אמא | CC0
בנות זוג לשעבר אשר חלקו את חייהן זו עם זו במשך כ-7 שנים, ואף נישאו זו לזו (בחתונה לא רשמית), החליטו להרחיב את משפחתן באמצעות תרומות זרע. מכיון שאחת האמהות נאלצה לעבור ניתוח להוצאת הרחם ולא יכלה להרות, האם השניה היא שילדה את שני הילדים. יחד עם זאת, שני הילדים הובאו לעולם מתוך תכנון משפחתי משותף של שתי האמהות, כאשר שתיהן יחד בחרו ורכשו את מנות הזרע, יחד עברו את כל טיפולי ההפריה וההריון של שני הילדים, ויחד ציפו בכליון עיניים להולדתו של כל אחד מהם.
לאחר הפרידה בין האמהות, הגישו השתיים בקשה משותפת לאימוצו של הבן הבכור. האם הלא ביולוגית אימצה אותו כדין, ושתיהן מגדלות אותו יחד במשמורת משותפת.
לגבי הבן הצעיר, שנהרה גם הוא עקב החלטה ופעולה משותפת של שתי האמהות בדבר הרחבת משפחתן, טענה האם הביולוגית כי אין קשר בינו לבין בת זוגה לשעבר, מאחר והן נפרדו לקראת סוף ההריון, וביקשה להדיר אותה מחייו של התינוק.
האם הלא ביולוגית פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, באמצעות עוה”ד עירא הדר ומיכל עדן, מומחיות בזכויות להט״ב, ודרשה לקבוע הסדרי ראיה בינה לבין הבן הצעיר.
עו”ס שבדקה את המשפחה קבעה כי טובתם של שני האחים לקיים אותה מסגרת משפחתית עם שתי האמהות, ולכן ראוי לבנות את הקשר בין האם הלא ביולוגית לבין הבן הצעיר.
השופטת הילה גורביץ-שינפלד אימצה את מסקנות התסקיר, וקבעה שיש להתחיל מיד בבניית הקשר בין האם הלא ביולוגית לבן הצעיר. השופטת שמה דגש לעובדה כי האמהות החלו את תהליך הבאת התינוק לעולם יחד, מתוך כוונה לקיים עבור שני האחים אותה מערכת משפחתית, כאשר האח הבכור חיכה להולדת אחיו בידיעה כי יצטרף למשפחה עם שתי אמהותיו.
“לא ניתן להתעלם מהמגמה לפיה פני המשפחות בכל העולם משתנים”, כתבה השופטת בפסק הדין, “ישנם בני משפחה חדשים ומגוונים ומודל המשפחה הקלאסית אליו מותאמים מרבית הדינים אינו בלעדי”.
השופטת שמה דגש מיוחד על האחאות בין שני הילדים, וקבעה: “יש להמשיך את הסיפור המשפחתי שהחלו הצדדים יחדיו, כמשפחה טרם פירוקה, וזאת לטובת שני הקטינים… מציאות החיים במסגרתה נהרו שני הקטינים והמצג שהוצג מחייבים כי לקשר האחאות ו”שותפות הגורל” של שני הקטינים, ינתן ביטוי בפועל על ידי שמירת המשפחה שהוקמה על ידי שני הצדדים – משפחה של שתי דמויות הוריות/משמעותיות ושני אחים שלהם סיפור חיים זהה”.
“מדובר בהחלטה תקדימית חשובה”, מסבירה עו”ד עירא הדר המייצגת עם עו״ד מיכל עדן את האם הלא ביולוגית, “בה לאחר פרידה של שתי האמהות ניתן משקל רב הן להסכמות ששררו ביניהן כאשר החליטו להרחיב את משפחתן, והן לקשר בין שני האחים במשפחה הלסבית להמשיך לחיות בסיפור המשפחתי שלאורו הגיעו לעולם. נקבע שלמרות שהאמהות נפרדו לפני הלידה, חשוב לשמר את הקשר בין התינוק שנולד לבין זו שמלכתחילה סוכם כי תשמש כאמו. ההחלטה מצטרפת לשורה של החלטות חשובות מהשנים האחרונות, בהן בתי המשפט בישראל נותנים תוקף למגוון צורות של משפחות”.
האם הביולוגית הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות לערער על ההחלטה.
תגובה אחת
לא מדובר בפסק דין אלא בהחלטת ביניים זמנית. בינתיים עברו כמה שנים, פורסם פסק-דין, [והפעם זה באמת פסק דין], ולפיו התביעה נדחתה. אז מה נתנו לבת-הזוג שנים של ניהול מאבק סיזיפי? כלום. רק בזבוז רב של כסף, זמן ובעיקר הרבה כאב לב. העיקר שגב’ עירא קיבלה עוד הזדמנות לנהל את המאבקים העקרוניים שלה.