צילום: מולי גולדברג
בשבוע החולף זכיתי לשמוע הרצאה מרתקת מפי חן אריאלי, יו”ר האגודה למען הלהט”ב.
המשוררת הפולניה יסלבה שימבורסקה חתמה את שירה “שלהי המאה” במילים: “ושוב וכתמיד כפי שניתן לראות לעיל, אין שאלות דחופות משאלות תמימות”. ובכן, הדברים של חן גרמו לי לשאול את עצמי מספר שאלות תמימות.
למה אדם נכנס למקום מפגש של בני נוער בערב שקט למטרת מסע רצח?
איך זה שהמשטרה לא תפסה אותו עד היום?
למה הציבור, או ספציפית הקהילה הגאה, לא התקוממו בתגובה לכך?
למה המשפחות של ניר כ”ץ וליז טרבישי ז”ל לא מוכרות כנפגעות פשע שנאה?
למה אנחנו צריכים שיזעזעו אותנו כדי שנצא מהבית, כדי שנפעל? (כמו שקרה עם סערת האימוץ, שהוציאה עשרות אלפים מהבית)
אלו שאלות שמתלווה להן תחושת יגון ופסימיות מסוימת, אבל אני דווקא הייתי רוצה שהן ינתבו אותי וגם אחרים/ות לעשייה.
בשיחה הדגישה אריאלי את החשיבות הגדולה של התאגדות כלל ארגוני המטרייה הלהט”בית בישראל. בהמשך התפתח דיון על המקום של עשייה פוליטית לצד עשייה “של העם”. אני מאמין שמעבר למישור הפוליטי, שם מאד חשוב שיהיה לנו ייצוג, הכוח שלנו הוא גם בשטח. לדוגמא: הצורך בליווי תהליכי שינוי מין של חיילות וחיילים מהקשת הטרנסית שהתגייסו לצה”ל, הביא לכך שבשנים האחרונות הצבא מממן תהליכי שינוי מין עבור טרנסג’נדרים/ות שנמצאים בעיצומו של התהליך. כיום טיפול הורמונלי כזה כבר כלול בסל השירותים הרפואיים של המתגייס/ת. מדובר על טיפולים בעלויות של עשרות אלפי דולרים. לצד זאת, ביחידת יוהל”ם (יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר) מקיימים ימי הסברה ומציידים את המפקדים/ות בשטח בהדרכה כיצד לנהוג עם החיילים הללו ולסייע להם בשינוי.
זו רק דוגמא אחת כיצד ניתן להשפיע על הדברים מלמטה-למעלה, ולהכתיב מציאות חדשה. הנה מספר תחומים אליהם ניתן להירתם באופן אישי:
נראות והסברה
– להשתתף במצעדים השונים בערים השונות – באלה שהם כבר המוניים וגם באלה שבתקווה יהפכו לכאלה בקרוב. כולל הנגשת המצעדים (ואירועים גאים אחרים) לכלל אוכלוסיות הנכים וא.נשים עם מוגבלויות. כך היה במצעד בירושלים השנה, שלקח את הנושא כפרויקט. מעבר לחשיבות הערכית שיש לכך, זה גם עתיד לגייס לנו תמיכה מקהלים נוספים, ומשדר את הכוח שיש לנו כקהילה שדואגת לאוכלוסיות מוחלשות אחרות.
– תקשורת הדוקה עם מוסדות לימוד אקדמיים (בייחוד בפקולטות כמו חינוך, עו”ס ופסיכולוגיה) ואגודות הסטודנטיות לגבי הוספת תכנים על הקהילה כחלק מתכנית הלימוד. ניתן לחשוב על תכני לימוד כאלה גם בבתי ספר ומכללות לאומנויות.
– תמיכה והשתתפות בקורסים להכשרת עיתונאים שגרירי הקהילה הגאה, קורס להקניית כלי הסברה.
– קידום תשדירי רדיו וטלוויזיה שקוראים לסובלנות, לקבלה של ההורים את ילדיהם/ן וכד’.
– פרויקטי הנצחת דמויות אייקון גאות בדרכים שונות (תשדירHם, אנדרטות, שמות רחוב, מערכי לימוד, ועוד..)
כוח צרכני ותרבותי
– תמיכה ביוזמות עסקיות ויצירת יוזמות נוספות כמו רשת נותני שירות להט”בים, תו גאה למוזיאונים, תאטראות, בתי קולנוע חנויות ספרים וספריות, הפקות אירועים וכנסים וכד’, שבהם יש ייצוג הולם לאומנים או תכנים מתוך הקהילה.
– קידום יוזמת תו גאה לחברות ועסקים שדואגים להעסקה בהיקף הולם של גאים/ות.
– ייצוג במשחקי ספורט הן בתמיכת בקבוצות גאות קיימות, הוספה של אחרות, והן כקהל בקבוצות שתומכות בקהילה.
– עידוד התארגנויות של להקות, הרכבים יוצרים ואומנים גאים.
רווחה
– פרוייקטי ליווי, הדרכה ותמיכה במשפחות / יחידים/ות בקהילה שרוצים להיות הורים.
– המשך מימון המונים לצורך מלגות לימודים לצעירים/ות על הקשת הטרנסית, וכן למטרות אחרת שנמנו לעיל. לצורך כך, גם שיתופי פעולה עם חברות במשק.
– מערך התנדבותי של א.נשים מהקהילה שקבלים התראות על תכנים הומופובים ברשת ומתייחסים לכך באופן שייקבע.
-הגברת שיתוף פעולה של מערך מתנדבים/ות גאה במשטרה/צבא.
הרבה מהדברים כבר מתרחשים בשטח, וחלקם האחר דורש משאבים שדרושה עבודה כדי לגייסם. עם זאת, אני מאמין שאם כל אחד/ת בקהילה יתרום את החלק הקטן שלו, פעמים רבות ללא צורך לצאת מהבית אפילו, נוכל לראות פה שינויים משמעותיים.
אין ספק שיש הרבה דברים שאפשר לעשות בשטח מעבר להמתנה לחוקים שיותאמו לנו. בואו נעשה פה שינוי.
