולנו שאף אחד מאתנו לא התכוון להזין את עצמו בשיט הזה. אף אחד לא קם בבוקר ואמר לעצמו: "היום אהיה שלילי, היום אקטין את עצמי ואתרכז ממש טוב בפחדים שלי". ברור שלא. כולנו מבקשים טוב עבור עצמנו. השאלה איזה זרעים אנו טומנים, איזה אוכל אנחנו נותנים לתודעה שלנו. השאלה היא, איזה זאב אנחנו מאכילים.

להאכיל את הזאב הלבן, זה לא משהו שעושים פעם אחת וגמרנו. כל מחשבה שאנחנו חושבים, כל התנהגות שלנו – הם אימון למוח. תחשבו כמה המוח שלנו מיומן בלייצר את המחשבות השליליות, את דפוסי החשיבה שתוקעים ומכאיבים לנו שוב ושוב – הרי התאמנו עליהם שנים על גבי שנים! ה"שריר" הזה מאוד מפותח.

אפשר לשנות אותם, אפשר להעלות את הכושר שלנו לזיהוי המחשבות שמאכילות את אותו זאב שחור, לעצור את "אוטומט המחשבות" ולבחור, לבחור באמת. זה כרוך באימון. כמו שאנחנו הולכים לחדר כושר כדי לפתח שרירים (טוב, אתם אולי הולכים, האמת שאני וחדר כושר אף פעם לא היינו חברים טובים), כך אפשר לאמן גם את המוח שלנו. בעזרת כלים פרקטיים בשילוב התבוננות מעמיקה על הדפוסים האלו והאמונות המגבילות שלנו, אפשר להתחיל לזהות אותם, וליצור שינוי.

בכולנו שני זאבים. איזה זאב ינצח? זה שתאכיל.

שלכם באהבה,

עמית


עמית תורג׳מן הינו מאמן להתפתחות אישית ומלווה תהליכי צמיחה. ניתן ליצור קשר בטל׳ 054-3273553 או בפייסבוק 

 

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

עכשיו בוודג'

אסור לפספס!

עקבו אחרינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן