מתוך האלבום המשפחתי | צילום: באדיבות המשפחה
יעל ועומרה לוי-חזן חיו יחד כבנות זוג במשך 10 שנים ויחד הביאו לעולם את שני ילדיהן. את הבן הבכור ילדה יעל ובת זוגה אימצה כדין כבר בשנת 2015. את הבת הקטנה ילדה עומרה אך כחודש לאחר לידת הבת, ועוד בטרם יעל הספיקה לקבל את ההכרה הרשמית במעמדה כאמה, יעל נהרגה בתאונת דרכים.
לאחר מותה של יעל, פנתה בת זוגה לעו”ד מיכל עדן, מומחית בייצוג משפחות להט”ב, על מנת שתפעל לכבד את רצונה של יעל ולהסדיר את מעמדה כאמה של הבת הקטנה.
עו”ד מיכל עדן פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע וביקשה להכיר ביעל המנוחה כאמא של הילדה כדי לאפשר לבת להנות משייכות למשפחה בה נולדה, שבראשה עמדו שתי אמהות, וכן על מנת שהבת תוכל לרשת את אמה הלא ביולוגית, ממש כמו אחיה הבכור, שכבר הוכר כבן משותף של שתי האמהות.
עו”ד עדן דרשה שההכרה בהורותה של יעל ז”ל תהיה רטרואקטיבית מהיום בו נולדה הקטינה. לאחר מאבק בן שנה, קיבל בית המשפט את דרישתה של עדן וקבע כי הקטינה תוכר כבתה של יעל ז”ל באמצעות צו אימוץ לאחר המוות, תוך הפעלת חריג בחוק האימוץ המאפשר להחיל את הצו באופן רטרואקטיבי ליום הלידה. עקב כך הילדה הוכרה כבתה של יעל לוי-חזן ז”ל וזכתה לרשת אותה ולהירשם כבת לשתי אמהותיה.
“בצל האסון הכבד בו נהרגה יעל, זכינו לתקן את העוול שנוצר ולהכיר בה כאמא לאחר מותה”, אמרה
עו”ד עדן, “מקרה זה ממחיש את הנחיצות לאפשר ללסביות להירשם כאמהות כבר בבית היולדות בדיוק כמו גבר ואשה. המציאות בה לסביות והומואים תלויים בבתי משפט כדי לממש את זכותם למשפחה מסכנת את הן הילדים והן את ההורים, וראוי שהמדינה תסיר סוף סוף את התנגדותה לרישום משפחות של לסביות כבר בעת הלידה ותפסיק לחייב משפחות להט”ב בהליכים משפטיים ממושכים וחסרי תוחלת”.
יעל לוי־חזן, בת 39, היתה מרצה, חוקרת ומתרגמת בעלת שם, דמות ידועה באקדמיה ובקהילת הלהט”ב. היא התגוררה בבאר שבע מ–1998 ונמנתה עם מייסדי הקהילה בדרום. יעל הייתה מעמודי התווך של הקהילה הבאר שבעית, ממייסדות הבית הגאה, חוקרת ומרצה למגדר באוניברסיטת בן גוריון, מתרגמת טקסטים, ופעילה אקטיביסטית פמיניסטית וגאה.
תגובה אחת
[…] לקריאת הכתבה […]