אתן בנויות אחרת

"יכול להיות שיש שאריות נוספות לגוף הקודם שקשורות גם בנפש?". החופש מזמן לגילי בסון סטוץ נפשי שמשאיר אותה מלאה בשאלות קיומיות


כבר הרבה זמן שלא הופעתי. בכל זאת ספירת העומר ומועדי ישראל, כולל הימים המדכאים של השואה והזיכרון, לא מזמנים איתם מסיבות רווקות או ערבי חשפנים. מה שנותן לי המון זמן חופשי לעשות המון דברים אחרים: בגדים, לצייר, לכתוב, ללכת לים … ולתכנן את העתיד שלי.

כמובן שלא עשיתי שום דבר מאלו. כל הזמן אנחנו משוועים לחופש ובפועל לא יודעים מה לעשות איתו. אנחנו מונעים בלהקה וברגע שמישהו משחרר אותנו אל החופש לא בטוח שאנחנו יודעים להתמודד בשדה הרחב.

אני אישית זאב בודד. אני מגלה כל פעם מחדש עד כמה. אפשר להגיד שאת כל מה שהשגתי השגתי לבדי. כן, יש חברים ומשפחה תומכת, אבל בסופו של דבר אני המון לבד, קבלת ההחלטות היא שלי וגם דרך החיים. האם זה תמיד יהיה ככה?

ספירת העומר הזאת, שהורידה ממני את האפשרות להצחיק בעל כרחי, השאירה אותי עם שאלות שבאות בעיקר בסופי שבוע ולא תמיד מקבלות מענה. אני יוצאת, חוגגת, מחוזרת ומכירה, ובכל זאת לבד.

כן, יש את האחד .. זה שתמיד שם, שאני כותבת עליו, חיה ונושמת אותו. אבל זה לא רשמי, איתו זה אף פעם לא רשמי. אם אני מחפשת כל חיי תשובות הוא אפילו לא התחיל לשאול שאלות.

מצאתי את עצמי שוב חסרת מעש ומלאה במחשבות, בוהה בגזרות, מסתכלת על בדים וחסרת חשק לכלום, או שבעצם כלום הוא בדיוק הדבר בו אני מלאה. החלטתי שהגיע הזמן לתת למשהו למלא את חיי אז פניתי ל"משחקי הכס". עוד לא נתתי צ'אנס אמיתי לסדרה הזו וכרגע אין שום חשק למשהו אחר חוץ מלבהות בטלוויזיה… אז שקעתי בדמויות. דמיינתי שיש לי בלונד פלטין ואני אמא לשלושה דרקונים ששורפים את הכל ובונים לי עולם חדש וטוב יותר.

הודעה בפייסבוק עצרה את המחשבה הזו והפנתה את תשומת לבי לבחור שהכרתי בעבר שלי. בחור יפה, דק כמו חוט עם שיער ארוך ומראה של שנות ה90. בול הטעם שלי.

עוד בנושא:  "הייתי דתייה, נשואה לגבר, אמא לשתי פעוטות והחלטתי לצאת מהארון"

הוא שאל לשלומי ושאל מתי נפגשים. עוד לפני שהספקתי לענות בסוג של נימוס שידחה אותו הוא הקליד שוב: "מתי יושבים לקפה?"
יכול להיות שהוא מסייג ורוצה לשבת איתי לקפה? ממתי אני לא אובייקט מיני למטרה אחת!? מוזר חשבתי לעצמי…. מה לנו ולקפה?
נעניתי בחיוב ואחרי כמה ימים נפגשנו… ג'ים מוריסון גרסת 2016 התייצב בכניסה ללופט שלי ונישק אותי על הלחי, ולא על השפתיים כמו בעבר. מריח מסגריות הוא נכנס והתפעל מהדירה והתלבושות שמרהטות אותה.

הוא היה פה בעבר, לא לקפה… סגרתי איתו מעגל מבלי שידע קצת לפני שחתכתי מכל זה (תרתי משמע).

הוא התיישב וביקש מאפרה, הוציא בקבוק וויסקי טוב ומזג לנו לכוסות, הוציא סיגריה והתחיל לגלגל. קפה ועוגיות לא יהיו פה כנראה. במקום זה הוא שאל לשלומי וביקש לדעת מה חדש. סיפר שהוא מציץ לי בפייסבוק ושהתגעגע לשיחות שלנו. מוזר, אני לא זוכרת שיחות איתו אבל כנראה שהשפעתי עליו באיזושהי צורה שלא חשבתי עליה.

