אחת השאלות הבוערות היום בעולם היא מה הוא המרחב הממשי ומה הוא המרחב המדומיין. בין אם נרצה ובין אם לא, רוב בני האדם חיים היום בשני המרחבים ומושפעים מהם – לפני שאנחנו הולכים לישון אנחנו מסתכלים באפליקציות כי זה מרגיע אותנו, כמות הלייקים שאנחנו מקבלים משפיע על המקובלות החברתית שלנו, הפוסטים שלנו ברשתות החברתיות נעשים דין ומשפט כשאנחנו עוברים על החוק, והיום אפילו שליחת מסרונים יכולה להוביל לתביעה. הגבולות הממשיים והדמיוניים כל כך הטשטשו עד שהמקום הבטוח ביותר למצוא אהבה או קשר מחייב הוא באמצעות היישומון.
בתקופה זו בשבוע האחרון הופר המרחב הווירטואלי של באר שבע בקריאות להט”בופוביות ומדירות. כל זאת בעקבות פסיקת בית המשפט ששפט מקרה חמור של להט”בופוביה בבירת הנגב.
לפני כשלוש שנים רכזת האחווה הגאה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ביקשה להדפיס כמה פלאיירים לאירועי הגאווה שהלכו והתקרבו בחודש יוני. כנהוג בנוהל הארגוני, הרכזת נדרשה לבקש מכמה בתי דפוס שונים בעיר הצעת מחיר, כשהצעת המחיר הזולה ביותר תתקבל. לתדהמת הרכזת, אחד מבתי הדפוס בעיר השיב הודעת אי-מייל שבה כתובות המילים “תועבה” ו”יהודים אנחנו”. הרכזת פנתה לאגודה למען הלהט”ב לתביעה משפטית בנושא, מתוך הנחה ברורה שבית הדפוס ששלח את המייל לא מחפש חברה שוויונית או סולידריות, אלא פילוג.
לאחר שלוש שנים קבע בג”צ שמה שנעשה לאותה רכזת הוא מעשה להט”בופובי, אבל לא סתם. הקביעה המשפטית דיברה על כך שנטייתה המינית של אותה רכזת, מעצם היותה לסבית, היא זו שהכריעה מצד בית הדפוס אם להדפיס את הפלאיירים או לא, ולא התוכן של הפלאייר. יתרה מזאת כשבעל בית הדפוס נשאל אם הוא מתחרט, השיב שהיה עושה את אותו מעשה שוב גם היום.
בעקבות זאת, בית המשפט הורה בית הדפוס לשלם 57,000 ₪ לאגף המשפטי של האגודה למען הלהט”ב.
בעקבות ההחלטה של בית המשפט נוצר שיח לא מכיל ולא מכבד מצד בית הדפוס וכמה מחבריו הקיצוניים מול הקהילה הגאה בבאר שבע. השיח שהתעורר ברשתות החברתיות נהפך לאלים וקיצוני כצפוי. פרט לזה שגינו את החלטת בית המשפט, קיללו את חברות וחברי הקהילה הגאה בעיר בכינויי גנאי ויצרו מרחב שאינו בטוח לכל מי שמתנגד לדעות שלהם, הם גם הפרידו בין דת ולהט”ב. כאילו מי שיהודי אינו יכול להיות להט”בי ומי שמאמין בטוח לא יכול לאהוב בשביל לאהוב.
במדינת ישראל 2020 המרחב הווירטואלי לא פחות חשוב מהמרחב הממשי שבו אנחנו נמצאים. במרחב הווירטואלי שבו מתחנך וגדל הנוער ודור העתיד מתחזקת תחושה של שנאה ומידור, במקום ליצור מרחב שהוא מכיל ופתוח. התחושה שלנו היא שכל מה שהוא וירטואלי אינו פוגע בנפש האדם, אבל כולנו יודעים שבלעדי המרחב הווירטואלי היום לא היינו יכולים אפילו לתקשר. במדינת ישראל 2020 יש להט”בופוביה לא פחות גדולה ולא פחות חזקה ממה שהייתה בעבר, רק שהיום היא שינתה את המרחב בו היא פועלת. כי היום המרחב הווירטואלי הפך להיות פתוח אבל בלי גבולות.
הכותב הוא יושב ראש משותף בית גאה בבאר שבע ובדרום
