“כמעט ואין תינוקות פנצ׳ר בקהילה הגאה”

קבוצת "לקראת הורות גאה" מלווה הורים מיועדים, יחידנים וזוגות, לקראת תהליך ההורות ומסייעת למציאת הדרך הנכונה, פתרון קונפליקטים ושחרור חסמים. "משחררים קיבעונות שמונעים מאתנו להגשים את חלום ההורות"
horut

עם התפתחות טכנולוגיות הפריון הפכה ההורות הגאה לאפשרית יותר – זה התחיל עם נשים יחידניות וזוגות שיכלו להפוך להיות אמהות באמצעות תרומת זרע, והמשיך עם התפתחות נושא הפונדקאות שאפשר גם ליחידים ולזוגות גברים להפוך להורים.

הרצון להפוך להורים בקרב חברי הקהילה בישראל הוא נרחב מאד ביחס לעולם הלהט”בי, זאת מאחר שבחברה שלנו להורות ולגידול ילדים יש ערך חברתי גבוה. הלהט״בים בישראל זוכים להכרה ולנרמול של המערכת הזוגית שלהם כשהם הופכים להיות הורים, לכן ניכרת מגמה משמעותית בקרב חברי הקהילה להפוך להורים.

“הריון גאה, בדרך כלל נמשך הרבה יותר מ-9 חודשים”, מסבירה אירית אוטמוזגין נהר, מטפלת משפחתית זוגית ופרטנית, “כל אדם הרוצה להיות הורה עובר עם עצמו תהליך התלבטות ובחירה מורכב, וכמעט ואין תינוקות פנצ׳ר בקהילה. ילדים נולדים מתוך תכנון ארוך ורצון עז, וזה גם יתרונו של ההורה הלהט”בי – הוא מאוד שלם עם ההורות שלו ולרוב מאוד שמח בה ונמצא בנכונות רבה להקרבה הנדרשת מהורה. בסופו של דבר, כשמתקבלת ההחלטה לגבי ההורות ולגבי הדרך להגיע אליה – מתחיל תהליך ביולוגי, סזיפי וארוך”.

אוטמזגין נהר, המתמחה במעברים הקשורים בזהות במשפחות חדשות ובקהילת הלהט”ב, חברה לאילן רוב שאנן, פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי קליני ומנחה קבוצות בעל ניסיון רב בעבודה עם קהילת הלהט”ב, ויחד הם הקימו את קבוצת “לקראת הורות גאה” המלווה את ההורים המיועדים ומכינה אותם לתהליך ההורות.

“המחשבה מאחורי פתיחת הקבוצה הייתה ללוות יחידים וזוגות בתהליך הלא פשוט”, הם מסבירים, “הקבוצה פונה לחברי קהילת הלהט”ב בני כל המגדרים, זוגות, יחידים ששאלת ההורות מעסיקה אותם. אלה שמעוניינים להיות הורים, שעדיין לא מגובשים לגבי הדרך והם שואלים שאלות, בודקים אופציות ועוד לא יודעים איך. כאלה שקשה להם להניע את המהלך, שפוחדים לקבל החלטה שמשמעותה לוותר על פנטזיית משפחה שהייתה להם בראש. במהלך המפגשים מתרחשת גם ההתמודדות מול ההורים, יש מי שמגלים שהם צריכים לעבור תהליך קבלה מול ההורים שלהם מחדש. לפעמים אפילו עשוי לקרות שבמהלך המפגשים יגיד משתתף – החלטתי שאני לא רוצה להיות הורה. גם זה מקובל עלינו”.

קבוצת לקראת הורות גאה פועלת כשנתיים, במהלכה התקיימו ארבע סדרות של 15 מפגשים כל אחת, כאשר המשתתפים בקבוצה עוברים תהליך שנמשך לאורך 15 מפגשים. עלות ההשתתפות במפגשים נעה בין  1200 ש״ח ליחיד ועד 2000 ש״ח לזוג (ל-15 מפגשים).

“הקבוצה היא דינאמית ונושאי הדיון עולים מתוך מה שקורה בקבוצה ומה שקורה לחברי הקבוצה ומה שהם מספרים. הקבוצה עוסקת בכל מיני סוגיות – למשל, זוג גברים שאחד מעוניין להיות הורה והשני לא וזה מכניס קושי לתוך הזוגיות שלהם. או כל מיני שאלות הקשורות בבחירה בהורות המשותפת בין גבר לאישה – שמחברת שני אנשים למבצע הורות מורכב ולהתקשרות ארוכה, למרות שהקשר אינו נשען על על הבסיס המוכר לנו של זוגיות רומנטית. כמו למשל העובדה שא/נשים שמחפשים הורה משותף, לרוב אינם נמצאים בזוגיות, ויש תקופה שהם מחפשים אחר שותפ/ה להורות ומוצאים את עצמם עסוקים בבליינד-דייטים להורות במקום בחיפוש זוגיות. כתוצאה מכך לפעמים נווצר בלבול בקשר למטרות ובמה נכון להשקיע את תשומת הלב והמאמץ. לפעמים עשויות להתעורר פנטזיות רומנטיות בין השותפים להורות, גם אם הם בעלי זהות להט”בית מגובשת וארוכת שנים.

עוד בנושא:  חשבתם שלהביא ילד בהליך פונדקאות זה מורכב? נסו לגייר אותו

צריך לזכור שנושא ההורות הלהט”בית כרוך גם בסוגיות כלכליות. ידוע זה מכבר שההוצאה הכספית על פונדקאות היא מאד גבוהה. וגם נשים הנדרשות לתרומת זרע נגררות להוצאה גבוה, גם אם ההוצאה שלהן נמוכה יותר. וכללית ניתן לומר שהקהילה משלמת כסף רב כדי להגשים את חלום ההורות. גם במודל הורות משותפת העניין הכספי עולה והוא חלק מהנושאים משפיעים על מבנה השותפות”.

“ההשתתפות בקבוצה איפשרה לנו לבחון את הרצון שלנו להיות הורים ובאיזו דרך נכון לנו לעשות זאת”, מספרים חגי וצביקה שהשתתפו במפגשים, “כל מפגש של הקבוצה פתח סוגיות ודילמות שבן זוגי ואני המשכנו לדבר עליהם ביננו בבית. בסופו של דבר, יצאנו מהסדנא עם הבנה ברורה יותר לגבי הרצון שלנו להיות הורים. אני ממליץ לכל אחד שמתלבט לגבי הרצון להיות הורה להגיע לקבוצה. הקבוצה היא מרחב בטוח שניתן לקיים בו שיחה כנה ואמיתית. בפגישות עלו מגוון נושאים שקשורים במישרין או בעקיפין לנושא ההורות, והורות גאה בפרט. דרך הדיונים בקבוצה הצליחו המשתתפים להבין טוב יותר מה הצורך שלו בקשר להורות”.

מסתובבים עם תפיסות מוסללות לגבי משפחה

אחד המודלים המורכבים של הורות להט”בית הוא מודל ההורות המשותפת, במסגרתו מתחברים שני אנשים לקשר ארוך טווח שמטרתו הבאת ילד לעולם. מודל זה, שיוצר הפרדה בין הזוגיות הרומנטית לזוגיות ההורית, מאפשר הכנה טובה יותר לקראת ההורות, אך בד בבד מהווה קרקע לקונפליקטים רבים יותר.

“הרבה אומרים שצריך להשקיע שנה בלבנות את הקשר”, מסביר רוב שאנן, “חשוב גם לעשות חוזה מאד מפורט שמכסה מגוון של אירועים עתידיים. אמנם אי אפשר לצפות כל דבר שעלול לקרות במהלך כל שנות הגידול של הילד, אבל כדאי לרדת לרזולוציות כמה שיותר מדויקות לגבי דברים שחשובים לכל אחד מן הצדדים. כמו למשל מה רוצים בתחום החינוך, מגורים, קשרים עם המשפחות המורחבות וכדומה. צריך להבין שיהיו קונפליקטים וצריך יהיה להתמודד איתם. אחד הקונפליקטים שחוזרים אצל הורים רבים קשור להסכמי הראיה בשנות חייו הראשונות של הילד. בגלל שתינוק/ת שנולד/ת זקוק יותר לאמו בחודשי חייו הראשונים, מקובל שבשנה הראשונה הוא ישן רק אצל האמא, ובהדרגה מתחיל לישון אצל האבא. לפעמים נורא קשה לאמהות לשחרר את הילדים. אחרי שנה שבה האמא צמודה לילד, קשה לה לאפשר את מה שהסכימה עליו בחוזה. לפעמים ההצמדות לתינוק היא הורמונלית ופסיכולוגית. לפעמים ניתן לדבר על זה ולגשר. אבל לפעמים גברים מרגישים מרומים. בסוף זה זה בדרך כלל מסתדר אבל חשוב לעבור “בשלום” את השלב הזה. א/נשים שהולכים על הורות משותפת יכולים בהחלט לפעמים לקחת את עצמם לטיפול זוגי ולסדר כל מיני דברים כשמשהו לא עובד, וחשוב לייסד מנגנונים לטיפול בקונפליקטים”.

