ארבע הקושיות – איך להתמודד עם שאלות של המשפחה בחג?

מפגש עם בני משפחה קרובים ורחוקים במהלך החג עשוי לעורר תחושות של חרדה והסתרה, בעיקר כשעולים נושאים הקשורים לזהותנו המינית או המגדרית | איך מתמודדים עם מפגשים משפחתיים מלחיצים, והאם עדיף "להצניע" את מי שאנחנו או להתעקש על האמת שלנו?
הגדה של פסח | צילום: בן פרידמן | CC BY 2.0
הגדה של פסח | צילום: בן פרידמן | CC BY 2.0

החגים מזמנים לנו הזדמנויות רבות לבלות עם המשפחה, להתקרב ולחזק את הקשרים שלנו. יחד עם זאת, עבור רבים מאיתנו מדובר בתקופה קשה, מלחיצה, מעיקה ואפילו מאיימת.

בארוחות החג אנחנו פוגשים את בני המשפחה הקרובה והרחוקה, ולעיתים, כשמערכות היחסים שלנו איתם לא קרובות או יומיומיות עלולה להיות להם בראש מעין “תמונה קפואה” של מי שהיינו בפעם הקודמת בה הם פגשו אותנו. התמונה הזו היא כמובן לא מציאותית או לא אמיתית, אבל הציפייה שלהם היא לפגוש אותנו כפי שהם ראו והבינו אותנו בפעם הקודמת.

כמובן שכולנו משתנים ומתפתחים משנה לשנה ובין חג לחג, אבל הציפיות של בני המשפחה עלולות לעורר אצלנו תחושות של חרדה או מבוכה ומתוך כך להוביל לפעולות של צמצום והסתרה. בעיקר כשאנחנו מתמודדים עם נושאים העלולים להיתפס כ”שנויים במחלוקת”, כמו זהות מינית או מגדרית שאינה הטרונורמטיבית (לא סטרייטים). בדרך כלל אמנם הכוונה שעומדת מאחורי קרובי משפחתנו היא טובה, המשפחה והקרובים שלנו בדרך כלל ירצו בטובתנו. הם בעצם מבקשים להטיב איתנו בדרך שבה הם חושבים שכדאי לעשות זאת, אבל לפעמים זה עשוי לבוא על חשבון מי שאנחנו או איך שאנחנו רואים את טובתנו.

בשגרת היומיום שלנו אנחנו חיים לרוב בקצב שלנו ובהתאם לבחירות שלנו, או לפחות שואפים לכך. אנחנו בוחרים את הדרכים שמתאימות לנו, מה אנחנו רוצים לעשות, לאן אנחנו רוצים להגיע, עם מי אנחנו רוצים לבלות את הזמן שלנו ועוד אינספור בחירות מודעות או לא מודעות שאנחנו עושים כל יום. הריכוז הגדול הזה של בני משפחה, שלעיתים לא כל כך קרובים אלינו ביומיום, אבל מרגישים מספיק בנוח להביע את דעתם ולפעמים אפילו להפעיל עלינו לחץ לכיוון מסוים, עלול להפריע לשגרת החיים ולקצב שאנחנו בחרנו ובוחרים עבור עצמנו.

עוד בנושא:  גברים וחיות אחרות - קבלו את לוח השנה של ALL INCLUDED

כך למעשה ניתן לראות איך חג הפסח, חג החירות, עלול להביא איתו, באופן פרדוקסלי, דווקא המון תחושות של צמצום, הגבלה ומחויבויות. מצד אחד אנחנו רוצים לחיות את האמת שלנו ולשתף בכך את המשפחה ומהצד השני המצבים הללו עלולים להביא איתם נסיונות לרצות את בני המשפחה שלנו, להגיד להם את הדברים שהם רוצים לשמוע, לא “לעשות גלים” ולא להגיד דברים שעלולים להעכיר את האווירה.

אפשר להתמודד עם הדברים האלה בהרבה דרכים שונות, אין דרך אחת שמתאימה לכולם כמובן. אבל אין לנו ספק ששיחות על הדברים ושיתוף עם חברים ועם אנשי מקצוע יכולות לסייע בהתמודדות עם סיטואציות מורכבות כאלה, כמו עם הרבה אחרות. אחד הדברים שניתן לעשות כדי להתחיל להתמודד עם מצבים כאלה הוא לקבל מראש החלטה מודעת בנוגע להתמודדות שמתאימה לי כרגע. הכוונה היא לחשוב מראש, לבד או עם מי שמרגישים איתם בנוח, האם אנחנו בוחרים “להצניע” את עצמנו בסיטואציה זו על מנת לחסוך מעצמנו את המשוב של הסביבה, או לחילופין לעמוד על שלנו ועל עצמנו ולהתעקש על האמת שלנו, גם אם נאלץ לשלם על כך מחירים בהמשך.

עוד בנושא:  המרכז לבריאות האישה של כללית בפ"ת יזם הכשרה מיוחדת לצוותי המחוז בנושא רפואת טרנס

חשוב לומר שגם החלטה כזו היא אינה בינארית, “לא שחור לבן”, ויש רצף ארוך של התנהגויות אפשרויות בין הצנעה להתעקשות, ועל כל אחד למצוא את הנקודה שהכי מתאימה עבורו. אותה החלטה גם יכולה להשתנות לאורך החג ואחריו, וזה בסדר, הרעיון הוא לאפשר נקודת פתיחה שנוחה ומאפשרת התקדמות, אבל אם בזמן אמת בוחרים לכוונן או לדייק את ההחלטה זה גם בסדר.

אין ספק שכל משפחה היא שונה ומביאה עימה מערכות יחסים ייחודיות, מורכבויות שונות ונקודות רגישות אחרות. כולנו רוצים להרגיש אהובים ואוהבים, להתקבל בזרועות פתוחות על ידי היקרים לנו, כמו שאנחנו, אבל לפעמים זה לא מתאפשר, או לפחות דורש תהליך על מנת להגיע לשם. בסופו של יום, לכל אחד ואחת מאיתנו מגיע לחיות את החיים אותם אנחנו רוצות ורוצים, גם אם בני המשפחה שלנו היו מעדיפים שנבחר אחרת. החיים האלה, אותם עלינו לחתור להשיג כוללים בתוכם גם את ההחלטה על “מינון” המשפחה המקורית אל מול המשפחה שאנחנו בוחרים ובונים לעצמנו לאורך השנים- מי שאנחנו בוחרים ובוחר בנו.


הכותבים הם עו”ס שי בראונשטיין ועו”ס נטלי מורן מטפלים מומחים לקהילה הגאה ובעלי הקליניקה הפסיכו-סוציאלית.

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן