ביום שישי הקרוב יעניק המרכז הגאה ת”א את ‘אות העשור‘ לפעילים והתארגנויות הפועלות במרכז הגאה.
אחת היוזמות החברתיות שתקבל את הפרס היא ‘המניין הגאה’ שהוקמה בשנת 2009 על ידי זהורית שורק, ומקיימת שני אירועים מרכזיים בשנה – תפילות ערב יום הכיפורים וקריאת המגילה בפורים.
“כמו כל הדברים הטובים שהגיעו לעולם כבדרך אגב, כך התחיל גם המניין הגאה”, מספרת זהורית שורק, 42, נשואה ללימור + שני ילדים (20, 16), “בשנת 2009 לימור ואני החלטנו לערוך טקס נישואים. בנוסף לטקס שערכנו באולם, היה לי חשוב לערוך קידוש בבית הכנסת של הקהילה הדתית אורתודוקסית בה היינו חברות, מעין אירוע חברתי שכולל קריאת התורה בשבת בבוקר ואחר כך ארוחה לאורחים ואורחי בית הכנסת. לתדהמתנו, רב בית הכנסת לא הסכים לערוך את הקידוש בטענה שזה לא מקובל. היה לי חשוב מאד לקיים את הקידוש הזה כחלק ממעגל החיים היהודי שלי, לכן החלטנו שנערוך את הקידוש בגינה שמחוץ לבית הכנסת.
ערב לפני הקידוש, שהיה אמור להתקיים ביום שישי, התקשרה אלי האחראית על בית הכנסת, ואמרה לי משפט שלא אשכח כל חיי: “אם תערכי את הקידוש בבית הכנסת או מחוצה לו, לך ולחברי הקהילה שלך אין חלק יותר בקהילה שלנו”.
למרות האזהרה, זהורית התעקשה וערכה את הקידוש כמתוכנן. ובשבת שלאחר מכן קיבלה הבהרה כי היא אינה רצויה יותר בבית הכנסת.
“ישבתי בבית וממש מררתי בבכי”, היא נזכרת, “היה לי קשה מאד מהדחייה וההדרה מהמקום שאליו הרגשתי הכי שייכת. יום כיפור התקרב ולא ידעתי מה לעשות – אני לא יכולה לנסוע להורים שלי כי הם לא מקבלים אותי, ואני לא יכולה להכנס לבית הכנסת הזה כי זרקו אותי משם. אחרי שלושה ימים של מחשבות התקשרתי לבני אלבז, חבר מאד טוב ואחד ממקימי חברותא, תארתי לו את המצב ואז הוא אמר לי: אם אין לך מניין, תקימי לך אחד”.
שורק אהבה את הרעיון והחלה ביצירת קשר עם אנשים מהקהילה הדתית הגאה במטרה להציע להם לעשות את הימים הנוראים ביחד. אחרי שאספה כ-40 משתתפים, ניגשה זהורית למצוא מקום לקיים בו את התפילות. היא פנתה ליובל אגרט, מנהל המרכז הגאה באותה תקופה, סיפרה לו על היוזמה וביקשה ממנו לקיים את התפילות במרכז. מנהל המרכז הסכים מיד ואף הציע לה להשתמש באולם הגדול, שהיה ריק מפעילות ביום כיפור.
“היינו קבוצה של כ-40 חבר’ה דתיים, והערכנו שיצטרפו אלינו עוד 60 חילונים”, היא מספרת, “נסעתי לדרום ת”א וארגנתי 60 כיפות לחילונים ו-60 מחזורי תפילה (שנתרמו על ידי הרב מלכיאור). שכרנו ארון קודש מאולתר והבאנו ספרי תורה, וממש אלתרנו אולם תפילה באולם הגדול של המרכז הגאה”.
בעזרתם האדיבה של מתנדבים שהגיעו לסייע, סודרו באולם 100 כסאות שחולקו לעזרת נשים, עזרת גברים ועזרה מעורבת. בנוסף הניחו זהורית וחבריה בצד כמה כסאות נוספים, למקרה שיגיעו יותר אנשים ממה שציפו.
עם תחילת תפילת כל נדרי, התפילה הראשונה של יום כיפור, החלו אנשים להגיע ולתפוס את מקומם באולם, שהלך והתמלא. שורק, שעמדה בקדמת האולם עם הגב לקהל, לא הבחינה במתרחש עד שהסתיימה התפילה הראשונה.
“בסוף תפילת כל נדרי אני מסתכלת אחורה ורואה שהאולם דחוס באנשים”, היא מספרת, “אנשים הזיזו את הכסאות לצדדים ופשוט עמדו. סה”כ הגיעו 300 איש לתפילה. הבנתי שהצורך שלי לבנות גשר בין הזהות הדתית שלי לבין הזהות הגאה שלי, עונה על צורך של עוד רבים נוספים להיות מחוברים למקום הזה”.
מחזור תפילה מיוחד המוקדש לניר, ליז ושירה
בשנה השנייה של הפעילות החליטו חברי המניין הגאה לקחת את תפילת היזכור, הנאמרת במהלך יום הכיפורים לזכר אנשים שנפטרו, ולהתאים אותה לקהילה הגאה.
“הרגשנו שאנחנו צריכים להגיד יזכור על אנשים שלא אומרים עליהם יזכור במקומות אחרים. אז כתבנו יזכור שמכיל את כל אלה שנפטרו או נהרגו מקרב הקהילה הגאה. גם אנשים שנהרגו ונרצחו על בסיס הזהות המינית או המגדרית שלהם, וגם אלו ששמו קץ לחייהם לאחר שסבלו מעוולות שונות בשל זהותם המינית או המגדרית. ומאז למניין הגאה יש טקסט ייחודי לו, ואולי ייחודי בעולם כולו, אותו מקריאים בכל תפילה. אין טקסט כזה באף מקום בעולם”.
שינוי נוסף שעשו חברי המניין הגאה במחזור התפילה הוא בתפילת הנעילה. “התפילות ביום כיפור הן בנוסח אשכנז”, מסבירה שורק, “אבל בתור מרוקאית היה חשוב לי שאחת התפילות תהיה מבית אבא, ולכן את תפילת הנעילה עשינו בסגנון עדות המזרח”.
לפני שלוש שנים צורפו הטקסטים הייחודיים של המניין הגאה לתוך מחזור מיוחד שהוצא על ידי המניין הגאה, והוקדש לשלושת הנרצחים בברנוער ובמצעד הגאווה בירושלים, ליז טרובישי, ניר כץ ושירה בנקי.
גם את הפנייה לקהילה היו צריכים חברי המניין הגאה להתאים לתקופה. במטרה לשחזר את ההצלחה של השנה הראשונה, ניסו חברי המניין לחשוב כיצד לפנות לקהילה וליידע אותה על האירוע.
“ניסינו לחשוב איך מיידעים עכשיו את כולם שזה לא היה אירוע חד פעמי ושזה קורה שוב, ואז גידי גרונברג, חבר במניין הגאה, הציע לפרסם באתר אטרף. הוא הסביר את הרעיון בכך שהמניין הגאה הוא סוג של אירוע שבו כולם נפגשים, ביום שאין בו מסיבות או כל פעילות אחרת. ואיפה אנשים שומעים על מקומות בהם אפשר להיפגש? באטרף. החלטנו לבקש מאטרף פרסום למניין הגאה. פנינו אליהם והעלנו באנר שמזמין את גולשי אטרף להגיע למניין הגאה.
מהמעגל הרחב אל המקום הכי אישי ואינטימי
שורק פעילה בקהילה הגאה במשך שנים רבות ומשמשת בתפקיד יו”ר המטה הגאה של יש עתיד. הצורך לגשר בין זהויות משמעותי מאד עבור שורק ומאפיין את פעילותה לאורך השנים בקהילה הגאה.
“אנחנו בונים גשרים כל היום”, היא אומרת, “בינינו לבין ההורים שלנו, בינינו לבין האחים שלנו, בינינו לבין החברה הכללית, מקום העבודה, חברים קרובים ורחוקים, וגם בינינו לבין זהויות אחרות. בסופו של דבר כשהגשרים האלה יציבים וטובים אפשר להמשיך ולבנות עליהם עוד ועוד.
לפני שלוש שנים פגשתי מישהי חרשת וסיפרתי לה על קריאת המגילה שאנחנו עורכים במניין הגאה. היא סיפרה לי שהיא מעולם לא הייתה בקריאת מגילה, וכשאלתי אותה למה היא אמרה לי: ‘כי אני לא שומעת. כשכולם יושבים וקוראים מהמגילה אני לא יכולה לשמוע ולכן לא יכולה לעקוב אחריהם’. באותו רגע נעצרה נשימתי. הבנתי שהיא מודרת מקריאת מגילה, בדיוק כמו החוויה שלי להיות מודרת מהמרחב הציבורי במקומות מסוימים”.
שורק נפגשה עם מתרגמת לשפת הסימנים שלמדה את המגילה כולה, כולל סימנים שהייתה צריכה ללמוד במיוחד. ומאז, במשך שלוש שנים, היא מגיעה למניין הגאה ומתרגמת את קריאת המגילה לשפת הסימנים.
“מבחינתי זה גשר נוסף” אומרת שורק, “קהילת החרשים זו קהילה שאין לי נקודות משיקות איתה ביום יום, אבל כשגיליתי שההשקה שלנו היא על בסיס הדרה מהמרחב הציבורי, ממקום שאמור להיות חברתי, הדבר הראשון שעשיתי היה להכניס אותם למרחב הציבורי הזה. ככל שאני פעילה אני מבינה שזו מהות הדברים. בניית הגשרים בין אנשים, בין חלקי הקהילה, בין חלקי העם, בין אוכלוסיות, וגם ביני לבין עצמי, מהמעגל הרחב אל המקום הכי אישי ואינטימי”.
קריאת מגילה במניין הגאה, פורים תשע”ז
את ההכרה על הפעילות זהורית כבר קיבלה בשנת 2012, כשקיבלה את אות יקירת הקהילה הגאה. את הפרס שתקבל היוזמה השבוע, היא מבקשת להקדיש לכל המתנדבים.
“לאורך כל השנים היו המון אנשים שהתנדבו, גם לועד של המניין הגאה וגם כאלה שעזרו באירועים הספציפיים. אני רוצה להודות מכל הלב לכל מי שצעד כל הדרך, גם לחברי ועד וגם לאנשים שתרמו מזמנם ועזרו באירועים”.
