במשך העשורים הראשונים בהם התפתחה הנראות הלהט”בית בישראל, נעדר המודל של הלהט”ב המזרחי מהשיח. מסיפורי היציאה מהארון ועד למוזיקה במועדונים, מקומם של הלהט”בים המזרחיים היה דל עד לא קיים, ולעיתים אף נראה היה שהשילוב של להיות להט”ב ומזרחי הוא כמעט בלתי אפשרי.
מספר תחנות משמעותיות בדרך, מדנה אינטרנשיונל ועד ליין האריסה, שינו את המציאות הזו, עד שכיום מודל הלהט”ב הישראלי בעולם הוא בעל מאפיינים מזרחיים בולטים, ייחודיים ונחשקים. אך בשיח הפנים קהילתי, הלהטב”יות המזרחית עדיין לא תפסה את הנראות ההולמת את הנפח שלה.
כנס של הפורום הלהט”בקי המזרחי – חי.ה, שיתקיים בשבוע הבא באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ינסה לבחון את המציאות הזו ויפגיש חוקרים וחוקרות אשר עוסקים באופן ספציפי בקשר שבין מזרחיות ולהטב”קיות, לשיחות על ייצוגים וחוויות של להטב”קים מזרחים בחברה הישראלית.
“כשהקמנו את חי.ה, הרבה גבות הורמו”, מסבירה מתארת שירלי קרוואני, ממקימות פורום חי.ה, “למה צריך להתעסק בלהט”ביות מזרחית? אבל לנו היה ברור שצריך. שיש דברים שרק מזרחיות חוות מול הקהילה הגאה וחוויות דומות מול המשפחה, השכונה ובמרחב המזרחי. בחמש השנים האחרונות שחי.ה פעילה ניסינו לדייק, להבין ולהעמיק בסוגיות המזרחיות- להט”ביות. שמענו מרבות ורבים עד כמה השיח משמעותי עבורן, על חוויות של “חזרה הביתה”, של תחושת לגיטימיות לנראות מזרחית, למוסיקה שלנו, לסיפור המשפחתי שחלק התרחקו ממנו כדי להתקרב לסיפור הלהטב”קי. שמענו כמה קל יותר ושלם יותר זה להבין שאין צורך לבחור, שאפשר גם וגם. עם זאת, עדיין השדה האקדמי דל במחקר להט”בי מזרחי. באמצעות הכנס אנו מקוות לתת במה למחקרים ולחוקרים שעסקו בתחום ולעודד עוד מחקרים שיגעו בסוגיות המוכרות לנו. בנוסף, חלק מהתפיסה שלנו היא שאקדמיה לא יכולה להיות מנותקת מהשטח והידע הוא לא רק בספירה המחקרית, לכן הכנס משלב גם דוברות.ים שאינן.ם מהאקדמיה ובסופו פאנל שיעסוק בלהטביות-מזרחית מהמשקפיים של עולם התרבות”.
שירלי קרוואני, רעות נגר, אליהו אליהו ונדב משעלי, באירוע של חי.ה באשדוד
בכנס, פרי שיתוף פעולה של חי.ה – הפורום הלהטב”קי המזרחי, המשרד לשוויון חברתי ולמעמד האשה, עיריית ב”ש והחוג למגדר באוניברסיטת בן-גוריון, ייערכו שלושה מושבים ייערכו שלושה מושבים שיעסקו בזירות השונות בהן פעילה הקהילה הלהט”בקית ובמקומה של הלהט”ביות המזרחית באותן הזירות. המושב הראשון בהנחיית ד”ר שרי אהרוני יעסוק בפרספקטיביות קוויריות מזרחיות במציאות של מאבק. המושב השני בהנחיית ד”ר כלנית צאלח, יעסוק בסוגיות שונות של להטב”קים מזרחים במרחבים שונים, מהטלוויזיה ועד השכונות.
הפאנל השלישי יצא מתחומי האקדמיה ויעסוק בתרבות, גאווה ומזרחיות ובקשרים הסבוכים שבין פריפריה למרכז, תרבות שוליים למיינסטרים, ייצוגי להטב”קיות מזרחית בתרבות וכיצד דברים אלה באים לידי ביטוי ביום יום שלהם.
“כנס להטב”י מזרחי חשוב בעיקר כדי לעורר מודעות עבור משפחות מזרחיות, ולעודד אותן לקבל את הילדים שלהם כמו שהם, לתת לצעירות ולצעירים תחושת בטחון, שזה בסדר גמור להיות מי ומה שאתה”, אומר איש חיי הלילה פורץ הדרך שמעון שירזי, שישתתף בפאנל, “בניגוד לחום ולאהבה הקיימים בבתים המזרחים, כלפי חוץ תמיד היתה ניכרת בושה בקבלה ובהכלה. אני תל אביבי במקור ואני יכול לספר שאצלי לא היתה יציאה רשמית מהארון, אבל לדעתי, גם בימים אלו קשה יותר באזורים אחרים בארץ ולכן חשוב לחזק ולחבק, ולתת תמיד את התחושה שזה בסדר ולהוביל את המאבק עבור האחרים. דווקא בחיי הלילה, שהגבולות מטושטשים, קל יותר לחבר זהויות ומגדר, שם גם אפשר למצוא יותר הכלה וקבלה ולחבר את כל העולמות יחד. תרבות חיי הלילה מאגדת בתוכה כור היתוך של כל הגוונים והמינים ומשם קל יותר היה להוביל מהפכה בינלאומית, התחברנו לאמת ולשורשיות שלנו ודיברנו בשם האמנות וכך הצלחנו להביא את הבשורה של חופש, חירות הפרט, ליברליזם וקבלת האחר – בסופו של דבר, השמחה שלי האישית, וזו שאני מצליח ליצור אצל אחרים, היא המחאה האמיתית שלי”.
הבחירה לקיים את הכנס בבאר שבע נראית אך טבעית, אך גם לה יש משמעות נוספת לחשיבותו של הכנס.
“אנו גאות מאוד לארח את הכנס במסגרת החוג למגדר באוניברסיטת בן-גוריון”, אומרת שרי אהרוני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שתנחה את הכנס, “כנס זה הוא הראשון אשר מקדיש דיון לנושא של להטב”קיות ומזרחיות, על ייצוגיהם השונים של להטב”קים מזרחים במרחבים השונים בחברה הישראלית (בשכונה, במדיה, באקטיביזם ובאמנות) ואנו סבורות שבמיוחד עכשיו ראוי להבליט שיח דרומי- ייחודי, מגוון, סובלני ופתוח על מזרחיות וזהויות מגדריות”.
“בכנס החלוצי הזה מתחברות שתי קטגוריות זהות, הקווירי והמזרחית, אשר באופן מפתיע נדונו יחד, הן במחקר והן בשיח הציבורי והקהילתי בישראל, באופן מוגבל ביותר” מוסיף חן משגב, מרצה באוניברסיטה הפתוחה וממשתתפי הכנס, “הכנס הזה מבקש לתקן ולהחזיר לדיון את האופן בו זהות מזרחית וזהות מינית הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ושל א.נשים רבים ורבות בישראל. זה סימבולי ממש שהכנס, המחבר שתי זהויות משמעותיות אך שוליות כאחד, נערך דווקא בבאר שבע, בפריפריה המזרחית והגיאוגרפית שבה הזהות הקווירית הפכה בשנים האחרונות לנוכחת, נאבקת ומשפיעה”.
“כשהקמנו את הפורום הלהטב”קי מזרחי לא האמנתי שנגיע ליום שבו יחברו יחדיו חוקרות וחוקרים להטב”קיים מזרחיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב וידברו על ההצטלבות החמקמקה הזו של להיות גם מזרחית וגם גאה”, מסבירה רעות נגר, ממקימות פורום חי.ה, “האמת שבכלל לא חשבתי שזה דבר, אבל בסופו של יום מסתבר שגם לנו יש voice שראוי להשמיע. והוא מעניין ונעים ומרחיב את הדעת. אם זה במוזיקה ואם זה בקולנוע, אם זה בתרבות ואם זה בחיי הלילה. אם זה בפוליטיקה ובאקטיביזם שאנחנו עושות ובסדרי העדיפויות. המדינה האהובה שלנו הגיע למקום מאד עצוב, יש לנו 120 חטופות וחטופים. אנחנו במלחמה עם אופק לא ברור. הצפון עולה בלהבות. ואם יש משהו שנוכל לעשות יחד – זה אסטרטגיית גיוון. זה השמעת קול. זה לעמוד יחד ולדבר על אלטרנטיבות, על מנהיגות עממית, על מעורבות חברתית פוליטית, על להיות קהילה באמת ולהיות מי שאנחנו במלוא הדרינו. רק יצירת אלטרנטיבה תביא שינוי”.
הכנס נערך בתמיכת המשרד לשוויון חברתי ומעמד האישה, כחלק מפעילות חטיבת הלהט”ב של המשרד.
“בשנת 2021 כאשר המשרד לשוויון חברתי קיבל את המשימה לפתח את תחום הלהט”ב ביצענו למידה ואיתור צרכים בשטח” מסביר עדי שמאי, מנהלת חטיבת הלהט”ב במשרד לשוויון חברתי, “המפגשים הראשונים שבוצעו היו עם פעילי ופעילות חי.ה. השיח והלמידה שהיו שם מהווים עד היום מצפן לאגף לקידום אוכלוסיות הלהט”ב לא רק מפני שהעלו את הסוגייה של להט”ב מזרחיים בפריפריה אלא שהמחישו לנו את איכותם של העצמתם של הקולות שלא תמיד ניתנת להם במה או מקום. הקולות האלה משפיעים ומחזקים להט”ב בארון, מחנכים לסובלנות את האוכלוסייה הכללית ובעיקר מפתחים את חוסנה ומרחיבים את ליבה של הקהילה הגאה. כשהייתי נער בארון לפני 17 שנים צוואר הבקבוק לקהילה הגאה היה צר מידי עבורי. היום בזכותכן ובזכותכם הוא הרבה יותר מכיל ורחב”.
קולי שובר.ת הדממה – יום ג’ 2.7.24 | 16:00-21:30 | אוניברסיטת בן גוריון בנגב | הרשמה מראש בלינק
