“אלו הימים של בחירת צד – או איתי או נגדי. נגמר זמן האמצע”

קול קולטון מציג את משוואת האלימות במציאות הישראלית בחמישה ימים, וטוען: "החברה נהייתה מסוכנת עבורי, הדילמות של ירידה מהארץ נהיו קרובות יותר מתמיד"
קולקולטון

“לא נשאר לי אלא זמן קצר כדי לחלום על גורלי.” ~ אדגר אלן פו

ביום שבת חגגתי את יום הולדתי ה35, כמי שנולד במדינה למשפחה ציונית פטריוטית קשה לי מאוד כאשר צפות ועולות בי מחשבות על לעזוב, למצוא חלופה לחיים פשוטים יותר, כאלו שיאפשרו לי לחיות בכבוד וכאזרח שווה בפני החוק, להקים תא משפחתי שמתאים לי, לדעת שהעתיד פה בטוח ולא רק על הנייר.

בשנים האחרונות החברה נהייתה מסוכנת עבורי, הדילמות של ירידה מהארץ נהיו קרובות יותר מתמיד, אבל משהו בי אופטימי ועדיין מאמין שאפשר לשנות פה והנה תכף יש הזדמנות נוספת, אולי האחרונה לחיי הדמוקרטיה כאן. למה בדרמתיות?

משוואת האלימות במציאות הישראלית בחמישה ימים:

יום חמישי (היום) – ”משכב זכר – אין דבר יותר שפל מזה. זה כבר לא שוליים. איפה אנחנו חיים? לא מסכימים כבר למסור את הנפש על גילוי עריות? עלינו להחזיר את האומץ שלנו להיות יהודים”.

אלו דברי ההסתה שאמר הרב לוינשטיין בכנס מנהלי מוסדות הציונות הדתית, מראשי המכינה הקדם צבאית ”בני דוד” ביישוב עלי – נו אתם יודעים מכינה כזו שמתוקצבת ב-10מיליון שגם אני וגם אתם משלמים עבור דברי הסתה שקוראים לשלול זכויות ולפגוע בקרוב ל-900 אלף איש, אישה ומה שבינהם, שחיים כאן.

עוד בנושא:  למה אני מרגישה יותר דתייה מאז שאני עובדת עם להט"בים דתיים?

יום רביעי – “האומץ להיות נורמלי” קיר בכניסה לירושלים הופך להיות קיר ההסתה למשך מספר שעות בו מחליטים לציבור שלם שהוא אינו נורמלי. האם אם חד הורית אינה נורמלית? האם אבא ואבא כולל חברי הכנסת אמיר אוחנה, איציק שמולי ועוד אלפי הורים והורות גאים אינם נורמליים? ואם כן מישהו נורמלי? אני די בטוחה שרוב הא.נשים גם אמא ואבא לא היו רוצים להיות חלק מהנורמליות שאלי הציע עד שהסיר אחריות מההסתה בטוענה “מה? זה לא אני עשיתי?!” כמו ילד ביסודי. אבל היי, הוא דמות פוליטית שמשקפת קהילה שלמה שמאמינה שלגיטימי לפגוע בנו באלימות.

יום שלישי – קצת מתמטיקה: 360 פוסטי שינאה מופצים ביום, כך  ע”פ דוח מצב הלהט”בפוביה לשנת 2018. ויחד עם זאת גם עלייה של 54% אחוז בדיווחים למרכז – כלומר לא.נשים יש יותר ביטחון בקהילה שלנו. ההבנה שהנתונים בסופו של יום מצילים חיים גוברת ואיתה גם אופטימיות שיותר א.נשים לוקחים אחריות אישית ומקדישים זמן לשקף את כמות האלימות שיש כלפינו, דבר שלעצמו מדהים. אל תשכחו מה קרה יומיים אחרי זה בפיסקאות הקודמות.

יום שנימשפחות גאות, שונות אינן לגיטימות בצה”ל – נו הצבא הזה שרבים ורבות מאיתנו עושים בו מילואים בצורה סדירה ואז מגיעה קצינת חינוך בצה”ל שמחליטה להוריד מקיר המשפחה את הציורים של משפחות גאות, וצה”ל מגבה אותה וטוען כי התכנים אינם הולמים את ה”כללים” ו”לוחות החינוך בצה”ל מיועדים להעברת תכנית חינוכיים הנגזרים מרוח צה”ל”. שמעתם? אנחנו לא מוכרים בצה”ל. אולי זה הזמן להפסיק לעשות מילואים או לשלוח את הילדים שלנו לצבא הרי הם לא מתאימים לתכנים.

עוד בנושא:  ילדים להורות אחרת – לפעמים ספיידרמן יכול להחליף את אבא?

יום ראשון – התבשרנו שצעירה טרנסית נוספת שמה קץ לחייה. מישהי שהייתה חלק מהקהילה שלי, שלנו. נכון, יש שיגידו שהקהילה הטרנסית לא מרגישה חלק, אבל אנחנו חלק ומה שמשפיע על השוליים בקרוב ישפיע על המרכז, ההסתה המשתלחת בקהילה משפיע בצורה ישירה ואקטיבית על הביטחון של כולנו, ביטויי האלימות תמיד פוגע קודם כול בשכבות הקטנות ביותר, המוחלשות.

הסכמה שקטה לאי לגיטימיות היא עצמה יוצרת אלימות כלפינו ומובילה לשלילת זכויות ופגיעה בחיים, נסו לצאת לעבוד ולשמור על אורח חיים תקין שאפילו הליכה לרופא הופכת להיות מלווה בחוסר כבוד מינמלי, שלא לדבר על התאבדויות במעגלי הקהילה בסטטיסטיקה שקשה להכיל.

מבחינתי אלו הימים של בחירת צד – או איתי או נגדי. נגמר זמן האמצע.


הכותב.ת מייסד.ת קהילת הqueeryourself, אקטיביסט.ית בנושאי שוויון מגדרי ומרצה בנושאי הבניות חברתיות, מגדר, זהות ומיניות

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן