מחלות מין בקרב נשים המקיימות יחסי מין עם נשים

piqsels | cc0

מחלות המועברות ביחסי מין מהוות כבר שנים ארוכות עניין רב בקרב הקהילה הגאה. מאז התפרצותה של מחלת האיידס בשנות ה-80 הפכו מחלות מין לאחת מהבעיות הגדולות של קהילת הלהט”ב. מבחינה חיצונית, הייתה זאת רק הזדמנות להדביק סטיגמה על הקהילה. מבחינה פנימית, עלה ביתר שאת הצורך לחינוך לבריאות מינית בין חברי הקהילה שחידד את משמעותה של הערבות הקהילתית הלהט”בית.

במהלך השנים הואר עיקר הזרקור בנושא לאוכלוסיית הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים (Men who have Sex with Men –  MSM) זאת לאור אחוזי ההדבקה הגבוהים בקבוצה זו ביחס לאוכלוסייה הכללית ויתר הקהילה הגאה. חשיבות הנושא רלוונטית מאוד עד היום והדבר מתבטא בשפע רב של מידע בנוגע לבריאות מינית של MSM- עשרות (אם לא מאות) של כתבות, הרצאות ועוד תוכן רב הקיים בשפע אודות סיכונים, מחלות- נפוצות יותר ופחות, סימנים ותסמינים. גם הטיפולים השונים באותן מחלות מין הן נושא אקטואלי- רק לפני כמה חודשים היו כל כותרות העיתונים מלאות בבשורה על כך ש-PreP נכנסה לסל התרופות- ומי לא יודעת מהו PreP?

יחד עם זאת, נדמה כי לאורך השנים ההתעסקות במחלות MSM הייתה כל כך אינטנסיבית ומרכזית, כך שנוצר מצב בו באופן בלתי מכוון נזנחה תשומת הלב הנדרשת והנצרכת לבריאות המינית בקרב אוכלוסיית הנשים בקהילה. נדמה כי קיים ואקום בכל הנוגע לידע וחינוך למיניות בריאה בקרב נשים המקיימות יחסים עם נשים (Woman who have Sex with Woman-WSW).

למעשה, נשאלת השאלה: מה קורה בקרב קהילת הנשים הלהט”בית מבחינת בריאות מינית? האם נשים המקיימות מין עם נשים יכולות להידבק או להדביק במחלות מין? ישנו היעדר אינפורמציה משמעותי בכל הנוגע לשאלה הנ”ל (אציין, שההתייחסות הרפואית ל-WSW רלוונטית גם לטרנסים המקיימים יחסי מין עם נשים). לא רק שנשים אשר מחפשות את המידע אינן מוצאות אותו, אלא שחוסר ידע קיים גם בקרב הקהילה הרפואית. מטרת הטקסט הנ”ל היא להיכנס אל תוך הריק הקיים, לספק מידע מהימן בנושא ולהציע קריאת כיוון. אמנם WSW חשופות פחות באופן כללי להידבקות במחלות מין- אך אין הדבר אומר שהן מנועות לחלוטין מהעברה והדבקה של מחלות מין.

דרכי ההדבקה במחלות מין בקרב WSW

הסוגיה הראשונה עליה יש להאיר היא דרכי ההעברה וההדבקה במחלות מין בקרב WSW. דרכי ההדבקה המרכזיות אותן ניתן למנות הן רבות. בין אותן דרכים ניתן למנות מגע עור-בעור אשר יכול להעביר חיידקים, נגיפים ופטריות הקיימים עליו. שימוש באביזרי מין שלא ניקו אותם כהלכה. העברת גורמים מזהמים באמצעות אצבעות, קיום יחסי מין אוראליים.

זאת ועוד- קיום יחסי מין עם גברים (בעבר, בהווה או בעתיד) יכול לגרום להעברת מחלות מין שאינן מועברות על פי רוב בקרב WSW. גורמי סיכון נוספים הנם ריבוי פרטנריות, יחסי מין מזדמנים ועוד. הרשימה החלקית שהובאה כאן מעידה על כך ש-WSW אינן מנועות כלל מהעברת מחלות מין שונות.