אני נולדתי כזכר, חייתי כאישה והיום אני גם נקבה. יכול להיות שיש שאריות נוספות לגוף הקודם שקשורות גם בנפש? יכול להיות שאני צדה לכבוש גברים באופן לא מודע ואז מאבדת עניין?

אני מסתכלת על השיער הארוך שלו, על האף הקטן ועל הש' הילדותית בכל פעם שהוא אומר משפט או מילה עם האות הזאת. מתוך עשן הסיגריה הירוקה מנסה להבין מה הוא רוצה ממני. מה קרה שנזכר בי פתאום. הוא מתיישב מהורהר, מסתכל בי כמו מאבחן לבעיות קשב וריכוז, מקשיב לי ולמה שעובר עליי. אני תוהה אם לספר לו על הקשר שיש לי כי אני לא לגמרי בטוחה בכוונות שלו, ועוד תוהה האם ינסה לשלוח יד או לעבור איתי מהספה למיטה. הוא ממשיך לשאול שאלות, מסתכל בי עוד ומתחיל למסור את האבחנה שלו:

עוד בנושא:  "בין לילה הפכתי להכי ענייה שיש"

"את בבעיה. תראי .. הרי מה זה גבר. אנחנו מיועדים לכבוש, אנחנו רוצים להשיג. אבל מרגע שהשגנו אין לנו עוד עניין. התשוקה נעלמת ואנחנו מחפשים את היעד הבא, עכשיו את רוצה אותו לתמיד ושיהיה רק איתך. כי אתן בנויות אחרת"
'ואני בהחלט נבניתי אחרת', אני חושבת לעצמי… ובכל כך הרבה לבנים שונות. הוא מתייחס אלי במשבצת הנכונה מתוך הסיפור שלי ומוכיח שלנפש דרך משלה ושהגוף הוא רק הכלי המשלים.

משם הוא ממשיך ופורס בפני את משנת חייו על חוסר האפשרות לתפוס גבר למערכת יחסים רצינית וארוכת טווח. הוא מספר לי על בגידות ביחסים רציניים ועל תחושת מחנק ברגע שאהבה נכנסת לו לתמונה. אני מסכימה איתו, ותוהה אם הייתי בעברנו האישה האחרת שלו. ביולוגית, אם מסתכלים על זה ככה, זכר אמור להרבות את זרעו, הוא לא אמור להיות מונוגמי, הוא אמור לצוד ולמצוא נשים פוריות כדי להמשיך את הדור הזה.

אני נולדתי כזכר, חייתי כאישה והיום אני גם נקבה. יכול להיות שיש שאריות נוספות לגוף הקודם שקשורות גם בנפש? יכול להיות שאני צדה לכבוש גברים באופן לא מודע ואז מאבדת עניין?
ואם המחשבות על להתיישב ולמצוא את עצמי לצד גבר אחד מתחזקות? איך זה יכול להיות שזה לא במטרה להתרבות, הרי ביולוגית זה לא אפשרי במקרה שלי. ואם גבר מחפש בתת מודע שלו מישהי שגנטית תפרה את זרעו, מה הפלא שהוא לא רוצה איתי קשר רציני?

אני יודעת על חיבור בין גוף לנפש, אני הוכחה חיה ונושמת לכך. אני חושבת שמערכת יחסים היא בדיוק כזאת – החיבור המושלם בין הגוף לנפש של שני אנשים. הפיזי שמתאחד עם הנפשי ויוצר שלם חדש. איך גורמים להם להבין את מה שלמדתי במסע הרוחני שלי?
השיחה מסתיימת ומשאירה אותי פעורת פה. היא לא מובילה למיטה ולא מסתיימת בשום צורה של מגע. ככה הגיע אלי לסטוץ נפשי, גילגל סיגריה, הותיר אותי מלאה בשאלות קיומיות…
והלך.

עוד בנושא

תגובות

תגובה אחת

  1. אליס הגב

    מחשבות ירוקות 🙂

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

עכשיו בוודג'

אסור לפספס!

עקבו אחרינו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן