המדד העירוני הגאה הוגש היום לנשיא המדינה ראובן ריבלין, בבמפגש חגיגי שנערך בבית הנשיא בירושלים.
המדד העירוני הגאה בדק בצורה מקיפה את יחסן של ערים ורשויות המקומיות ברחבי הארץ לקהילת הלהט”ב וכיצד תמכו וקידמו את צרכי הקהילה במרחב העירוני בשנה החולפת. 29 ערים ורשויות מקומיות שמקדמות עשייה למען להט”ב ומלוות על ידי האגודה, נמדדו על סמך עשרות שאלות בחמש קטגוריות: רווחה, חינוך, תשתית, נראות ובטחון ותרבות. מטרת הפרויקט הינה לחזק את שיתוף הפעולה מול הרשויות המקומיות להם השפעה ישירה על חייהם של חברי הקהילה הגאה.
בין היתר, נבדק האם העירייה ביצעה התאמה בטפסים העירוניים השונים עבור משפחות להט”ביות, האם קיים מענה טיפולי עבור להט”ב והאם עירייה תמכה או סירבה לתמוך באירוע הגאווה.
השלישיה המובילה – ת”א, ראשל”צ וגבעתיים
מנתוני המדד עולה כי עיריית תל אביב יפו נמצאת במקום הראשון ביחס ללהט”ב. העירייה נמצאת במקומות הראשונים בתחומי התשתיות (ביחד עם עיריית חיפה) והרווחה (ביחד עם עיריית ב”ש). העירייה מפעילה ומממנת את המרכז הגאה, שמוביל בתמיכתה מאות פעילויות, אירועים, פרויקטים קהילתיים, מקומות התנדבות ושירותים לכל הקשת הגאה. השירותים כוללים: מרפאה מומחית ברפואת להט”ב, קליניקה לייעוץ וטיפול מומחית להט”ב, מרכז תעסוקה לקהילה הטרנסית, מרכז למשפחות גאות ועוד.
במקום השני ניצבת עיריית ראשון לציון עם ציון גבוה במיוחד בתחום התרבות שיזמה עשרות אירועי גאווה, פעילויות תרבות והסברה לכלל העובדים. העירייה משתפת פעולה באופן מלא עם הקהילה הגאה בעיר, מפעילה שירותי רווחה, מענים ייחודים לקהילה והכשרות לצוותי חינוך בנושאי להט”ב. בשנה האחרונה יזמו בעירייה סדרת אירועי תרבות לקהילה ואת פורום המשפחות הגאות.
במקום השלישי ממוקמת עיריית גבעתיים שבנוסף למענים השוטפים, הוציאה אמנת שוויון וסובלנות של העיר במטרה להבטיח את ביטחון חברי וחברות הקהילה בעיר, הקימה האחרונה מרכז תמיכה להורים לילדים על הקשת הטרנסית וכינסה את כלל עובדיה וצוותי החינוך בנושא הרגישות בטיפול בלהט”ב.
במקום הרביעי ניצבת עיריית רמת גן שנמצאת במקומות הראשונים בתחומי הנראות והביטחון. העירייה מקדמת את צרכי הקהילה ברווחה ובחינוך ואף תלתה בשנה החולפת למעלה מ-100 דגלי גאווה, צבעה ספסלים ותמרורים בצבעי הגאווה והניפה את דגל הגאווה על תורן בניין העירייה, לקראת שבוע הגאווה בעיר.
במקומות החמישי עד העשירי נמצאים עיריות כפר סבא (המובילה בתחום החינוך), באר שבע, חיפה, רמת השרון, קריית ביאליק ורעננה. עיריית באר שבע שממוקמת במקום השישי, משתתפת במימון הבית הגאה בעיר, מימנה וארגנה את אירועי הגאווה וסייעה בארגון ומימון פרויקט הסברה על קהילת הטרנס.
עיריית חיפה המוצבת במקום השביעי, מפעילה את המרכז הקהילתי הגאה של העיר – בית הקהילות. המרכז מספק שירותי תמיכה וטיפול, פנאי העצמה והנגשה לציבור הגאה ובני משפחותיהם בעיר. בתחום הרווחה והטיפול ישנו עו”ס להט”ב וקליניקה פסיכו-סוציאלית ללהט”ב. בנוסף, אגף החינוך וחלק ממחלקות הרווחה ביצעו התאמות בטפסי הרשמה שונים.
העיר הגדולה במקום הנמוך ביותר – ירושלים
עיריית ירושלים ניצבת בדירוג התחתון של הרשימה במקום ה-22 בלבד, המקום הנמוך ביותר לעיר גדולה. העירייה לא מקיימת פעילות מטעמה לציבור הלהט”בי בעיר. העירייה אינה פונה ללהט”בים בפלטפורמות העירוניות ואינה מנגישה שירותים בסיסיים קיימים לצרכים הקהילתיים. בנוסף, העירייה לא משתתפת כלל במימון חודש הגאווה והסובלנות בעיר למרות רצח שירה בנקי ז”ל ואינה מתקצבת את הבית הפתוח בירושלים באופן שיווני, חרף פסיקת בג”ץ בעניין.
בתחתית הרשימה במקומות 27-29 ממוקדמות בת ים, פרדס חנה כרכור ונהריה. יצוין כי עיריות אלו סירבו להגיב למדד.
על פי הנתונים, כ-20 ערים ורשיות מקומיות קיימו הכשרות לצוותי חינוך בנושאי להט”ב. בכ-16 ערים יש עו”ס פעיל שאחראי על נושא הלהט”ב. כ-17 עיריות תקצבו את אירוע הגאווה וכ-20 עיריות תלו את דגל הגאווה במרחבים הציבוריים.
צילום: דוברות בית הנשיא
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התייחס למדד העירוני הגאה ואמר: “השלטון המקומי בישראל הוא מקור גדול לאופטימיות. ברשויות רבות מכהנות קואליציות הנשענות על שיתופי פעולה בין השבטים והמגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית: חילונים לצד דתיים וחרדים, יהודים לצד ערבים. ראשי הרשויות הנמצאים כאן איתנו, מציינים שני הישגים עיקריים: ההישג הראשון הוא הציון הגבוה שקיבלו במדד העירוני הגאה, המעיד על עשייתם המשמעותית לטובת שיפור רווחת תושביהם מקרב קהילת הלהט”ב. ההישג השני, והחשוב לא פחות – הוא שעשייה זו נעשתה במסגרת קואליציונית רחבה. לעתים תוך הסכמה שבשתיקה, לעתים תוך פשרה עמוקה – ודווקא זהו ההישג הכביר. פשרות והסכמות – הן הדרך היחידה בה חברה בעלת שסעים עמוקים ומחלוקות תהומיות תוכל לשמור על לכידותה הפנימית. ובישראל – יש לנו לא מעט שסעים ומחלוקות. תודה רבה לאגודה למען הלהט”ב על השקת המדד הזה ותודה לכם – ראשי הרשויות על עשייתכם המובילה”.
יו”ר האגודה למען הלהט”ב, הילה פאר: “כל עיר צריכה לתת ביטוי לאופי התושבים והתושבים שנמצאים במרחב העירוני שלה ואנחנו שמחים לראות את העשייה הנרחבת לטובת חברי וחברות הקהילה בערים השונות. תוצאות המדד שמוכיחות את כוחה הארצי של הקהילה הגאה בישראל, הוא פרי יצירתן של התארגנויות גאות בכל הארץ שאנו מלווים בשיתוף פעולה מקיף עם העיריות והרשויות המקומיות. בעידן שבו להט”בים מכל רחבי הארץ עדיין חווים להט”בופוביה, שנאה ואפליה רק בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית, עלינו לוודא שאור הגאווה והסובלנות יגיע לכל מקום ולכל מגזר. אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה ההדוק עם הערים והרשויות המקומיות שקידמו את צרכי הקהילה הגאה ומודיעים שנמשיך להשמיע את קולנו בכל מקום בגאווה עד לשוויון זכויות מלא”.
איתי פנקס ארד, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו ומחזיק תיק הלהט”ב: “אני גאה לקבל היום, בשם ראש העירייה רון חולדאי ובשם העיר תל אביב-יפו את ההכרה הרשמית בכך שהעיר שלנו מצליחה להעניק לתושביה הלהט”בים את הסביבה המקבלת והאיכותית ביותר בישראל. תל אביב-יפו זכתה לפרסים לשבחים רבים על היותה יעד תיירות מועדף ע”י להט״”בים מכל העולם אבל לנו חשובים לפני הכל תושבות ותושבי העיר מהקהילה הגאה ועיקר גאוותנו על מגוון השירותים וההשקעה ברווחה, תרבות ובעיקר בבניית מוסדות עירוניים לטובת הקהילה. לצד זאת, אנחנו מברכים את הערים הנוספות שעשו קפיצה גדולה קדימה ומודים לראשיהן על פועלם לטובת הלהט״ב בישוביהם”.
ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן: “רמת גן זינקה מתהום חשוכה ביחס לקהילה הלהט”בית, הישר אל המקום ה-4 במדד העירוני הגאה שהושק היום בבית הנשיא. לבקשת כבוד הנשיא אמרתי “כמה” מילים. יותר מדברי הדהדו דברי כבוד הנשיא בתמיכה חמה בקהילה. כבוד הנשיא אמר שיש להוציא את המושג “טיפולי המרה” מהלקסיקון הישראלי, שכן הלהט”בים הם 10% מכל חברה, והם אנשים בריאים, שאינם זקוקים לשום מרפא וכולנו אוהבים ומעריכים אותם”.
