אחרי שהקדשנו סופשבוע למסיבות, סוף השבוע השני של חודש הגאווה מוקדש כולו לקולנוע הלהט”בי. פסטיבל הקולנוע TLVfest
ממשיך במסורת ומקיים סופשבוע גאווה בסינמטק ת”א עם הקרנות בכורה, סרטי ביכורים ישראליים ומגוון אורחים מחו”ל.
סוף השבוע הגאה, שיתקיים בתאריכים 13-16 ביוני, ייפתח עם הסרט נסחף המוקרן בשיתוף שגרירות גרמניה. הסרט שנבחר לנעול את סופשבוע הגאווה הוא הסרט הישראלי האמת הפנימית, שמוקרן בפסטיבל בבכורה עולמית. הסרט מציג את מסעה האישי והמשפחתי של גאיה תמים, ילדה על הקשת הטרנסית, שהופך למסע ציבורי ופוליטי. לאחר ההקרנה, בנוכחות משפחת תמים ויוצרי הסרט, יתקיים פאנל בהשתתפות משתתפי ויוצרי הסרט.
גם בימים קשים אלו הצליחו להגיע לפסטיבל אורחים מחו”ל, בהם הבמאי נייט דושקו והתסריטאי אמנון לורי יוצרי הסרט ‘צופה הציפורים’ שיציג פעמיים במסגרת סופשבוע גאווה, שיקיימו כתת אמן בה יספרו על עבודתם בסרט זה.
סוף השבוע יארח מפגש עם יוצרים ישראלים, בהם הקולנוען אייל קנטור שביים דוקו-דרמה על סילבר ספרא ויציאתו/יציאתה מהארון כג׳נדר-פלואיד, דבר המערער את הזוגיות עם בן הזוג המופתע. לאחר הקרנת הסרט תתקיים שיחה עם יוצרי וגיבורי הסרט.
את מועדי ההקרנות וכרטיסיות מוזלות למספר סרטים תוכלו למצוא באתר הפסטיבל.
הסרטים שיוצגו בסופשבוע גאווה
האמת הפנימית
“גאיה היא נפש של בת שנולדה בגוף של בן״, כך מתארת אותה חברתה הקרובה מילדות. כשהייתה בת 7, גאיה שלחה הודעת ווטסאפ קצרה לאבא שלה: ״אבא אני רוצה להיות בת בבית ובן בבית ספר ובא לי בגדים של בת״. כך החל המסע האישי והמשפחתי של משפחת תמימי, אבל כשמדובר בקהילה הטרנסית ובמיוחד בילדות וילדים על הקשת הטרנסית, האישי הוא גם ציבורי והמסע הוא גם פוליטי.
בשנים האחרונות ארגונים שמרניים בכל העולם, עם נציגות קולנית וכוחנית גם בישראל, מנהלים מלחמת חורמה בקהילה הטרנסית ובכל מי שמסייע לתהליכים של אישוש והתאמה מגדרית – אנשי רפואה ובריאות הנפש, מערכת החינוך וארגוני הקהילה הגאה. הם נשענים על מחקרים שנויים במחלוקת, מהדהדים את תפיסותיהם ברשתות חברתיות ובכלי תקשורת אוהדים ומקדמים חצאי אמיתות, פייק ניוז ושיח של שנאה והסתה. אבל מול כל השקרים יש אמת מקצועית ברורה ויש אמת פנימית שאי אפשר לנצח. יוצרי הסרט – הבמאי לירן עצמור, כתבת הבריאות של חדשות 13 הילה אלראי ושלומי לאופר יוצאים בעקבות קמפיין השנאה הבינלאומי ושלוחותיו בישראל במטרה להציג לצופים את כל האמת ורק את האמת.
נסחף
מוריץ בן ה-22 עובר לברלין כדי להיות עם החבר שלו יונאס, צלם סקסי שהתרגל לדרך החיים הבלתי מחייבת ומעדיף מערכת יחסים פתוחה. להפתעתו של מוריץ, הקשר ביניהם מסתיים והוא נותר הרוס ובודד. הוא מחפש מזור לכאב הלב ומוצא את עצמו מתיידד עם אנשים חדשים, מבלה בחדר כושר, מפתח חוש אופנה משל עצמו, ומגלה את עולם הסמים. הוא הופך לחיית מסיבות ומתחיל להגשים את תשוקותיו המודחקות. סרט הביכורים של הנס הירש מתאר ברגישות ובאותנטיות התחלה חדשה של בחור צעיר ולא מנוסה בסצנת חיי הלילה של ברלין. הוא נוגע בשלל נושאים, כמו דימויי גוף, מערכת של זהויות מיניות פלואידיות והתמכרויות. הסרט מתבונן לתוך עולמם של הדמויות המאכלסות את חיי הלילה וחושף את הפגיעות ואת הרבדים העמוקים שלהן. מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין נועזות וערום.
לא משנה היכן
כשאיתי מגלה שבת זוגתו שינתה את שמה ל-‘סילבר’ ויוצאת מהארון כג׳נדר-פלואיד, עולמו מתערער ויחסיהם עומדים במבחן. ״לא משנה היכן״ הוא סרט דוקו-דרמה אינטימי ורגיש המחפש אחר קבלה ובית בין נופיה הקסומים של איטליה לנוף המדברי של נאות סמדר. לאחר ההקרנה שיחה עם היוצרים.
צופה הציפורים
בניגוד לשמו המרמז על יצירה פסטורלית נינוחה, “צופה הציפורים” הוא מותחן ארוטי מושלם לשעת לילה מאוחרת. כריסטיאן ברוקס פולש למחנה נודיסטים קווירי על חוף אגם נידח בניו המפשייר. הוא לא לובש כמעט שום דבר, מתיידד עם המקומיים והפלירטוטים שלו מערערים את הדינמיקה של הקומונה. כאשר הוא מפתה את הגברברים העירומים המסתובבים סביבו, הם עומדים לחוות הרבה יותר ממה שהם דמיינו. “צופה הציפורים” חוקר את התנהגותו של רוצח סדרתי ומוציא את הקהל לאודיסיאה בלתי צפויה. הבמאי נייט דושקו מספק יצירה קווירית שחוגגת ערום על שלל גווניו ומותחת את הגבולות. מוגבל מגיל 18 ומעלה בשל סצנות ערום, מין ואלימות. לאחר ההקרנה שיחה עם הבמאי נייט דושקו והתסריטאי אמנון לורי.
מרינט
מהרגע הראשון שהיא בעטה בכדור, חייה של מרינט פישון סבבו סביב כדורגל. מי שהיתה מלכת השערים של צרפת נולדה בעיר כפרית שלא הייתה בה נבחרת בנות, אבל הכישרון העצום שלה דיבר בעד עצמו, וכך היא מצאה את עצמה מככבת בנבחרת הבנים המקומית. ההתמקדות בספורט עזרה לה להתמודד עם מערכת היחסים הרעילה בין הוריה ובמקביל התלבטה האם לשמור על נטייתה המינית לעצמה או לחיות בגאווה מחוץ לארון ולסכן את הקריירה שלה.
הבמאית\תסריטאית וירג’יני ורייה מביאה אל המסך הגדול סרט קולנוע עלילתי סוחף על אחת הספורטאיות החשובות בתולדות צרפת ומי שהיתה לשחקנית הצרפתיה הראשונה שחתמה עם קבוצה אמריקאית. לנעלי הספורט של פישון (ילידת 1975) נכנסת אחת הכוכבות העולות של הקולנוע הצרפתי, גאראנס מרייה (“נא”, “טיטאן”) בהופעה מהפנטת. את הסרט מלווה פסקול תקופתי סוחף, עם עריכה אנרגטית וצילום דומיננטי. “מרינט” מצליח במשימה ועוקב אחר חייה של אחת השחקניות הכדורגל הטובות בכל הזמנים ואחר מאבקה לאורך חייה לקבל יחס שווה במדינה שהיא נתנה לה כל כך הרבה.
עקבות השפתיים שלך
אלדו הוא בחור צעיר המתגורר באותו מתחם דירות שבו גר רומן, שחקן שעובד בסרטי פעולה סוג ב’. שניהם מבודדים כל אחד בדירתו כיוון שמגיפה פרצה בעולם והם חייבים לשמור על הוראות הבידוד. הם נפגשים באינטרנט, והם יכולים לדבר ואפילו לראות אחד את השני בשיחות וידאו, אבל הם לא יכולים להיפגש באופן אישי. בסופו של דבר, עולה הפיתוי לשבור את הסגר שלהם.
בסרטו החדש, הבמאי המקסיקני פורץ הדרך ג’וליאן הרננדס, חוקר עד איזו עוצמה מזינה הבדידות את התשוקה, ועד כמה האש הזו בוערת כשהבדידות הופכת לבידוד. לאחר שהצגנו את הסרטים הקודמים של הרננדז בפסטיבל, ביניהם “Bramadero” & “I Am Happiness on Earth”, “Broken Sky “, הפעם הוא בורא עולם מוזר המזכיר לנו את ההיסטוריה הקרובה, אך גם משליך אותנו אל מגפה אחרת ואיומה. זהו סרט טעון מינית על תשוקות שמבעבעות מתחת לפחד וזהירות. מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה.
עצמות ושמות
בוריס השחקן וג’ונתן הסופר הם זוג, אבל מערכת היחסים שלהם הגיעה לנקודה שבה הם יכולים לבלות את הערבים שלהם ביחד בנפרד: אחד שוכב במיטה וקורא תסריטים, בעוד השני עובד ליד שולחן בחדר הסמוך. בוריס שוקע יותר ויותר לתוך חזרות לסרט חדש עם במאית שאפתנית שדרך עבודתה משפיעה על חייו באופן משמעותי; בינתיים, ג’ונתן מנסה להגדיר מחדש את קולו כסופר. השניים חווים תקופה של ריחוק רגשי, בגידה באמון, פחד גדול מאובדן מערכת היחסים שלהם וגם חשש לאבד את העצמי בתוך הקשר.
זהו סרטו העלילתי הראשון של הבמאי, התסריטאי והשחקן פביאן שטום. הוא מתגלה בו כאחד הקולות הצעירים המעניינים ביותר בקולנוע הגרמני הנוכחי. הוא מצליח להפוך סצנות לכאורה בנאליות ויומיומיות – בחדר השינה, בסופרמרקט ובחדרי חזרות, לבלתי צפויות, בסרט שהוא הרהור אינטליגנטי ומשעשע על מערכות יחסים. את ג’ונתן מגלם קנוט ברגר הזכור לקהל הישראלי מהלהיט “ללכת על המים”.
יריב
בשוודיה בין אכסניות פליטים ביחד עם אשתו מרים ושתי הבנות שלהם. הוא נמלט מאירן, ארץ הולדתו, מחשש לרדיפה בעקבות פשע אלים שביצע. הוא מחפש דרכים להבטיח לרעייתו ובנותיו מגורים, ומרוויח כסף על ידי עבודה כשליח פיצות על אופנוע שלג. כשמרים נכנסת להריון שלישי מפתיע והשיחות עם רשויות ההגירה בשבדיה הופכות לקשות יותר, אימאן מחליט לחדש את הקריירה שלו כמתאבק, על אף הבטחתו למרים לא לעסוק שוב בספורט המסוכן. הוא מקווה שהצטרפות לנבחרת שוודיה תעזור לו לקבל אישור שהייה מיוחד כספורטאי. הכישורים שלו חוזרים במהירות וזוכים להערכה בנבחרת המקומית וגם מאחד הספורטאים (ביורן אלגרד, “האם אנחנו אבודים לנצח”). הסיבות העמוקות יותר שהובילו להימלטותו של אימאן עומדות לצוף מעל לפני השטח.
מחוץ לאוגנדה
רק לפני חודשים ספורים הפרלמנט של אוגנדה העביר חוק דרקוני נגד הקהילה הלהט”בית שהוא בין הקשים באפריקה – ביבשת שבה ביותר מ-30 מדינות הומוסקסואליות היא מחוץ לחוק. בסרט דוקומנטרי עוצמתי זה, הרלוונטי באופן טראגי למציאות העכשווית, אנו פוגשים את פיליפ, חוסיין, רמי ושאמי – ארבעה פליטים אוגנדים שהם הפנים האנושיות של משבר מתגלגל. בהמתנה למקלט בשווייץ, הגולים הללו – שני גברים הומוסקסואלים, לסבית ואישה טרנסג’נדרית, חושפים באופן רגשי ופיזי את התחושה האיומה של להיות נרדף בארצך – ולפעמים על ידי משפחתך – על היותם מי שהם.
“מחוץ לאוגנדה” חוקר בעדינות את סיפוריהם של גיבוריו, נותן במה למילותיהם ובמקביל מפגיש את הקהל עם הפוליטיקאים ואנשי הדת המניעים את השנאה נגד הקהילה הגאה באוגנדה. התוצאה היא סרט המספק כמה מהרגעים החזקים והמרגשים ביותר שיוקרנו השנה בפסטיבל. זהו גם תמרור אזהרה נגד התהליכים המתרחשים בישראל בימים אלו.
התשוקה היחידה שלי
מופע חשפנות לצלילי רמיקס טכנו של “ריקוד פיית שזיף הסוכר” של צ’ייקובסקי, דקלומים של צ’כוב בערום, סטריפטיז סאטירה על מחאת האפודים הצהובים. כל זה ועוד מתרחש כחלק מהמופע במועדון חשפנות הפריזאי À Mon Seul Désir (התשוקה היחידה שלי), מקום בו חשפניות בעלות יצר אומנותי יכולות לקחת סיכונים מקצועיים ואמנותיים ולאתגר את הקהל שמגיע למקום. מאנון (לואיז שביוט, המוכרת מסרטו של נדב לפיד, “מילים נרדפות”) היא צעירה חסרת מטרה, המחפשת משמעות לחייה. היא מחליטה באופן ספונטני להתחיל לעבוד במועדון ומתחברת מיידית לקולגות החדשות שלה, במיוחד למיה (זיטה הנרו, “בידיים של אנני”), שחקנית שאפתנית עם בן זוג וילד. הקשר בין שתי הנשים מתעצם ככל שהן מבלות יותר זמן יחד ומאנון מוצאת את עצמה מתאהבת במיה. שתי הנשים פוצחות ברומן סודי במקום שבו חייב להיות גבול בין אהבה לעבודה.
הבמאית לוסי בורלטו יצרה סרט על עובדות מין במבט נשי לא שיפוטי. היא מתארת באופן מורכב את עולמן של הנשים שעובדות במועדון. התוצאה היא מסע קולנועי מפתיע ויוצא דופן עם שחקניות מעולות בתפקידים הראשיים וגם מספר הופעות אורח מפתיעות, ביניהן מלוויל פּוּפּוֹ (“זמן לעזוב”), פליקס מריטו (“120 פעימות בדקה”), הבמאי האגדי פרדריק ויסמן והשחקנית אריאן לאבה (“הלובסטר”). מוגבל מגיל 18 ומעלה בשל תכנים מיניים.
חלום נורווגי
סרט הביכורים של הבמאי לייב איגור דבולד הוא דרמה רומנטית מפתיעה ונוגעת ללב מהחופים הקפואים של סקנדינביה. רוברט הוא מהגר פולני צעיר וקשוח, איבר (Ivar) הוא בנו השחור המאומץ והתוסס של בעל עסק גדול, ועל רקע החופים הארוכים של נורווגיה, שני הצעירים הללו מתחבטים בסוגיות של עקירה תרבותית, חוסר שוויון כלכלי וזהות מינית. במאמץ להציל את אמו מחובות, רוברט מוצא עבודת כפיים קשה בתוך קהילה קטנה של מהגרים במפעל לעיבוד סלמון. מי שמדריך אותו בעבודתו הוא איבר, בנו של הבעלים. איבר נאלץ להקדיש את זמנו לעבודה בעסק המשפחתי, אבל חולם על עוד כמה וכמה דברים כמו לפתח את כשרונו כאמן דראג. שני הצעירים כל כך שונים אחד מהשני, אך הפכים נמשכים זה לזה, והחברות ביניהם מתפתחת לאט לאט למשהו נוסף. בשיתוף שגרירות נורווגיה ו Pridetv
