ה- TLVFestאשר גדל ומשתכלל משנה לשנה, מסמל את עונת הגאווה שבאה עלינו לטובה ודואג לספק לנו תרבות עדכנית, איכותית ובלתי מתפשרת מרחבי הגלובוס. מהפרומו המושקע, דרך הכוכבים והיוצרות, הסרטים המעולים ואווירה משפחתית שהפכו למסורת.
השנה כבכל שנה, מאמץ הפסטיבל את הנושא השנתי שנבחר ע”י הקהילה בתהליך שיתוף ציבור. בשנה שעברה יכולנו לראות את פוקוס הטרנסג’נדרס והשנה נזכה לראות פסטיבל בפוקוס נשים; באימאג’ ע”ג התכנייה, בפרומו, על מוניות שירות, בשילוט החוצות, בפאנלים השונים ועוד. הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה ה-11, שייפתח ב-29.5 מציג שורה של סרטים שנוצרו על ידי נשים ועוסקים בנשים גאות.
“הפסטיבל מאפשר לנשים בארץ להיחשף לסרטים שקשה למצוא על המסכים במקומות אחרים. סרטים שעוסקים בנושאים שקרובים אליהן ושמדברים על החיים שלהן ומה שמעניין אותן”, אומרת יסמין ששון, מנחת הפאנל. “במסגרת פאנל נשים בקולנוע נארח יוצרות חשובות ופורצות דרך. לדוגמא תשתתף מישל אלן, יוצרת שעושה קומדיות לסביות, ונדבר על מה קורה כאשר נשים כותבות כתיבה קומית. בזכותה הפאנל יתפוס כיוון יותר קומי השנה. תשתתף גם ג’וליה ס.קייזר, במאית גרמניה, שהסרט שלה “הרפסודה”, דרמה עם נגיעות קומיות, עוסק בזוג לסביות שמחליטות להביא ילד מתרומת זרע. בארץ לנשים לסביות שמחליטות לעשות את זה הרבה יותר קל ונשים במקומות אחרים בעולם עוברות דברים שנשים כאן בארץ, שתרומת זרע היא דבר מובן מאליו עבורן, לא מכירות”.
יש דור חדש והשיח מתקדם
“ראיתי סרטים בשנים האחרונות על יציאה מהארון, או על איך למצוא פרטנר לסקס, אבל עד כמה שהנושא חשוב, אנחנו מעבר לזה, יש דור חדש והשיח מתקדם”, מסבירה הבמאית הגרמניה ג’וליה ס. קייזר, שמגיעה כאורחת לפסטיבל, “את לא מוגדרת על ידי זה שאת לסבית. כן, אנחנו שונים, אבל כולם שונים. ההתפתחות העיקרית בקולנוע הגאה, הוא שעברנו את הנושא של לדבר על השונות ועכשיו אנחנו מתחילים לדבר על החיים שלנו. זה התחיל עם “הילדים בסדר”, שאפילו ההורים שלי צפו בו והתחברו אליו. כי הם זיהו בו דברים שגם הם עברו, שהעסיקו גם אותם. הנושא לא היה על זה שהן לסביות, אלא על הקיום האנושי. בקהילה הגרמנית מדברים הרבה על הפסטיבל התל אביבי ומציגים הרבה סרטים ממנו, ולכן זה כבוד גדול עבורי לבוא לישראל”.
קייזר תציג את סרטה “הרפסודה” בשתי הקרנות חגיגיות ותשתתף בפאנל בנושא נשים בקולנוע. “אנחנו עדיין מתביישות להראות את מה שמעסיק אותנו, לספר את הסיפורים שלנו, לדבר על מה שקשה לנו”, היא אומרת על נשים בקולנוע, “סרטים הם הזדמנות גדולה עבורנו לדבר על הדברים האלה. הדרך הקלה ביותר לראות את השינוי שקורה בחיים של נשים ובתפיסה שלהן את עצמן ואת מה שהן מאפשרות לעצמן, היא ברול מודלים שהשתנו. למשל, בדמות הראשית שלי, קטה, שהיא לא בדיוק גברית ולא בדיוק נשית, היא יכולה להיות בשני הצדדים- היה לי חשוב לתת לה מקום, להעניק לה קול”.
גם טובי פילס, יוצרת שוודית שסרטה הקצר “PUSH ME” (דחפי אותי) שיוצג במסגרת תחרות הקולנוע הבינלאומי, מגיעה כאורחת מיוחדת של הפסטיבל. הסרט שמספר על אשה שמתנסה לראשונה בעזרת חברתה הטרנסג’נדרית ב-BDSM, מדבר, כהגדרתה “על גבולות ועל החצייה שלהם”. על מועדון הסאדו מאזו המוצג בסרט היא מספרת: “לגברים יש מקומות כאלה, המועדון שצילמנו בו משמש בעיקר גברים. יש מקומות להומואים, פחות לנשים. במאלמו (שוודיה), יש די הפרדה בין הסצנה הקווירית (נשים וטרנס בעיקר) ובין הסצנה ההומואית. גם בקולנוע, בכל מקום יש גברים על המסך, אז מבחינתי זה היה שינוי גדול ומרענן לעבוד בסט קווירי על קוויריות”.
PUSH ME TRAILER from Tove Pils on Vimeo.
על המגמה בקולנוע העולמי כלפי נשים וקוויריות היא אומרת: “יש רוחות של שינוי בעולם, יותר אנשים מבינים שגישה קווירית בקולנוע מעשירה אותם. אבל נגיד כשבאתי לקבל מימון לסרט אמרו לי “אה, כבר יש לנו סרט על נושא קווירי”. כאילו שיכול להיות רק סרט אחד על הנושא הזה. מבחינתי זה מרענן לראות טרנסים ונשים קוויריות כאנשים שפשוט חיים את החיים והסרט הוא לא על המאבק שלהם סביב המגדר שלהם או הנטייה המינית שלהם. הסרט שלי אמנם עדיין חריג בנוף השוודי, שעדיין מתחלק לגברים ונשים, והומואים ולסביות. אבל לאחרונה יש שיח מתפתח מאוד בשוודיה. אפילו המצאנו גוף חדש בשפה שהוא לא גבר ולא אישה. ואנשים מתחילים להשתמש בו. זה אמנם מעצבן הרבה אנשים בשוודיה, אבל זה הולך ונהיה נפוץ.”
ועד שנהיה גם אנחנו שוודיה, והעברית כבר לא תהיה סקס-מניאקית, אפשר לפחות להתרווח בכיסא באולם הממוזג ולצפות בקולנוע נועז של ועל נשים מכל העולם.
פאנל נשים בקולנוע | חמישי 2.6.16, 16:00 | סינמטק 2 | כרטיסים בעלות 1 ש”ח בטלפון 03-6060800 שלוחה 9 או באתר הסינמטק בעלות של 1 ש”ח
