דו"ח מצ"ב הלהט"בפוביה הוגש לנשיא – עלייה של כ-54% בכמות המקרים המדווחים

הדו"ח של מרכז הדיווח ע"ש ניר כץ סוקר את הלהט"בפוביה בזירות חיים מרכזיות ומציג את הדיווחים על גילויי להט"בפוביה במרחב הציבורי, בתקשורת ומול מוסדות המדינה | "ככל שנתקדם במאבק לשוויון וביטחון, כך גם תגבר תנועת הנגד וגילויי הפחד והבורות"
מצעדירושלים2009
ירושלים 2009 | צילום: גיא יצחקי | CC BY 2.0

מרכז הדיווח ע"ש ניר כץ הגיש היום לנשיא המדינה את דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל 2018.

הדו"ח, השישי במספר, סוקר את הלהט"בפוביה בזירות חיים מרכזיות ומציג את הדיווחים על גילויי להט"בפוביה במרחב הציבורי, בתקשורת וברשתות החברתיות, בתוך המשפחה, במקומות העבודה, במערכת החינוך, מול כוחות הבטחון ומוסדות המדינה, וכן התבטאויות להט"בופובית של אישי ציבור.

בחינת הקטגוריות השונות של אירועים להט"בופובים אשר דווחו למרכז הדיווח מעלה כי הקהילה חשופה לפגיעה להט"בופובית לכל אורך מעגל החיים – החל מבית הספר, דרך השירות הצבאי, מערכת ההשכלה הגבוהה, מקום העבודה, בית המגורים והשכונה. גם במסגרות שונות הנותנות שירות נתגלו פגיעות להט"בופוביות ובהן בתי עסק, שירותי ממשלה ומסגרות טיפוליות.

על פי ממצאי הדו"ח, בשנת 2018 חלה עלייה של כ-54% בכמות המקרים המדווחים לעומת שנת 2017, כאשר כל 10 שעות בממוצע מדווח מקרה להט"בפובי. יחד עם זאת, רק 3% מסך הפונות והפונים ניגשו למשטרה להגיש תלונה על הפגיעה.

36% מהדיווחים הגיעו מגברים סיסג'נדרים, 20% מהקהילה הטרנסית והג'נדרקווירית, ו-20% מנשים סיסגנדריות – עליה של 100% מכמות הדיווחים שנעשו על ידי נשים בשנה שעברה.

התפלגות הדיווחים:


הערים המובילות בדיווחים הן הערים המרכזיות – תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה ובאר שבע, בהן כנראה גם המודעות לדיווח היא גבוהה יותר. ערים בולטות מחוץ לערים הגדולות, שכמות הדיווחים בהן הייתה גדולה הן ראשון לציון, חולון ואשקלון. בראשון לציון ובאשקלון התקיימו מצעדי הגאווה הראשונים השנה ובחולון התבטאות אומללה של חבר מועצה הובילה לראשונה להפגנת גאווה מול בית העירייה בעיר.

זירת מקום העבודה – 13% מכלל הדיווחים

45% מכלל הפגיעות במקום העבודה הופנו כלפי גברים סיסג'נדרים ו 37.5% מכלל הפגיעות כלפי הקהילה הטרנסית והקווירית. בין המקרים ניתן להבחין בחוסר קבלה מובהק של זהויות לא בינאריות, נידוי, ריחוק חברתי ואמירות פוגעניות. הדוגמאות לכך רבות ובהן ניתן למצוא סירוב לפנות בלשון הפנייה הנכון, אמירות להט"בופוביות מופגנות, אי-קבלה של מועמד לעבודה על רקע נטייה מינית ומגדרית תוך אמירה פוגענית ואף פיטורין על רקע נטייה מינית ומגדרית.

זירת החינוך – 7% מכלל הדיווחים

24% מגילויי השנאה במערכת החינוך הופנו כלפי הקהילה הטרנסית. 28% מהמקרים נעשו ע"י מנהלי בתי ספר, מורים, עובדי משרד החינוך אשר משתמשים בפייסבוק הפרטי שלהם להפצת שנאה (לעומת עמודים ציבוריים או רשמיים של מערכות החינוך). דיווחים מדאיגים התקבלו בזירת גני הילדים/ות על חוסר מעורבות של הצוות החינוכי בגילויי להט"בופוביה. בין הדיווחים לזירה זו: גננות המסרבות לתווך את נושא המשפחה הלהט"בית כאשר חלק מאמהות הגן הן חברות הקהילה ועל בסיס זה בתם סובלת מהצקות, יחס עוין של מורות בחדר המורות כלפי צוות חוש"ן שהוזמן לעשות הסברה, אפליית גבר טרנס במגורים במעונות האוניברסיטה בשל היותו טרנס וכו'.

עוד בנושא:  איש עסקים ישראלי הקים פורום לקידום זכויות הקהילה הגאה בבוסניה והרצגובינה


זירת כוחות הביטחון – 5% מכלל הדיווחים

רשויות הביטחון והאכיפה אמונים על ביטחון הציבור. אולם, גם בזירה זו עולים מקרים בעלי אופי להט"בופובי אלים, על אחת כמה וכמה כזה המגיע מהמוקדים האחראים על הביטחון.

25% מהמקרים התרחשו מול המשטרה. התבטאויות או אלימות של כוחות המשטרה כלפי להט"בים בכלל וטרנס* בפרט, התעלמות בשעת משבר, התעמרות בפונה ואף אלימות כלפי הפונה. הפניות בנוגע להתעמרות כלפי טרנסיות הגיעו בעיקר ע"י רכזת פרויקט גילה להעצמה טרנסית.

75% מהמקרים התרחשו בצבא, כאשר חיילים וחיילות מדווחות על פגיעה שלא מטופלת מול גורמי הצבא. בין המקרים המדווחים בזירה זו ניתן למצוא: חיילת שהוצאה בכוח מהארון בפני המחלקה, חיילים שנכנסו למשרד של חייל הומו וקרעו גלויות גאווה שהיו על שולחנו, מניעת תפקידים ע"י דרג בכיר, הטרדות מיניות, חוסר תגובה לפגיעה במרחב הציבורי והשפלות.

עקב שינוי מדיניות בצה"ל, בשנת 2018 ארגון חוש"ן לא הורשה להיכנס להעביר פעילויות הסברה בבסיסים כלל. השינוי מנע מחוש"ן להגיע לקהלים משמעותיים בחברה הישראלית.

זירת אישי ציבור – 8% מכלל הדיווחים

לאישי ציבור חשיפה גבוהה לקהלים שונים, אנשים אלו נמצאים בעמדות מפתח וביניהם רבנים, חברי כנסת, שרים, חברי מועצה ועוד. אמירות שאינן נושאות באחריות חברתית עשויות להסתיים בפגיעה משמעותית בקהילה הגאה.


הזירה הדיגיטלית – כל 4 דקות בממוצע מתפרסם פוסט שנאה כלפי הקהילה הגאה

הזירה הדיגיטלית מאפשרת לכל אדם להיות מי שהוא ולייצר קהילות וחברויות וירטואליות. עם זאת, הסכנות הן גדולות ברשת, השיח עשוי להיות מסית ואלים, והרשת מהווה פלטפורמה לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות. קהילת הלהט"ב היא בין הקהילות המושמצות ביותר ברשת ומהווה, במישרין או בעקיפין, מוקד לפגיעה. הדו"ח הציג נתונים של מחקר שיח שביצע מרכז הדיוווח של האגודה למען הלהט"ב יחד עם חברת המחקר Vigo בהקשר להט"בופובי.

עוד בנושא:  סיון קניאל נבחרה לתפקיד מנכ"לית LGBTech

על פי הנתונים, 67% מהתוכן הפוגעני בהקשר הלהט"בפובי היה בשימוש במילה "הומו" בתצורות שונות כמילת גנאי. 45% מהשיח הפוגעני נכתב בהקשרים מדיניים, פוליטיים ו/או צבאיים – בהם כינויים להט"בים (בהם: הומו, קוקסינל וכו') משמשים לפגיעה באחר וזלזול רחב בקהילה.


בחינת הקטגוריות השונות של אירועים להט"בופובים אשר דווחו למרכז הדיווח מעלה כי הקהילה חשופה לפגיעה להט"בופובית לכל אורך מעגל החיים – החל מבית הספר, דרך השירות הצבאי, מערכת ההשכלה הגבוהה, מקום העבודה, בית המגורים והשכונה. גם במסגרות שונות הנותנות שירות נתגלו פגיעות להט"בופוביות ובהן בתי עסק, שירותי ממשלה ומסגרות טיפוליות.

"בשנה בה מחאת הלהט"ב עשתה היסטוריה והנושאים עמם אנחנו מתמודדים ומתמודדות עלו על סדר היום הציבורי, היא גם השנה שבה אנחנו רואים החרפה בלהט"בופוביה ובגילויי הסתה ואלימות", נכתב בדו"ח, "ככל שנתקדם במאבק לשוויון וביטחון, כך גם תגבר תנועת הנגד וגילויי הפחד והבורות, ויש עלינו אחריות גדולה בדיווח וניטור המקרים הללו, על מנת שנוכל להתמודד איתם, לייצר מענים ולהפיץ אור היכן ששוכן החושך.

הד"וח מחזק את העובדה שעל המדינה להפנות יותר משאבים לטיפול באפלייה ובאלימות ולא כמס שפתיים, אלא בצעדים אופרטיביים שישרישו את ערך כבוד האדם בחברה ללא הבדל בין נטייה מינית וזהות מגדרית. אנחנו לומדות ולומדים ששיח פתוח מאפשר להכיר אחת את השני וללמוד לקבל כל אדם באשר הוא – גם אם לא תמיד מסכימים. ברור לכולנו שחינוך מביא שינוי ושאחריות אישית ואחריות חברתית יעצרו את הפגיעה הבאה.

אנחנו קוראות וקוראים לכל מי שקרא את הדו״ח לגלות אחריות ולעצור את כינויי הגנאי, את הקריאות האלימות, את הקריאה לאלימות, את ההסתה ואת תרבות השיימינג ולדווח על כל מקרה להט"בופובי – רק כך נוכל לייצר שינוי! אנחנו רוצות ורוצים לייצר חברה טובה לכולנו והאחריות מתחילה אצלנו".

נתקלת בארוע להט"בפובי? ניתן לדווח בדרכים הבאות:

טופס דיווח אונליין – בדף הבית של אתר האגודה למען הלהט"ב

"יש עם מי לדבר" – קו הקשב המידע והתמיכה של האגודה. פועל בימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30 בטלפון 03-6205591 או במייל: yesh@lgbt.org.il

בנוסף האגודה מפעילה מערך שירותים לקהילה הגאה: שירות ייעוץ וטיפול, סיוע וייעוץ משפטי, וסיוע למבקשי מקלט.
ניתן לפנות לאגודה דרך אתר האגודה למען הלהט"ב או באמצעות המייל: aguda@lgbt.org.il

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן