צילום: רשתות חברתיות, לפי סעיף 27א’ לחוק זכויות יוצרים
רצח נוסף בחברה הערבית – ביום שישי אחה”צ נורתה למוות שרית אחמד שק’ור בת ה-18, ככל הנראה בשל נטייתה המינית.
שאקר, קרבן הרצח ה-99 בחברה הערבית מתחילת השנה, נורתה למוות ביום שישי אחר הצהריים בצומת כישור, סמוך לכניסה לדיר אל-אסד שבגליל המערבי. לפי החשד, היא ספגה איומים מקרוביה על רקע נטייתה המינית.
הדיווחים הראשונים, שהגיעו למוקד מד”א ביום שישי אחר הצהרים, דיווחו על “פצועה מאירוע אלימות בכביש 8544 סמוך לכניסה לירכא”. חובש מד”א שהגיע לזירה, סיפר: “הפצועה שכבה על הכביש כשהיא מחוסרת הכרה וסובלת מפציעה חודרת בגופה”. צוות מד”א ביצע בה פעולות החייאה ופינה אותה לבית החולים לגליל בנהריה במצב אנוש, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.
האיומים נגד שרית החלו כבר עם יציאתה מהארון בפני משפחתה בגיל 15. כבר לפני 3 שנים התלוננה שרית במשטרה נגד שני אחיה ואמרה כי איימו על חייה בשל נטייתה המינית. נגד שני האחים הוגש כתב אישום, והם הורשעו ונגזרו עליהם שלושה וארבעה חודשי מאסר. בגזר הדין שנפסק במרץ 2021, פירט השופט את האיומים שספגה שרית מאחיה וכתב: “הנאשם מס’ 1 איים על המתלוננות שהוא ישלם סך של 200 אלף שקל ובלבד שמישהו יהרוג אותה… כן נטען בכתב האישום כי הנאשם מס’ 2 הגיע לבית המשפחתי בכפר כיסרא ושם הוא איים על המתלוננת שהוא ידקור אותה בסכין בתוך הבטן ולאחר מכן ישתה בירה כאילו לא קרה כלום”.
בעקבות האיומים מצד בני משפחתה נכנסה שרית למעון נעול של משרד הרווחה שם שהתה עד גיל 18. כשנה לפני יציאתה מהמעון, נעשה ניסיון מצד הרשויות לפנות אל משפחתה בבקשה לקיים הליך גישור שיסיר את האיום עליה ויאפשר לה לחזור הביתה. אביה סירב ואמר שהיא יכולה לשוב הביתה תחת חסותו. בעקבות כשלון הגישור עברה שרית לדירה מוגנת לנשים מאוימות, ממנה יצאה לאחר מספר חודשים בניגוד לעמדת אנשי המקצוע שביקשו שתשאר.
זרי האבל שהונחו במקום הרצח הושחתו
מיד עם הוודע סיבת הרצח, התארגנו חברי הקהילה הערבית הגאה וקיימו ביום שבת בבוקר הפגנת מחאה נגד האלימות בחברה הערבית בכיכר הבימה. בשעות אחר הצהרים התאספו כ-60 פעילים להט”בים במקום הרצח לאירוע ספונטני לזכרה של שרית אחמד שק׳ור, הניחו עשרות זרים, פרחים ושתילים, תלו דגלי גאווה, שרו שירי אבל, הדליקו נרות זיכרון, נשאו דברים ושרו שירים.
האירוע אובטח ע”י כוחות משטרה שהגיעו מ-3 תחנות משטרה (גליל מערבי, מעלות, מג׳דל כרום). על פי הדיווחים, לאחר סיום האירוע ועזיבת הפעילים, הגיעו למקום חבורת צעירים מהכפר הסמוך והשחיתה את הדגלים והפרחים שהושארו במקום.
“הגיעה חבורה של 15 חוליגנים דרוזים, שברו את העציצים קרעו את הדגלים, את התמונות של שרית, תקפו את הכתב של 13 עלי מוגרבי וצוותו ועשו בלאגן איזה חצי שעה”, סיפרו הפעילים שנכחו במקום, “2 ניידות שהיו שם ברגע שהגיעה החבורה הזו פשוט נסעו. כ-6 אנשים ב-2 רכבים השחיתו ושרפו את כל דגלי הגאווה, וכן אספו את כל העציצים והפרחים, הניחו במרכז הכביש, בזירת הרצח המלאה בשברי זכוכית מרכב הנרצחת, ונסעו הלוך ושוב על העציצים והפרחים עד שלא נשאר מהם זכר. לא נשאר שום זכר בזירה לאחר אירוע הזכרון, פרט לסרטי הסימון של המשטרה מזירת הרצח”.
“קשה לתאר את הכאב על הירצחה של הצעירה לאחר שספגה, על פי הפרסומים איומים על רקע נטייתה המינית”, מסרה יו״ר האגודה למען הלהט״ב הילה פאר, “זה יום עצוב לקהילה הגאה ולציבור הישראלי כולו בו מתרחש רצח נורא שכזה. האובדן הטרגי מוכרח לזעזע את מערכות הרווחה והאכיפה בישראל כדי לספק ללהט״ב בחברה הערבית ביטחון אישי מלא ולהגדיל את המענים הקיימים. רבים ורבות מחברי הקהילה הגאה בחברה הערבית חיים את חייהם בארון, בפחד ונתקלים באיומים על חייהם. כשמדובר בנערה שאוימה כבר בעבר על רקע נטייתה המינית, אנו דורשים מהמשטרה לברר ביסודיות את נסיבות האירוע. לא יתכן שכחברה נעבור לסדר היום על רצח של נערה בת 18. המציאות הקשה הזאת לא יכולה להימשך”.