במחקר שבוצע בסיאטל, וושינגטון, נמצא DNA של נגיף הפפילומה (HPV) בקרב 19% מהנשים שקיימו יחסי מין עם נשים בלבד. הדבקה ב-HPV עלולה לגרום לסרטן צוואר הרחם ונגעים נוספים, והנגיף מועבר על ידי מגע של עור בעור- גם בקרב נשים המקיימות יחסי מין עם נשים, גם בין כאלו המקיימות יחסים עם נשים בלבד, גם בין כאלו אשר מקיימות יחסים מונוגמיים. כך שבקרב אותן נשים, קיים סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם ונגעים נוספים באיברי המין.

הימנעות מקבלת טיפול רפואי

אחד הגורמים העיקרי לתחלואה במחלות מין בקרב WSW הינה הימנעות מביצוע בדיקות אבחנתיות שגרתיות והימנעות מקבלת טיפול רפואי. בעוד שבקרב קהילת ה-MSM באוכלוסייה הלהט”בית עלתה המודעות במהלך השנים, אצל קהילת ה-WSW עדיין מדובר בנושא שאינו במודעות גבוהה.

נשים המקיימות יחסים עם נשים נוטות לבקר פחות אצל רופאות נשים ורופאות משפחה לבירור של מחלות המועברות ביחסי מין, ובכלל לבדיקות שגרתיות. התנהגות זו נובעת בחלקה מתוך תפיסה שגויה שרופאות נשים אחראיות לענייני רבייה בלבד, או מתוך חוויות שליליות מביקורי עבר. הימנעות מקבלת טיפול או אבחנה רפואית בהקשר של מחלות מין היא בעלת השלכות אשר חורגות ממצבה הבריאותי של המטופלת והן נוגעות ליתר הנשים איתן היא באה במגע.

מעבר לתחלואה הראשונית במחלות מין יש לציין כי WSW חשופות היום ליותר גורמי סיכון בריאותיים כלליים. מחקרים הראו בבירור כי WSW מבצעות פחות בדיקות סקר לסרטן השד ולסרטן צוואר הרחם. מחקרים נוספים הראו כי הן בעלות סיכון גבוה יותר להשמנת יתר. עוד יש לציין כי כמו יתר קהילות הלהט”ב WSW מעשנות יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית (וכך גם חשופות יותר להשלכות הרפואיות של עישון), שותות יותר ובסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים.

לקהילה הרפואית, שאני חלק ממנה, חוסר מצער בהיכרות עם הסוגיות שהועלו בנוגע ל-WSW. חוסר ההיכרות נובע משלל סיבות אשר פורטו והוא עלול להתבטא בחוסר מידע והיעדר כמות מספיקה של מאמרים ומחקרים בנושא. מטפלות ומטפלים רבים פועלים לעיתים קרובות על פי סטריאוטיפים אודות הקהילה, ובפרט אודות הנשים בקהילה. אלו נוטים להעניק טיפול המבוסס על ההנחה המוטעית ש-WSW אינן חשופות למחלות מין. למודעות הרפואית המועטה היכולת לגרום השלכות רפואיות, לאי קבלת טיפול רפואי ולמצבים בהם מראש ייווצר חוסר פנייה למערכת הרפואית לקבלת טיפול או אבחנה רפואית ראויה עקב המצב.

אכן קיימת דרך ארוכה בהפצת מודעות ואינפורמציה בקרב הרופאים והרופאות, אבל השינוי מתחיל בנו ובדאגה לעצמנו. ביצוע בדיקות תקופתיות לבדיקת מחלות מין ופנייה אל רופאות נשים ורופאות משפחה- גם בקרב נשים המקיימות יחסי מין עם נשים בלבד, הינו חשוב והכרח המציאות, והשלב הראשון בדאגה העצמית הינו דאגה לעצמנו.

חשוב לציין, שחלק מהנאמר רלוונטי גם לקהילת הטרנס*, אך עם זאת, דרושה התייחסות רחבה וספציפית יותר, ולכן בכתבה הבאה נתייחס באופן ספציפי לבריאות בקרב הקהילה הטרנס*.

הכותבת היא דנה אידלסון, סטודנטית בשנה שישית לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. מתנדבת באיגי ומדריכת קבוצת הנשים בתל אביב