בגוף אני מבין – תערוכת מכירות למימון ניתוח עליון

אחרי שנעזר באמנות על מנת לחקור את הגוף שלו ואת הגוף שהוא רוצה, מקיים לירוי בר נתן מכירה של העבודות על מנת לממן את הניתוח | "אחרי הציור הזה, דברים נהיו פחות קשים. החלפתי את לשון הפנייה, התחלתי לקחת הורמונים והתחלתי לחשוב על ניתוח בחיים האמיתיים"
3

אני לירוי. סיימתי עכשיו ארבע שנים של לימודי אמנות, והספקתי להציג בכל מיני מקומות, מוכרים או אלטרנטיביים. גלריות וימי נראות טרנס*ית, פסטיבלי אמנות ופסטיבלי פנזינים. אני יוצר בכל מיני מדיומים – ציור, צילום, וידאו, פרפורמנס, טקסט, ויש לי חיבה מיוחדת לאמנות רחוב.

באמנות שלי תמיד היה בעיקר גוף. פורטרט גופני שדרכו אני מעבד רגש. העבודות שלי עברו איתי שלבי התפתחות. למעשה, היה לי אומץ לחקור את הגוף קודם דרך האמנות ואחר כך להגיד במילים איפה אני רוצה להיות ביחס לכלי הזה. העבודה הראשונה שעשיתי שמהרהרת בניתוח עליון הייתה טקסט. הדפסתי מדבקות עם השיר והדבקתי ברחוב.


אחרי הטקסט הזה לא ידעתי איך להמשיך ליצור. ידעתי שאני רוצה להמשיך להתעסק בגוף, הפעם מתוך חקירה של גוף אנדרוגיני בעיני. ניסיתי לעשות את זה דרך גופים אחרים והחזה הפריע לי. כשהבאתי את התסכול הזה לשיעור בשנה ד’, המרצה שלי אמר לי להוריד את החזה. בפוטושופ. אז עשיתי את זה. וכשהצגתי את הצילום המעובד הזה שמדמה ניתוח עליון, הפידבק המרכזי שקיבלתי היה על המבט המתריס בצילום. ואמנם נקודת המוצא שלי בחיים ובעבודות היא הרבה פעמים התרסה, אבל פה לא הרגשתי אותה. משהו בצילום עשה לי עצוב. זה היה הגוף שלי וגם לא. אני משחק הרבה בעבודות בגבול בין מציאות למטאפורה. וכשהסתכלתי על הצילום המעובד, שהדפסתי בגדול, ככה שהדמות בתמונה קצת יותר גדולה ממני, והסתכלתי עליה, פתאום זה היה נראה לי אמיתי מדי.

עוד בנושא:  עיריית תל אביב-יפו החלה ברישום ידועים בציבור במאגר עירוני


החלטתי לחזור למוכר והבטוח שלי – הציור. קניתי בד גדול, צבעתי אותו בשחור, ומתוך השחור ציירתי את הדמות החוצה. ואז הדבקתי שאריות טקסטיל שחורות מסביב. זה בעצם ציור לטיף. אפשר ללטף אותו, הוא נעים. בחלקו, פרוותי. החלק הלא נעים עשוי מחלקי תחרה גסה שחורה וברזלים של חזיות. עבדתי עליו הרבה זמן עד שלא יכולתי לגעת בו יותר. אז לא נגעתי. אבל הוא היה תלוי בחדר שלי ושוב החלפנו מבטים כל יום.

אחרי הציור הזה, דברים נהיו פחות קשים. החלפתי את לשון הפנייה, התחלתי לקחת הורמונים והתחלתי לחשוב על ניתוח בחיים האמיתיים. נתתי לעצמי לסיים את הלימודים לפני שאגיע להחלטה סופית, הגופים בעבודות שלי נהיו יותר אנדרוגינים ומהודקים. הייתי בייעוץ אצל מנתח וקיבלתי הצעת מחיר. 30,000 ₪. כדי לממן את הניתוח החלטתי לעשות תערוכת מכירות של העבודות שלי. היא תתקיים ברמת גן, ברחוב הרא”ה 193, דירה 8, בזכות זאב ויאריק המדהימים שפתחו את ביתם. הפתיחה ביום חמישי, 5.9.19, בשעה 20:00. בתערוכה יהיו בעיקר ציורים, אבל גם פנזינים, מדבקות וגלויות. ויש אפשרות גם לרכוש עבודות אונליין דרך האיוונט בפייסבוק. אשמח לראות בפתיחה כמה שיותר א.נשים.

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן