מיזוגניה, טרנספוביה וביפוביה – רעות נגר מסכמת את הפאנל בנושא להט”בפוביה פנים קהילתית שהתקיים במרכז הגאה
בשבוע שעבר התקיים במרכז הגאה, פאנל בנושא להט”בופוביה פנים קהילתית, בהפקת גיל וייס, דניז אטרקצ’י ואביהו מיזן, ובשיתוף עם תאטרון תהל, המעלה את ההצגה “וינסנט ריבר”, בבימויו של יובל כרמי והשחקנים מירב גרובר ואבי מצליח.
חברי הפאנל קול ל.קולטון (קוויר יורסלף, בורדרליין), נתנאל אזולאי (מאקו גאווה), דפנה גרינר (עו”ס קלינית ומנהלת הקליניקה במרכז הגאה), גיל פישהוף (רכז מרכז ניר) וישראלה סטפני לב (מובילת פרויקטים לקהילה הטרנסית במרכז הגאה), ביקשו לדבר פנימה, לקחת אחריות ולגעת בבושה. לדבר על מה שלא מדובר. על בורות ושנאה מושתקת שבאה דווקא מתוך הקהילה.
ואכן עלו נושאים מרתקים שעוררו תחושות לא פשוטות בקהל.
היה לא פשוט לקיים שיח עמוק וכנה על תופעת המיזוגניה (שנאת נשים) הקיימת באופן מסוים כלפי נשות הקהילה, שחשות מודרות או מושתקות, ובאופן כללי על לעג לנשיות ולהומואים “נשיים”, תוך קיום שיח על הטרדות מיניות בתוך הקהילה, במסיבות ובסטוצים.
אחת הסיבות לכך, כך נטען בפאנל, היא להט”בופוביה פנימית. כמי שגדלים בחינוך שהרבה פעמים הוא להט”בפובי ואז נאלצים לעמת את נטייתם אל מול החינוך שקיבלו. דבר המקשה על הקבלה העצמית ומייצר תחושות של שנאה עצמית.
מצד שני שוחחו חברי הפאנל על נשים שלעיתים מתייחסות בתוקפנות כלפי גברים שמנסים לעזור אך נחשדים בניכוס ובשתלטנות. מיגננה שהתפתחה בחברה פטריאכלית.
טרנספוביה מצד חברי וחברות הקהילה גם היא עלתה כתוצר של בורות וניסיון של חלק מהלסביות וההומואים להיחשב כ”נורמליים” ע”י ניכור וחוסר קבלה של הקהילה הטרנסג’נדרית.
נוסף על כך עלתה סוגיית הזנות בקהילה, תופעה מושתקת אך בהחלט קיימת ומתחילה בגיל מאד צעיר (בפאנל ניתנה דוגמא על טרנסיות בגיל 14 שכבר נאלצות למכור את גופן ולממן בכסף ניתוחים או טיפולים הורמונליים).
כמו כן, דובר על תחושת המישטור להיות חלק מהזרם הכללי. לא תמיד הקהילה מצליחה להכיל את המגוון אבל מתוך תחושת שותפות גורל ושמירה על חזות חיובית כלפי חוץ, מתוך תחושה שגם ככה הקהילה חשופה לשנאה, נוצרת השתקה וסתימת פיות במקום שנטפל בזה ונציף את זה ונלמד לעבוד יחד. להכיר ולהתחבר.
הוזכרה גם הביפוביה – חוסר הקבלה וזלזול מסויים בביסקסואליות, גם כן מתוך בורות וחוסר היכרות. התחושה שאי אפשר לסמוך על פרטנר/ית ביסקסואליים שיישארו שם, בלי לטרוח ללמוד את הנושא ולהכיר את האדם/אשה שמולנו. שלילה מראש על בסיס בי סקסואליות.
הקוויריות היא תופעה שמתחילה להתחזק ולהתעצם לא על בסיס מגדר ומיניות אלא על בסיס תפיסת החופש של הגדרת העצמי וגיבוש זהות ייחודית שלמה. בהקשר של הפאנל הוגדרה הקוויריות כיוון שגם נושא זה אינו תמיד מוכר ומדובר בקהילה ומצד שני לא תמיד מחפש את ההכרה אך עדיין הבורות מייצרת לעיתים מחיקה וחוסר מודעות שמייצרת חוסר הקשבה.
לסיכומו של עניין, על אף השיח הרגיש שעלו בו נושאים כואבים, אני באופן אישי לקחתי ממנו שלושה דברים מאד חשובים-
סולידריות – להכיר את כל המגוון וללמוד לעבוד יחד, לקיחת אחריות אישית ונקיטת עמדה, ולהטבופוביה מופנמת – להכיר אותה, להציף אותה ולטפל בה כדי שנוכל באמת להתחבר.
