הגיי-קרוז הראשון (ובטח לא האחרון) שלי

הסיפורים על המסיבות האינסופיות, הגברים החסונים והמין המזדמן גורמים לגיי קרוז בקריביים להשמע כמו הרפתקאה שלא מתאימה לכולם. דורון שרם השאיר מאחור את החששות ויצא עם בן זוגו לשיט גאה | "אם יש משהו שאני מצטער עליו, זה שלא עשיתי זאת קודם"
atlantis
צילום: באדיבות Atlantis

דמיינו את זה: אתם נמצאים על ספינת ענק המשייטת בין האיים הקריביים כשעל סיפונה 5,200 גברים גאים מכל העולם. במשך שבוע אתם נהנים ממסיבות ללא הפסקה (כל יום משעות אחר הצהריים עד 7 בבוקר), ברים, בריכות, חדרי כושר ואוכל 24 שעות ביממה.

כשבן זוגי הציע שנצטרף לקרוז כזה היססתי. אני הרי לא מתאים להרפתקאות כאלה (חוץ מהקטע של האוכל, שזה דווקא כן מתאים לי): אני מופנם ואוהב להיות בחברת עצמי, אני לא יוצא למסיבות, אני לא אוהב רעש, אני לא ממש נהנה לרבוץ על מיטת שיזוף, אני אדם של בוקר ואני לא מהטיפוסים האלה שנהנים לרקוד כל הלילה. ובכל זאת החלטתי לנסות ואם יש משהו שאני מצטער עליו, זה שלא עשיתי זאת קודם.

כבר בצ’ק אין, לפני העלייה לספינה, כשאתה רואה את אלפי הגברים בטרמינל – חלקם זוגות, חלקם סינגלים וחלקם בחבורות – ואתה יודע שלכולכם יש דבר משותף אחד לפחות, אתה מתמלא התרגשות. כמו בפעם הראשונה שגילית שיש עוד הומו בבסיס שבו אתה משרת, או הפעם הראשונה שהלכת למסיבה של שירזי.

כשעלינו על הספינה, נרגשים וסקרנים (איך יהיה? האם נשתלב? אולי זה בכלל לא מתאים לנו?) כל החששות שלי התבדו:

חששתי שבקרוז יהיו רק נערי מסיבות חתיכים – נכון, היו לא מעט כאלה, אבל היו גברים מכל הסוגים – רזים, שמנים, שריריים, טווינקים, דובים, חלקים, שעירים וכל השאר.

חששתי שהגוף שלי לא נראה מספיק טוב – אמנם יש לי גוף לא רע יחסית למישהו בגילי, שמעדיף לקרוא ולראות טלוויזיה על פני פעילות ספורטיבית, ומעדיף פיצה והמבורגר על פני סלט ושייק חלבונים, אבל בכל זאת מדובר בלהיות שבוע שלם בבגד ים לצד אנשים שבילו את כל שלושת החודשים האחרונים בהימנעות מפחמימות ושעושים 200 כפיפות בטן ביום. לשמחתי, על הספינה היו גברים בכל הצורות והגדלים, ותוך שעתיים גם אני הורדתי את המכנסיים ועברתי לבגד ים. כולם הסתובבו כל השבוע בלי חולצה והסתפקו בבגד ים, ורצוי שיהיה כמה שיותר קטן. רבים העדיפו חוטיני שחושף ישבנים ומבליט חבילות.

חששתי שאני אהיה היחיד שלא יוצא למסיבות כל לילה – היו הרבה כמוני שלא בילו במסיבות עד הבוקר. יש המון דברים לעשות ויש המון אירועים והופעות מושקעות (מוזיקה, דראג, סטנדאפ) כך שאתה לא משתעמם לרגע. חוץ מזה, היו מסיבות של אחרי צהריים (טי פארטי) ואותן אהבתי מאוד ואפילו רקדתי (קצת).

חששתי שהאנשים יהיו סנובים ואנטיפתים (מהסוג שנתקלים בו בארץ) – למעשה, כולם היו סופר נחמדים וחברותיים, אומרים היי בכל מקום, מתעניינים מאיפה אתה ורוצים שתספר להם על עצמך.

חששתי שארגיש זקן – לא בדקתי את זה סטטיסטית אבל ההתרשמות שלי היא שהגיל החציוני היה בין 33 ל-36. טווח הגילאים היה רחב במיוחד. היו בני 20 ומשהו וגם הרבה גברים בשנות ה -60 ויותר. היה מרגש לראות אותם רוקדים עם כולם, ללא עכבות, וזוכים לפירגון מכולם.

חששתי שארגיש זר ולא שייך – אמנם רוב המשתתפים הם אמריקאים, אבל היו שם אנשים מכל העולם, כולל אוסטרליה, רוסיה, סין ואפילו דובאי, וגם לא מעט ישראלים. בארוחות ישבנו עם אנשים ממדינות שונות והיה כיף לדבר ולהכיר.

עוד בנושא:  המרכז לבריאות האישה של כללית בפ"ת יזם הכשרה מיוחדת לצוותי המחוז בנושא רפואת טרנס

אז מה עושים בקרוז של גייז?

הרעיון בקרוז הוא שבלילה הספינה שטה ובכל בוקר היא עוגנת באי מקסים אחר. בעת העגינה אפשר לרדת מהספינה ולטייל בעיר הנמל או להסתלבט בחוף הים.

אך בעיני רבים, גולת הכותרת היא המסיבות ברמת הפקה מעוררות השתאות. מדי יום יש כמה מסיבות, שלכל אחת יש נושא מסוים, וכולם מתלבשים ומתחפשים לפי הנושא: מסיבה לבנה, מסיבה בנושא ים, בנושא צבאי, בנושא ספורט, בסגנון שנות ה-80 ועוד.

לפני הקרוז המארגנים שולחים את רשימת המסיבות והתחפושת נתונה לפרשנות אישית של כל משתתף. יש כאלה שמשקיעים בבגדים ובאביזרים מיוחדים, כמו למשל כנפיים לבנות וחצאית טוטו למסיבה הלבנה, תחפושת של בתולת ים או בגד ים אדום שכתוב עליו “מציל” למסיבת הים, פיאה צבעונית למסיבת הדיסקו, תחפושת של מעודדת או שחקן פוטבול למסיבת הספורט, ויש כאלה שמסתפקים בהחלפת הספידו: ספידו לבן למסיבה הלבנה, ספידו מנומר למסיבה הצבאית, ספידו זרחני לדיסקו. ואפשר כמובן לבוא בבגדים רגילים (כלומר מכנסיים קצרים וגופייה).

בנוסף למסיבות יש מדי יום כמה הופעות של דראגיסטיות מובילות, זמרים, קומיקאים. אין שום רגע משעמם. המארגנים מצאו דרך שכולם ייהנו. גם מי שלא הולך למסיבות ורוצה קצת שקט יכול למצוא פינות שקטות באונייה העצומה.

ומה עם סקס?
זה נכון שהספינה היא כמו סאונה או “בית זונות צף” וכולם עושים סקס כל הזמן? זה תלוי רק בכם. יש אווירה של חופש ושחרור אבל לא ראינו אנשים שעושים סקס במקומות ציבוריים. אנשים שדיברנו איתם סיפרו שהיו להם הרבה חוויות מיניות, ובאחד החדרים במסדרון שלנו ראינו מצעד בלתי פוסק של חתיכים. היו על הסיפון הרבה סינגלים שחיפשו מין אבל גם הרבה זוגות שהסתפקו אחד בשני. מי שרצה היה יכול למצוא פרטנר  בלי צורך בגריינדר. ניגשים, אומרים היי, וממשיכים משם.

אז אם כל הלילה רוקדים ומתהוללים וכל היום מטיילים – מתי ישנים?
התשובה היא במטוס בדרך הביתה. כדאי להישאר למסיבות הליליות, לפחות פעם או פעמיים כי זו חוויה מדהימה. כדאי לרדת לחופים כי הם פשוט נפלאים וכדאי ללכת להופעות כי הן מעולות. חבל לבזבז  את הזמן על שינה. אתם נמצאים בגיי קרוז, וזאת חוויה שאסור לפספס אפילו רגע אחד ממנה. תנצלו כל שנייה של הקרוז. יהיה לכם מספיק זמן לישון במטוס בדרך הביתה. צפויות לכם 14 שעות טיסה לפחות.

עוד בנושא:  שמים סוף להטרדות המיניות במסיבות

כמה זה עולה?
בסביבות 1,500 דולר לאדם (תלוי בסוג החדר) לקרוז של שבוע. המחיר כולל את כל המסיבות והפעילויות בספינה וגם אוכל 24 שעות ביממה, לא כולל שתייה קלה ואלכוהול. לסכום הזה יש להוסיף את הוצאות הטיסה למיאמי (או ליעד אחר שממנו הקרוז יוצא)

איפה מזמינים?
אנחנו היינו קרוז של חברת אטלנטיס ששכרה לצורך כך את הספינה “אלור” של רויאל קריביאן. אטלנטיס נחשבת למובילה בתחום, והמסיבות וההפקות שלה הן הכי מושקעות. היא מוציאה מספר קרוזים בשנה ליעדים שונים (בקיץ יש להם קרוז בים התיכון שיוצא מברצלונה). קרוזים דומים נוספים ניתן למצוא גם באתר חברת rsvpvacations ובאתר Cruising with pride המאגד פרטים על כל הקרוזים ללהט”ב של כל החברות (ויש לא מעט).

עוד בנושא

תגובות

תגובה אחת

  1. איל הגב

    כל מילה בסלע –
    היינו, ראינו …. נהננו מכל רגע.
    מעניין לקרוא במילים שלך את החוויות שגם אנחנו עברנו- ושמחתי לראות שהגענו למסקנות דומות.
    מומלץ מומלץ מומלץ
    (נ.ב וכמובן היה כייף להכיר אותכם 😃)

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן