“מלחמה לא רק בעצם השימוש בסם, אלא בסיבות לשימוש בסמים בקהילה”

הבעייתיות בפשיטה ובמעצרים שביצעה משטרת תל אביב בסוף השבוע אינה טמונה בעצם המאבק בסמים שהינו מאבק לגיטימי, אלא בעצם חוסר הרגישות וניצול הכח שלה. זכותה וחובתה של המשטרה לפשוט על מקומות כדי לתפוס סמים מסכני חיים, אך חומרת העניין נובעת מכך שמדובר במועדון של הקהילה הגאה ומשום כך יש לנקוט ברגישות הנדרשת.

מעדויות שעולות מהאירוע אמש, לקראת השעה 4:00 לפנות בוקר התפרצו למקום הבילוי כ15-20 שוטרים המצוידים במצלמות וידאו תוך שהם צועקים על האנשים. הם העמידו את האנשים – רובם לבושים רק במגבות, תחתונים או עירומים – במשך מספר דקות מבלי שניתן להם כל הסבר למהות הפשיטה. אנשים נלקחו אחד-אחד ללוקרים והמשטרה ביצעה חיפוש בחפציהם האישיים מבלי לאפשר לחלקם לשתף פעולה ולפתוח את התיקים שלהם בעצמם. חלק מהאנשים נאלצו לשהות במקום ליותר משעה וחצי עד שהמשטרה שחררה אותם. כמו כן, סופר על מקרים בהם התבקשו שוהים במקום, הלבושים במגבות בלבד, להתפשט.

במקום נכחו עשרות לקוחות שצולמו במצלמות וידאו של המשטרה מבלי שהביעו את הסכמתם לכך. חלק מהאנשים ביקשו שלא להצטלם, חלקם בארון ומקבוצות מיעוט שיכולה להישקף סכנה לחייהם בהוצאתם מהארון, ועדיין בקשתם שלא להצטלם, ועוד בעירום, לא התקבלה. גם אנשים שרק מגבת לצידם וביקשו להתלבש במשך דקות ארוכות לא קיבלו הסכמה לכך, עד לכשהגיע תורם לבדיקת המשטרה.

חלק מהעדים ציינו כי התאפשר להם לעזוב את המקום רק לאחר למעלה משעה וחצי. אחד העדים אף ציין כי השוטרים פרצו את דלתות החדרים האישיים, גם כאשר לא היה צורך בכך ולא היתה כל התנגדות לשיתוף פעולה עם השוטרים. ״היה שם איזה מישהו שהתווכח עם השוטרים ואז הם גררו אותו החוצה ליציאה בלי בגדים. ואז הוא צעק ׳רגע תנו לי להתלבש!׳ ואז הם החזירו אותו פנימה ונתנו לו להתלבש… ראיתי שמושכים אנשים בידיים. לא זוכר כמה מצלמות היו. זוכר בעיקר שוטר שעבר בין המבלים וצילם״.

עד אחר סיפר: “אמרתי לשוטר בסרקזם שבדק לי את התיק, שחזרתי מחו”ל ושממש שמחתי לחזור לארץ, ואז השוטר לידו אמר לי ׳אנשים כמוך עדיף שירדו מהארץ'”.

אכן ישנה בעיה חמורה של שימוש בסמים בקהילה הגאה, ועל אחת וכמה ההומואית. אחד הסמים הכי נוראיים הוא סם הטינה (קריסטל מת׳) שהשימוש בוא נהיה ליותר ויותר פופולארי, בעוד שההשלכות של השימוש בסם חמורות מאוד.

אין ספק שחשוב שהמשטרה תלחם בסחר ובשימוש בסמים קשים כמו סם ה׳טינה׳. לצעד האכיפה, חשוב כי תתבצע הבחנה בין אכיפה לגיטימית וחשובה, לבין אכיפה סלקטיבית. לפני מספר ימים משטרת ישראל ביטלה את “פסטיבל דוף” בגלל מידע מודיעיני על מכירת סמים, ואף התארגנה הפגנה בתל אביב סביב הנושא. יחד עם זאת, בסאונה בת”א, לא בוטל האירוע מבעוד מועד, אלא התבצעה פשיטה משטרתית שהופעלו בה אמצעים ותיעודים שספק אם היה בהם צורך. יתרה מכך, לא היה שום צורך בפרסום הסרטון של המצולמים והלקוחות במקום. האם פשיטה שכזו, שהיתה מתבצעת במועדון ומקום בילוי הטרונורמטיבי (״סטרייטי״) היתה מתפרסמת כך עם וידאו של אנשים עירומים?

ראוי לבחון ולהילחם בבסיס הבעיה, כייוון שמעצרים ופשיטות רק יעבירו את הצריכה של סמים אלו ממקומות ציבוריים, כמו הסאונה ומקומות בילוי, למחתרת ולמסיבות פרטיות שלמשטרה יהיה הרבה יותר קשה להגיע אליהם. המלחמה בנושא צריכה להיעשות לא רק בעצם השימוש בסם, אלא בסיבות לשימוש בסמים בקהילה ולמגמת העליה בשימוש בהם. בעיית הבדידות והתחלואות הנלוות לה, הן החמורות ביותר בקהילה, והן אלו שמובילות לשימוש בסמים האלה. אירועי אמש בסאונה אינם מטפלים בשורש הבעיה.

תסמונת הצפרדע המתבשלת והסימבוליות ל-50 שנים לציון מהומות סטונוואל

סיפור הצפרדע המתבשלת משמש כמטפורה לתהליכים הדרגתיים בהם חוסר תשומת לבם של האזרחים לשינויים חברתיים משמעותיים שקורים באופן הדרגתי, אך בסופו של יום ישפיעו על חייהם בצורה משמעותית. תהליכים אלו קורים גם בקהילות הלהט”ב בישראל והפשיטה של המשטרה אמש, לצד השיימינג שביצעה, היא רק דוגמא אחת לכך. רק בשבוע שעבר משטרת ישראל לא הסכימה לאנשים להכנס למצעד הגאווה בירושלים, אלא אם ימסרו את מספר תעודת הזהות שלהם שנרשם במחשביה ובמערכות המידע שלה.

הזכות לכבוד מהווה את הבסיס לזכויות האדם, שמכאן נגזרות הזכויות לחירות, לשוויון ולהליך הוגן, וכן הזכויות לשם טוב, לפרטיות, לצנעת הפרט, והזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב. אלו נפגעו באופן אנוש בימים האחרונים מבלי שניתנה על כך הדעת. תהליכים אלו מעידים על שינויים מסוכנים לא רק ביחס כלפי הקהילה הגאה בארץ, שקבוצת מיעוט סביר כי תהיה מהראשונות לסבול מכך, אלא מעידה על שינויים מסוכנים בדמוקרטיה הישראלית, לצד מעורבות יותר ויותר הדוקה בחיי הפרט.

לפני מספר ימים, ב- 6 ביוני 2019, משטרת ניו יורק הביעה את התנצלותה על הפשיטה על בר הסטונוואל שקרתה בחודש יוני לפני 50 שנים והציתה את מהומות סטונוואל ומצעדי הגאווה שאנו מציינים מאז ברחבי העולם. באותן שנים משטרת ניו יורק התנכלה וביצעה מעצרים תכופים בגין סעיפים להט”בופובים כמו “נראות מגדרית בלתי הולמת”. בעוד שכיום השיח בתרבות המיינסטרים כלפי הקהילה הגאה הוא הרבה יותר חיובי ומתקדם, הרי שגם כיום אנחנו עדים ליחס סלקטיבי ומסוכן לקהילה הלהט”ב. המלחמה בתחלאות שבקהילה הלהט”ב – וביניהן בעיית הבדידות לצד העליה הגוברת בשימוש בסמים קשים – מצריכים היערכות ושיתוף פעולה מצד הקהילה הגאה והרשויות באופן שיטפל בשורש הבעיה.