עוד בנושא:  "אני כועסת. פעם אחת על המדינה שמתעקשת להחליט לי על הגוף ולהיכנס לי לרחם, ופעם שניה על הגברים בקהילה שלי"

“אני מאמינה שהורות משותפת יכולה להיות סידור ממש מצוין” מוסיפה אוטמזגין נהר, “אני זוכרת שהייתי בכנס שעסק בטיפול משפחתי באוניברסיטת ת״א בשיתוף עם חוש״ן. פתח את הכנס איתי חרלפ, שהיה אז יו”ר חוש”ן, שסיפר שנפרד מבן זוגו ושהוא מגדל ילד בהורות משותפת עם אשה. איתי הציע את המודל כאופציה לסביבה בטוחה לגדל ילדים גם לסטרייטים – הפרדה בין הזוגיות הרומנטית לזוגיות ההורית”.

“אולי אני לא הדובר המושלם לדבר על זוגיות, כי בדיוק נפרדתי מבן זוגי”, אומר אמיתי חרלפ, “אבל אני כן רוצה להגיד שלהיות בזוגיות לצד היותי אבא בהורות משותפת לימדה אותי שיש לא מעט יתרונות בהפרדה בין הרומנטיקה לגידול הילדים”.

מפגשי הקבוצה עוסקים לא רק בקשיים הטכניים והפרוצדורלים של ההורות אלא גם בחסמים הנובעים מעצם השתייכותנו לקהילה הגאה.

“יש בקבוצות התעסקות מרובה בוויתור על פנטזיות מופנמות”, מסבירה אוטמזגין נהר, “כולנו באנו ממשפחות מסורתיות ופעמים רבות מושרשת בנו העמדה, הלא מודעת, שרק בנוכחות שני הורים – אמא ואבא, ניתן לגדל ילד באופן מיטבי. הבחירה בהורות גאה עוברת דרך ויתור על הפנטזיה שלילד שלי תהיה משפחה הטרונורמטיבית, דרך ויתור על הרעיון שלילד שלי תהיה אמא כאשר מדובר בפונדקאות, שלילד שלי יהיה אבא, במקרה של תרומת זרע, שיהיה לי ילד שלי באופן ביולוגי, במקרים בהם אחד ההורים אינו הורה ביולוגי של הילד אותו הוא מגדל, ועוד ועוד פנטזיות שהיאחזות בהן לא מאפשרת ליצר תנועה לעבר השגת המטרה הנכספת – להיות הורים. כל פעם שאנחנו מוותרים על איך “צריך” להיות, ועסוקים במה שנכון לי ומתאים לתנאים המיוחדים שלי ושל השותפים שלי להורות אנחנו משחררים קיבעונות שמונעים מאתנו להגשים את חלום ההורות”.

“בקבוצות אנחנו מזהים שגברים מתחבטים יותר בשאלה האם הם רוצים להיות הורים והאם יש ביכולתם להיות הורים מספיק טובים בהעדר דמות אם לילד”, מוסיף רוב שאנן, “לעומת זאת נראה כי לנשים בקהילה הבחירה בהורות פשוטה יותר פשוטה יותר, אולם הן מתחבטות יותר בשאלות ובפחדים כלכליים, בעיקר כאשר הן בוחרות בהורות יחידנית. בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים שמעזות לדבר על אל-הורות ולכפור ברצון הכמו טבעי של נשים להיות אמהות. חלק מהיכולת לשחרר את התפיסות המקובעות לגבי איך צריכה להיראות זוגיות ואיך צריכה להיראות משפחה – זה משימה מאד משמעותית בעבודה של הקבוצה הזו. הפגיעות שלנו בתוך להט״בים נובעת מזה שאנחנו מסתובבים עם תפיסות מוסללות לגבי משפחה. הדבר דורש מאיתנו לעשות מעתקים מחשבתיים שהם קשים כדי לקבל החלטה, שתאפשר לנו בסופו של דבר לחיות איתה בשלום וללא רגשות אשם”.


לפרטים והרשמה לקבוצת הורות להט”בית: אירית א. נהר 0524897153 | אילן רוב – 054-4906279

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן