fbpx

איך נותנים ציון לתליית דגלי גאווה? תהליך מדד הגאווה ברשויות המקומיות

איזו רשות עשתה את הקפיצה הגבוהה ביותר ואיזו רשות צנחה לתחתית הרשימה? ברק גולדנברג, מנהל פרויקט המדד הגאה של האגודה למען הלהט"ב מסביר על תפקידו של המדד, על תהליך המדידה ועל החשיבות שלו בשינוי יחסן של הרשויות לקהילה
גאווה מוניציפלית

בשנים האחרונות חל מפנה משמעותי ביחס של הרשויות המקומיות לקהילה הגאה. את תוצאות השינוי ניתן לראות באופן בולט במספר אירועי הגאווה הגדול המתקיים בחסות הרשויות, אך הן ניכרות בפעילויות המתקיימות לאורך כל השנה בתחומי החינוך, התרבות והרווחה. לחלק גדול מהשינוי אחראי המדד הגאה הנערך מזה שלוש שנים על ידי האגודה למען הלהט"ב.

המדד נולד במסגרת השינוי התפיסתי של האגודה, שהחליטה לשנות כיוון מהתמקדות במישור הארצי ולעבור לעסוק במרחב המוניציפלי. החלטה שהפכה להצלחה מטורפת עם שיפור המענה המוניציפלי לאוכלוסיית הלהט"ב.

"הקשר בין הרשות המוניציפלית לבין התושב הוא הרבה יותר קרוב ובעל הרבה יותר נקודות התממשקות", מסביר ברק גולדנברג, מנהל פרויקט המדד הגאה של האגודה למען הלהט"ב, "יש תזוזה של הקהילה למקומות יותר יומיומיים – ילדים ומשפחות, מבוגרים וכדומה, והמדד משמש כמצפן עבור הקהילה הגאה. אם ניקח לדוגמה זוג להט"ב ששואל את עצמו האם איכות החיים שלו תפגע אם הוא יצא מת"א? המדד הגאה יספק לו את התשובה, שהיא אגב לא. כמעט מיליון איש חיים ברשויות בדגש על מטרופולין דן, שהחיים ברובן מאד שוויוניים לזוגות ומשפחות להט"ב. מהתאמת הטפסים של אותן רשויות ועד למענה בתחום הפסיכולוגי חינוכי. ברגע שאותו זוג להט"ב הגיע לגיל 40 והביא ילד ורוצה לגור קרוב לאמא, המדד נותן לו את התשובה שגם בגבעתיים וגם בשנקין יהיה טוב והוא יכול לבחור איפה לגור".

ברק גולדנברג

איך מנקדים תליית דגלי גאווה?

מדד הגאווה במרחב המוניציפלי לשנת 2022 מדד מספר שיא של 52 ערים ורשויות מקומיות על סמך 30 שאלות בחמש קטגוריות: רווחה, חינוך, תשתיות, נראות ציבורית ותרבות. בין הנושאים אשר מופיעים במדד: האם העירייה אישרה רישום זוגיות לזוגות להט"ב עבור קבלת זכויות ושירותים, האם יש עו״ס פעיל שאחראי על נושא הלהט"ב, האם התקיימה הכשרה לצוותי הרווחה בנושא והאם העירייה תמכה בפעילות לציון חודש הגאווה.

"העבודה על המדד כוללת תהליך מאד ומסודר ומבוקר של ריכוז התשובות וארגון המידע" מסביר ברק, "בשלב הראשון פנינו לכל 52 הרשויות דרך אנשי קשר ושלחנו להם את השאלון. את התשובות שמתקבלות מהרשויות אנחנו מעבירים לפעילים מקומיים על מנת שיוודאו שיש הלימה בשטח ויתנו לנו תיקוף על הדברים.

המדד מתייחס גם לפעילות ארגונים ברשות, לכן אנחנו בודקים גם מול הארגונים מהי רמת שיתוף הפעולה לה הם זוכים מכל רשות, כולל התקציב שהרשות מקצה לפעילות וכמות הפעילות שהיא מאפשרת. בשלב האחרון, במידה ויש הבדלים בין הדיווח המקורי לתיקוף שנעשה בשטח, אנחנו מוודאים שוב מול הרשות כדי לקבל הסברים ותיקוף לדברים. המדד בודק דברים מאד ספציפיים, אבל גם בשאלה מאד ספציפית יכולות להיות המון תשובות, ולפעמים יש רשויות שאנחנו צריכים לעשות מספר בדיקות מולם כדי להבין מה בדיוק קיים.

לדוגמא הציון שניתן על תליית דגלי גאווה בחודש הגאווה. עיריית ירושלים מחויבת לתלות דגלים – איך מנקדים את זה? כי זה לא משהו שנעשה מרצון אלא בעקבות החלטת בג"צ. אם זו לא המדיניות זה ישתקף בציון בהתאם. והאם דגל אחד שמועצה מקומית קטנה תולה על בניין המועצה הוא כדין אלפי דגלים שרשות גדולה תולה בכל רחובות העיר? לפעמים התשובה היא כן. מה שאנחנו בודקים זה האם המדיניות של הרשות היא פרו להט"בית ומקדמת את הקהילה ובהתאם לזה אתה בודק האם ומה נעשה".

עוד בנושא:  לראשונה: בול רשמי חדש בישראל לקהילה הגאה


איזו רשות עשתה את הקפיצה הגבוהה ביותר ואיזו רשות צנחה לתחתית הרשימה

העיסוק במדד והרצון של הרשויות להתברג במקום טוב במדד, בא לידי ביטוי בשטח עם שינויים דרמטיים שעוברות הרשויות ביחס ללהט"ב.

מלבד עיריית תל אביב יפו ששומרת על המקום הראשון במדד, עשרת המקומות הראשונים מלאים בהפתעות. את המקום השני חולקות עיריות גבעתיים וראשל"צ.

עיריית רמת גן המדורגת במקום השלישי עתידה להקים את הבית הגאה היחיד בארץ במרכז העיר במבנה עירוני, הכפילה את ההכשרות בתחומי ברווחה והחינוך בנושא להט"ב ואישרה הכרה בתעודת זוגיות עירונית. במקום הרביעי מדורגות יחדיו עיריות חיפה, הרצליה ורמת השרון ובמקום החמישי עיריית כפר סבא. במקום השישי מדורגות עיריות פתח תקווה ומודיעין שביצעו השנה זינוק משמעותי בקידום מענים ללהט"ב. את עשרת המקומות הראשונים חותמות עיריות שוהם, נתניה, גני תקווה, קריית ביאליק, אשדוד ובאר שבע. בתחתית הדירוג נמצאת עיריית ירושלים שתופסת את המקום הנמוך ביותר לעיר גדולה (34). את מקומות ה-35-36 חולקות עיריות לוד, כרמיאל ובית שמש.

בשנה האחרונה נמצא שיפור של 36% ביחס הרשויות המקומיות שנמדדו עבור חברי הקהילה הגאה. את השיפור הגדול ביותר ביחס ללהט"ב ביצעה עיריית אשדוד שמדורגת במקום העשירי עם עלייה של 220% (עלייה של 49 נקודות) מהציון שקיבלה בשנה שעברה. השנה לראשונה מונה רכז לתחום הלהט״ב בעיר והיא הפעילה מעני רווחה ייעודיים לאוכלוסייה. שיפור משמעותי (עלייה של 150%) בוצע ע"י עיריית אילת שמדורגת במקום ה-13 ומינתה השנה לראשונה מחזיקת תיק הקהילה הגאה וקידמה תכנית עבודה שנתית בנושא. עיריית פתח תקווה זינקה ב-53% מהציון שקיבלה בשנה שעברה ומדורגת לראשונה בעשירייה הראשונה במקום השישי יחד עם עיריית מודיעין מכבים רעות ששיפרה את ציונה ב-108%.

מדד 2022 מוגש לנשיא המדינה | צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ

מנתונים עולה כי ב-37 מהרשויות קיימים טפסים עירוניים המותאמים עבור קהילת הלהט"ב וב-25 מהרשויות שנבדקו התקיימו הכשרות לצוותי רווחה כדי שיכירו לעומק נושאים שיחודיים ללהט״ב. עוד עלה כי ב- 36 רשויות פועלת קבוצה של ארגון הנוער הגאה (איגי), ב-28 רשויות יש אחראי להט"ב בשירות הפסיכולוגי חינוכי וב-13 רשויות יש מחזיק תיק להט"ב במועצה.

"אנחנו רואים שלרוב הרשויות זה באמת חשוב", מסכם ברק, "ומרגישים שלראשי הערים אכפת גם מהעשייה וגם מהמקום שלהם במדד. המדד נותן סטנדרט וכלים לרשות ומייצר סטנדרט אחיד במענה לאוכלוסיית הלהט"ב. הוא משקף את המצב בשטח, מעודד את הרשות והפעילים לעשייה ומחבר אותן יחד בעשייה הזו".

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן