צילום: יוגב מאיר
‘הרשימה השווה’, הרשימה הגאה בבחירות למועצת העיר ת”א, מפרסמת את מצע הרשימה לדיון במטרה לגבש את המצע יחד עם חברי וחברות הקהילה בתהליך שיתוף ציבור.
המצע לדיון מורכב מארבעה פרקים – פרק כללי, פרק הקהילה הגאה, פרק נשים, צעירים ומשפחות צעירות, ופרק גמלאים. הפרקים עוסקים בפתרונותץ רוחביים לאוכלוסיות השונות בנושאי בריאות, דיור, בטחון, רווחה, תרבות, חינוך ודת.
לפניכם המצע המלא. מוזמנים.ות לשתף כאן בתגובות הצעות, הערות, שינויים וביקורות לעדכון המצע.
המצע המלא לדיון
“הרשימה השווה” תפעל בקדנציה הקרובה במועצת העיר ובמחלקות העירייה השונות לשוויון בכל התחומים. הרשימה קמה מתוך הבנה, כי שוויון לא יכול להיות סקטוריאלי . חברה שוויונית יותר היא חברה משגשגת יותר. השינויים במדינה בעת האחרונה והסכנה המיידית לזכויות אדם בסיסיות מאיימים קודם כל על הזכויות של הקהילה הגאה, על נשים, צעירים, מיעוטים, ועוד קבוצות מיעוט. יתרה מכך, העיר תל-אביב-יפו היא אחת משלוש הערים היקרות בעולם יוקר המחיה יוצר פערים סוציו-אקונומיים, המפרים את האיזון הדמוגרפי.
הקהילה הגאה, נשים ומיעוטים נוספים, שעד כה נאבקו לחקיקת חוקים המשקפים שוויון זכויות, נאלצו לקבל את זכויותיהם ב”ניתוחי מעקפים”, כלומר באמצעות בית המשפט העליון. הגיע הזמן לכוח בתוך מועצת העיר, שיאפשר לכולם לחיות כאן יחד בשוויון ובכבוד, מבלי להידחק החוצה אל ערי הלווין.
כל האצבעות שיורמו על ידינו בישיבות המועצה יהיו לטובת קידום שוויון; כל האצבעות שיורמו מבינות היטב שאין מקום לאפליה, שאומנם אינה מוצהרת, אך מתבצעת בפועל.
הקהילה הגאה יודעת להיאבק למען חיים שיש בהם שוויון זכויות ועל כן אנו מבינים, כי שוויון הוא הכרח להמשך קיום מרקם חברתי משגשג.
הקהילה הגאה מאופיינת בגמישות מגדרית ובחתירה לחופש ולחירות. לצערנו, על אף הנראות החיצונית של הקהילה כקהילה שמחה, משופעת במסיבות ומשפיעה תרבותית, בחיי היום-יום אנו עדיין נאבקים לחיות את חיינו עם מכשולים רבים יותר בכל תחומי החיים בארץ ובעיר תל-אביב-יפו בפרט. בקהילה הגאה גיוון גדול נשים וגברים, טרנסיות וטרנסים, מזרחים ואשכנזים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים, ילדים, בני ובנות נוער, רווקים ורווקות, משפחות צעירות ועוד. הגיוון הגדול הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. בשל כך ברור לנו, ששוויון אינו זכות של קבוצה כזאת או אחרת, אלא של כולם, וכי יש לאזן בין הקבוצות השונות כדי לשמור על חוסן חברתי וחברה משגשגת. .
המטרות שלנו הן פתרונות מעשיים לכל קבוצות האוכלוסייה וגם פתרונות ייחודיים לקהילה עצמה.
הסטטיסטיקה מראה, שאחוז הצעירים בעיר נמוך. ככל שיותר צעירים, נשים ולהטב”קים יעזבו את העיר, כך היא תאבד מכוחה הכלכלי והשירותים החברתיים והתרבותיים ייפגעו. כדי שהעיר תשאר העיר המובילה בישראל ומגדלור לשאר הערים, יש להגדיל את התקציב עבור השירותים הניתנים בעיר לאותן אוכלוסיות
לנו ברור שעל מנת לשמור על מרקם חברתי משגשג שוויון חייב להינתן לכולם.
לפני שנצלול לשאלה מה עושים, הרי לפניכם נתונים אחדים:
1. התקציב המתוכנן של עיריית תל-אביב-יפו לשנת 2023 הוא כ-7 מיליארד ₪ בתקציב הרגיל.
2. העיר אחראית על 51% מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל.
3. תל-אביב-יפו – אחת משלוש הערים היקרות בעולם.
4. הנתונים מצביעים על כך, שאוכלוסיית העיר מתבגרת; צעירים, נשים ומשפחות צעירות נוטשים את העיר.
5. לא סופרים אותנו: לא סופרים את הקהילה הגאה, לא מודדים אותה, לא יודעים כמה משפחות גאות יש בעיר, כמה ילדים יש להן, כמה בני נוער, כמה להטב”קים חיים בעיר ומה החלוקה הפנימית בתוכם. על כן, מטבע הדברים, לא יודעים גם מהם הקשיים והאתגרים וכיצד לטפל בהם. לכן ברור שהטיפול הקיים אינו מספיק.
5. שלא יטעו אתכם בניינים או מרכזים קהילתיים, שבהם פועלת הקהילה. הבעלות עליהם היא של עיריית תל-אביב-יפו והייעוד שלהם יכול להשתנות בהחלטה אחת. ברור שהם לא מחליפים תקציב תמיכה באוכלוסייה עצמה.
אז מה אנחנו מתכוונים לקדם
במצע ארבעה פרקים – פרק כללי, קהילה גאה, צעירים משפחות ונשים, וגימלאים. בכל נושא טיפלנו באופן רוחבי. אנחנו כאן כדי לטפל בסוגיות הנוגעות לכולם ולקהילה הגאה בפרט.
- בעשור האחרון הקהילה הגאה השתנתה מאוד וגם השאלות המרכזיות המעסיקות אותה: משיח שהתרכז ביציאה מהארון לשיח שמתרכז בשאלות כיצד חיים אחרי היציאה מהארון וכן שאלות על הקמת משפחה/ פירוק משפחה, גידול ילדים, ילדים למשפחות גאות בתוך מערכות החינוך. כמו כן התשובה למי הוא להטב”ק השתנתה. בשנים האחרונות יש יותר ויותר ביטויי גזענות כנגד הקהילה וביטויי הגזענות כנגד הקהילה במרחב הציבורי. לאור האמור, כתשתית לתכנון אסטרטגי לטיפול בקהילה הגאה באופן רוחבי ובכל תחומי החיים, יש לקיים סקרים למיפוי היקפה של הקהילה על תתי הקבוצות שבה: רווקות ורווקים, משפחות צעירות, ילדים במערכת החינוך, משפחות דתיות שומרות מסורת ואפיון הקשיים המרכזיים של להיות להטב”ק בתל-אביב-יפו.
- קידום הקמת מרכזי רווח עצמאיים, שיוסיפו לתקציב העירוני: העניין הדמוגרפי חייב להיות מתוכנן שני עשורים קדימה. בעוד עשור מהיום, אחוז הצעירים בעיר יעמוד על 18%, שיעור נמוך לכל הדעות. אין ספק, שהשינוי הדמוגרפי יביא לצמצום היקף השירותים בעיר ומעמסת התקציב “תיפול” על כתפי העסקים. לכן יש צורך כבר עכשיו בתכנון ובהקמה של מרכזי רווח עצמאיים ובלתי תלויים, המכניסים לקופת העירייה כספים שמקורם לא בארנונה או בהיטלים.
- הבעיות של תל-אביב-יפו הן הבעיות של מדינת ישראל: תל אביב חייבת לשמור על איזון דמוגרפי וכלכלי תוך צמצום פערים בכלכלה, בחינוך, בניקיון העיר, בביטחון, וזאת על מנת לשמור על ייצור תוצר לאומי גולמי בשיעור הקיים ואף הגדלתו. על כן, לחלק מהבעיות פתרונות לא רק ברמה העירונית, אלא ברמה הלאומית
כדי שנוכל לחיות את חיינו נדרשים חוקים המסדירים זאת. חלקם חוקים ברמה הלאומית, לדוגמה בתחום הנישואין, הגירושין, ההורות, הבריאות וכדומה. זכויות שיש לנו, שלא הושגו באמצעות חוקים, דורשות הוצאות כספיות גדולות והן קשורות בחיים המשותפים, בנישואין, בהורות, בגידול ילדים, בתעסוקה שווה. זכויות אלה באות לידי ביטוי ברמה העירונית. אנו דורשים מהעירייה, שלא רק תאפשר לנו לחיות כאן, אלא תעזור לנו לחיות כאן בכבוד. ככל שנודר מהעיר היא תאבד מהליברליות שלה ואנו, כמו גם כל שאר הקהילות בארץ, ניפגע.
- הקמת אגף גאה: הקהילה הגאה שינתה פניה. היום, בניגוד לימים אחרים, ישנן יותר משפחות גאות בהרכבי משפחה שונים, ישנן מערכות זוגיות באורך ובאופי שונה. הקהילה הגאה בתל-אביב-יפו היא הגדולה בארץ והיא חלק מהלב הפועם של העיר, חבריה חיים בכל רחבי העיר והיא הטרוגנית, המגוון יוצר שוני באתגרים עימם הקהילה מתמודדת, כפי שקיים גם באוכלוסייה הכללית. הגיעה העת למחשבה אסטרטגית חדשה של ניהול שירותי הקהילה הגאה בעיר. יש לראות את הקהילה הגאה באופן רוחבי, לבחון את מאפייניה ולספק לחבריה את השירותים הנדרשים,בכל רחבי העיר תוך פיקוח והתאמה בכל התחומים, החל מתחום הילדים, בני הנוער, מתבגרים וצעירים וכלה במשפחות ובמבוגרים.
- שוויון זכויות לקהילה הגאה בשירותים העירוניים ובהנגשה לשירותים עירוניים בכל רחבי העיר ולא רק במרכז תל-אביב.
- הקמת מרכז למשפחה הלהט”בקית שיעסוק, בין היתר, בנושאים הבאים:
- קידום נישואין חד-מיניים ואמנות בין ערים שיאפשרו הוזלת השירותים.
- סיוע בעריכת הסכמים לחיים משותפים.
- אירועים למשפחות להטב”קיות.
- טיפול ותמיכה בילדים ובבני נוער למשפחות להטב”קיות, לרבות תמיכה לימודית ופסיכולוגית בתוך בתי הספר.
- חיזוק הקשר עם מערכת החינוך בעיר בכל הנוגע למשפחות להטב”קיות ו/או לצעירים ולצעירות גאים וגאות.
- הכשרות לעובדי לשכות טיפות חלב לקליטת משפחות גאות.
- הקמת מרכז עירוני ללהטב”קים בגיל הזה”ב.
- השבת מצעד הגאווה לתפארתו: לא ייערך מצעד תחת גדרות ואבטחה ויוגדל חזרה התקציב למצעד, שקוצץ ביותר מ-50%. ההכנסות מהמצעד ישמשו את הקהילה הגאה לצרכים השונים.
בריאות ללהט”ב
- לקהילה הגאה תחלואה שונה בתחומים שונים ובגילאים שונים. נדרשת הקמת מרפאה נוספת לבריאות הקהילה הגאה בעיר.
- סבסוד מלא של כלל החיסונים המונעים מחלות זיהומיות, ללא הגבלת גיל.
- הכשרות מקצועיות ביחס לקהילה להטב”קית לכלל רופאי ורופאות המשפחה בעיר, בכלל זה לביצוע טיפולי PREP, מתן ייעוץ ומרשמים של רפואה מונעת HIV, ועוד.
ביטחון לקהילה הגאה ולכלל התושבים
- העלאת המודעות בקרב יחידת סל”ע / פיקוח עירוני / משטרת ישראל וגורמי הביטחון הפועלים בעיר לגילוי רגישות כלפי הקהילה ולסוגי הפגיעות בחברי וחברות הקהילה הגאה בה.
- הגדלת מספר העובדים והמתנדבים ביחידת סל”ע ומתן שירותים דיפרנציאליים לפי השכונות השונות, אופי האוכלוסייה ומספר מקרי האלימות.
- שמירה על המרחב העירוני כמרחב מוגן לקהילה הגאה, הממגר אלימות וביטויי גזענות כנגד הקהילה.
- אפס סובלנות לגילויי גזענות במרחב הציבורי, לרבות מניעת אירועים במרחב הציבורי הפוגעים במרקם העירוני.
- קיום קורסים להגנה עצמית לנערות (בבתי הספר), לנשים (בכל המתנ”סים בעיר) ולגמלאים בבתי אבות.
- הגדלת הפיקוח הרגלי בעיר במהלך היום והלילה לשם חיזוק הביטחון במרחב הציבורי ולשם אכיפה מוגברת.
רווחה
- הקמת יחידת תעסוקה לטרנס*, שתפקידה לקיים הכשרות לקהילה הגאה, תוך שיתוף פעולה עם משרד העבודה, משרד הכלכלה ומשרד התעסוקה ועידוד מעסיקים גדולים לתעסוקה שווה.
- הקמת מרכז מומחה לטיפול בהתמכרויות לקהילה הגאה.
- הקמת שלטר למתן סיוע ראשוני ללהטב”קים בגילאי 25 פלוס חסרי דיור הנפלטים ממשפחותיהם בשל זהותם הלהטב”קית.
- הקמת מרכזי רווח עצמאיים, שיפגישו בין חברי הקהילה הגאה לשאר התושבים בעיר.
תרבות
- הגדלת התמיכות בתרבות הגאה וביוצריה ויצירת שיתופי פעולה בין יוצרים ויוצרות מקומיים ליוצרים בעיר, בארץ ובעולם (כיום תקציב התרבות עומד על 50,000 ₪).
- קיום פעילות תרבותית למשפחות גאות ולקבוצות שייכות במתנ”סים ברחבי העיר.
חינוך (לכלל תושבי העיר והקהילה הגאה)
- הרחבת התמיכה בארגוני להטב”קים וסיוע בהנגשת שירותים בתוך מערכות החינוך והמערכות הציבוריות.
- מתן הנחות למשפחות גאות וצעירות בגני ילדים, בבתי ספר ובפעוטונים באופן דיפרנציאלי.
- קידום לימודי מגדר בצוותי החינוך ובכל בתי הספר היסודיים והעל יסודיים.
- חתירה להשוואת איכות החינוך וההזדמנויות בחינוך בין כל רובעי בעיר.
- חתירה להשוואת מספר זכאי תעודת בגרות עיונית ואיכותית בין כל רובעי העיר.
- הגברת מערכת הפיקוח על מעונות יום פרטיים לגילאי אפס עד שלוש והכשרה נוספת לצוותים החינוכיים במעונות היום.
- יצירת שיתופי פעולה בין המוסדות להשכלה גבוהה לרשות המוניציפלית ובניית דור מנהיגות חדש בעיר.
- פתיחת קרן המלגות הקיימת עם קדימות לצעירים, לנשים וללהטב”קים תושבי העיר.
- הגדלת סכום המלגות ומתן מלגות ללימודים גבוהים (שאינם בהכרח מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה) באופן דיפרנציאלי לכל תושבי העיר עם עדיפות לנשים, לצעירות וצעירים תושבי העיר.
- הקמת מתנ”ס גאה בדרום תל-אביב-יפו והרחבת השירותים לקהילה הגאה בכל המתנ”סים בעיר.
בית תפילה להטב”ק
- הקמת בית תרבות/בית כנסת שוויוני של הזרם המרכזי. נשים, צעירים,חברי הקהילה הגאה, המסורתיים והדתיים, זכאים למקום משלהם שישמש כבית תרבות/קהילה ותפילה. אנחנו מאמינים, שאמונה לא צריכה להיות מרחיקה, אלא מקרבת ובונה קהילתיות, לא מפרידה, אלא מחברת. הקהילה הגאה ונשים מודרות באופן קבוע מהמרחב בעניין זה וכבודן נפגע . אפשר לעשות זאת בסובלנות, תוך התאמה לימינו ולתרבות שבה אנו חיים. ישנם נשים, גברים להטב”קים, שתפיסת עולמם ליברלית, חילונית, מסורתית, המבקשים לשמור על תרבות יהודית מכבדת ושוויונית. אין לנו עניין במלחמת דת, אלא בניסיון לחבר בין קהילות. על כן, לתפיסתנו, כמו בקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם, צריך גם בארץ בית תפילה המאפשר שוויון בין המאמינים והמאמינות, ללא הבדל מגדרי. אין שום הצדקה לכך שחברי וחברות הקהילה הגאה יהיו מודרים מהשורשים התרבותיים שלהם.
תל-אביב היא אחת הערים היחידות שלדור ההמשך שלה, לצעירים, לנשים ולמשפחות צעירות סיכוי נמוך להמשיך לחיות בעיר. לכן, אנו דורשים:
דיור ומגורים
- הקמת מרכז שכירות שיטפל בשכירות הוגנת, בגישור במחלוקות בין משכירים לשוכרים, במיפוי הדירות להשכרה לפי רישומי העירייה ובמתן תמריצים לבעלי דירות המקיימים שכירות הוגנת.
- ייחוד שירות לטובת הקהילה הלהטב”קית – מתן ליווי בהשגת שכירות הוגנת. מהדיווחים עולה, שמשכירי הדירות בשנת 2023 עדיין נמנעים מלהשכיר דירות לקהילה הגאה.
- קידום תוכניות להגדלת היצע הדיור להשכרה ולרכישה ומתן עדיפות למשפחות צעירות , נשים ולהט”ב באופן דיפרנציאלי ולפי גובה השתכרות.
חינוך
- קידום לימודי מגדר בצוותי החינוך ובכל בתי הספר בעיר היסודיים והעל יסודיים.
- חתירה להשוואת איכות החינוך וההזדמנויות בחינוך בין כל רובעי בעיר.
- חתירה להשוואת מספר מחזיקי תעודת בגרות איכותית עיונית בעיר בין כל רובעי העיר.
- הגברת מערכת פיקוח על מעונות יום פרטיים מ- 0-3 והכשרה נוספת לצוותים החינוכיים במעונות היום.
- יצירת שיתופי פעולה בין המוסדות להשכלה גבוה לרשות המוניציפאלית ובניית דור מנהיגות חדש בעיר .
- הנחות בשירותים עירוניים למשפחות צעירות עם ילדים עד גיל שלוש.
- מתן מלגות ללימודים גבוהים (שאינם בהכרח מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה) באופן דיפרנציאלי לכל תושבי העיר עם עדיפות לנשים, צעירות וצעירות בני העיר, שכונות הנמצאות בעדיפות היום והגדלת שיעור תקציב המלגות.
עסקים וחיי לילה
העסקים וחיי הלילה בתל אביב הם מרכזיים לענף תיירות הפנים והחוץ וחשובים במתן שרותים לכלל תושבי ישראל על כן יש להקל על עסקים ועסקים צעירים לשגשג בעיר
- חיזוק ותמיכה בעסקים לאורך תוואי עבודות הרכבת הקלה, אם תוך מתן הקלות אם במתן הנגשת שירותים.
- תוכנית “תל-אביבים קונים בתל-אביב” לשם חיזוק העסקים בעיר ועסקים קטנים וצעירים
כשידע וניסיון פוגשים צורך
- אתם חשובים לנו והידע שלכם לא יסולא בפז – יותר מרבע מתושבי העיר הם גימלאים, הגימלאים והגמלאיות הם בעלי ידע עשיר ומגוון שיכול לסייע לצעירים וצעירות תושבי יפו בתחומי החיים השונים בעיר בה הפערים הכלכליים גדולים מאוד והקשיים בתחילת הדרך עוד יותר קשים. הרחבת תוכנית המנטורינג לכלל הגימלאים והגמלאיות. הרחבת התוכנית תאפשר יצירת קשרים חברתיים חדשים ויצירת קהילה מחוברת וערבה זה לזה.
- חיזוק קהילות תומכות -סבתאות וסבאות למשפחות, חד הוריות, נשים, משפחות גאות ומשפחות צעירות.
כללי
- בעשור האחרון הקהילה הגאה השתנתה מאוד וגם השאלות המרכזיות המעסיקות אותה: משיח שהתרכז ביציאה מהארון לשיח שמתרכז בשאלות כיצד חיים אחרי היציאה מהארון וכן שאלות על הקמת משפחה/ פירוק משפחה, גידול ילדים,ילדים למשפחות גאות בתוך מערכות החינוך. כמו כן התשובה למי הוא להטב”ק השתנתה. בשנים האחרונות יש יותר ויותר ביטויי גזענות כנגד הקהילה ובביטויי הגזענות כנגד הקהילה במרחב הציבורי. לאור האמור, כתשתית לתכנון אסטרטגי לטיפול בקהילה הגאה באופן רוחבי ובכל תחומי החיים, יש לקיים סקרים למיפוי היקפה של הקהילה על תתי הקבוצות שבה: רווקות ורווקים, משפחות צעירות, ילדים במערכת החינוך, משפחות דתיות שומרות מסורת ואפיון הקשיים המרכזיים של להיות להטב”ק בתל-אביב-יפו.
- קידום הקמת מרכזי רווח עצמאיים, שיוסיפו לתקציב העירוני: העניין הדמוגרפי חייב להיות מתוכנן שני עשורים קדימה. בעוד עשור מהיום, אחוז הצעירים בעיר יעמוד על 18%, שיעור נמוך לכל הדעות. אין ספק, שהשינוי הדמוגרפי יביא לצמצום היקף השירותים בעיר ומעמסת התקציב “תיפול” על כתפי העסקים. לכן יש צורך כבר עכשיו בתכנון ובהקמה של מרכזי רווח עצמאיים ובלתי תלויים, המכניסים לקופת העירייה כספים שמקורם לא בארנונה או בהיטלים.
- הבעיות של תל-אביב-יפו הן הבעיות של מדינת ישראל: תל אביב חייבת לשמור על איזון דמוגרפי וכלכלי תוך צמצום פערים בכלכלה, בחינוך, בניקיון העיר, בביטחון, וזאת על מנת לשמור על ייצור תוצר לאומי גולמי בשיעור הקיים ואף הגדלתו. על כן, לחלק מהבעיות פתרונות לא רק ברמה העירונית, אלא ברמה הלאומית.
הקהילה הגאה
כדי שנוכל לחיות את חיינו נדרשים חוקים המסדירים זאת. חלקם חוקים ברמה הלאומית, לדוגמה בתחום הנישואין, הגירושין, ההורות, הבריאות וכדומה. זכויות שיש לנו, שלא הושגו באמצעות חוקים, דורשות הוצאות כספיות גדולות והן קשורות בחיים המשותפים, בנישואין, בהורות, בגידול ילדים, בתעסוקה שווה. זכויות אלה באות לידי ביטוי ברמה העירונית. אנו דורשים מהעירייה, שלא רק תאפשר לנו לחיות כאן, אלא תעזור לנו לחיות כאן בכבוד. ככל שנודר מהעיר היא תאבד מהליברליות שלה ואנו, כמו גם כל שאר הקהילות בארץ, ניפגע.
- הקמת אגף גאה: הקהילה הגאה שינתה פניה. היום, בניגוד לימים אחרים, ישנן יותר משפחות גאות בהרכבי משפחה שונים, ישנן מערכות זוגיות באורך ובאופי שונה. הקהילה הגאה בתל-אביב-יפו היא הגדולה בארץ והיא חלק מהלב הפועם של העיר, חבריה חיים בכל רחבי העיר והיא הטרוגנית, המגוון יוצר שוני באתגרים עימם הקהילה מתמודדת, כפי שקיים גם באוכלוסייה הכללית. הגיעה העת למחשבה אסטרטגית חדשה של ניהול שירותי הקהילה הגאה בעיר. יש לראות את הקהילה הגאה באופן רוחבי, לבחון את מאפייניה ולספק לחבריה את השירותים הנדרשים,בכל רחבי העיר תוך פיקוח והתאמה בכל התחומים, החל מתחום הילדים, בני הנוער, מתבגרים וצעירים וכלה במשפחות ובמבוגרים.
- שוויון זכויות לקהילה הגאה בשירותים העירוניים ובהנגשה לשירותים עירוניים בכל רחבי העיר ולא רק במרכז תל-אביב.
- הקמת מרכז למשפחה הלהט”בקית שיעסוק, בין היתר, בנושאים הבאים:
- קידום נישואין חד-מיניים ואמנות בין ערים שיאפשרו הוזלת השירותים.
- סיוע בעריכת הסכמים לחיים משותפים.
- אירועים למשפחות להטב”קיות.
- טיפול ותמיכה בילדים ובבני נוער למשפחות להטב”קיות, לרבות תמיכה לימודית ופסיכולוגית בתוך בתי הספר.
- חיזוק הקשר עם מערכת החינוך בעיר בכל הנוגע למשפחות להטב”קיות ו/או לצעירים ולצעירות גאים וגאות.
- הכשרות לעובדי לשכות טיפות חלב לקליטת משפחות גאות.
- הקמת מרכז עירוני ללהטב”קים בגיל הזה”ב.
- השבת מצעד הגאווה לתפארתו: לא ייערך מצעד תחת גדרות ואבטחה ויוגדל חזרה התקציב למצעד, שקוצץ ביותר מ-50%. ההכנסות מהמצעד ישמשו את הקהילה הגאה לצרכים השונים.
בריאות ללהטב”ק
- לקהילה הגאה תחלואה שונה בתחומים שונים ובגילאים שונים. נדרשת הקמת מרפאה נוספת לבריאות הקהילה הגאה בעיר.
- סבסוד מלא של כלל החיסונים המונעים מחלות זיהומיות, ללא הגבלת גיל.
- הכשרות מקצועיות ביחס לקהילה להטב”קית לכלל רופאי ורופאות המשפחה בעיר, בכלל זה לביצוע טיפוליPREP , מתן ייעוץ ומרשמים של רפואה מונעת HIV, ועוד.
ביטחון לקהילה הגאה ולכלל התושבים
- העלאת המודעות בקרב יחידת סל”ע / פיקוח עירוני / משטרת ישראל וגורמי הביטחון הפועלים בעיר לגילוי רגישות כלפי הקהילה ולסוגי הפגיעות בחברי וחברות הקהילה הגאה בה.
- הגדלת מספר העובדים והמתנדבים ביחידת סל”ע ומתן שירותים דיפרנציאליים לפי השכונות השונות, אופי האוכלוסייה ומספר מקרי האלימות.
- שמירה על המרחב העירוני כמרחב מוגן לקהילה הגאה, הממגר אלימות וביטויי גזענות כנגד הקהילה.
- אפס סובלנות לגילויי גזענות במרחב הציבורי, לרבות מניעת אירועים במרחב הציבורי הפוגעים במרקם העירוני.
- קיום קורסים להגנה עצמית לנערות (בבתי הספר), לנשים (בכל המתנ”סים בעיר) ולגמלאים בבתי אבות.
- הגדלת הפיקוח הרגלי בעיר במהלך היום והלילה לשם חיזוק הביטחון במרחב הציבורי ולשם אכיפה מוגברת.
רווחה
- הקמת יחידת תעסוקה לטרנס*, שתפקידה לקיים הכשרות לקהילה הגאה, תוך שיתוף פעולה עם משרד העבודה, משרד הכלכלה ומשרד התעסוקה ועידוד מעסיקים גדולים לתעסוקה שווה.
- הקמת מרכז מומחה לטיפול בהתמכרויות לקהילה הגאה.
- הקמת שלטר למתן סיוע ראשוני ללהטב”קים בגילאי 25 פלוס חסרי דיור הנפלטים ממשפחותיהם בשל זהותם הלהטב”קית.
- הקמת מרכזי רווח עצמאיים, שיפגישו בין חברי הקהילה הגאה לשאר התושבים בעיר.
תרבות
- הגדלת התמיכות בתרבות הגאה וביוצריה ויצירת שיתופי פעולה בין יוצרים ויוצרות מקומיים ליוצרים בעיר, בארץ ובעולם (כיום תקציב התרבות עומד על 50,000 ₪).
- קיום פעילות תרבותית למשפחות גאות ולקבוצות שייכות במתנ”סים ברחבי העיר.
חינוך (לכלל תושבי העיר והקהילה הגאה)
- הרחבת התמיכה בארגוני להט”בים וסיוע בהנגשת שירותים בתוך מערכות החינוך והמערכות הציבוריות.
- מתן הנחות למשפחות גאות וצעירות בגני ילדים, בבתי ספר ובפעוטונים באופן דיפרנציאלי.
- קידום לימודי מגדר בצוותי החינוך ובכל בתי הספר היסודיים והעל יסודיים.
- חתירה להשוואת איכות החינוך וההזדמנויות בחינוך בין כל רובעי בעיר.
- חתירה להשוואת מספר זכאי תעודת בגרות עיונית ואיכותית בין כל רובעי העיר.
- הגברת מערכת הפיקוח על מעונות יום פרטיים לגילאי אפס עד שלוש והכשרה נוספת לצוותים החינוכיים במעונות היום.
- יצירת שיתופי פעולה בין המוסדות להשכלה גבוהה לרשות המוניציפלית ובניית דור מנהיגות חדש בעיר.
- פתיחת קרן המלגות הקיימת עם קדימות לצעירים, לנשים וללהטב”קים תושבי העיר.
- הגדלת סכום המלגות ומתן מלגות ללימודים גבוהים (שאינם בהכרח מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה) באופן דיפרנציאלי לכל תושבי העיר עם עדיפות לנשים, לצעירות וצעירים תושבי העיר.
- הקמת מתנ”ס גאה בדרום תל-אביב-יפו והרחבת השירותים לקהילה הגאה בכל המתנ”סים בעיר.
בית תפילה להטב”ק
- הקמת בית תרבות/בית כנסת שוויוני של הזרם המרכזי. נשים, צעירים,חברי הקהילה הגאה, המסורתיים והדתיים, זכאים למקום משלהם שישמש כבית תרבות/קהילה ותפילה. אנחנו מאמינים, שאמונה לא צריכה להיות מרחיקה, אלא מקרבת ובונה קהילתיות, לא מפרידה, אלא מחברת. הקהילה הגאה ונשים מודרות באופן קבוע מהמרחב בעניין זה וכבודן נפגע . אפשר לעשות זאת בסובלנות, תוך התאמה לימינו ולתרבות שבה אנו חיים. ישנם נשים, גברים להטב”קים, שתפיסת עולמם ליברלית, חילונית, מסורתית, המבקשים לשמור על תרבות יהודית מכבדת ושוויונית. אין לנו עניין במלחמת דת, אלא בניסיון לחבר בין קהילות. על כן, לתפיסתנו, כמו בקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם, צריך גם בארץ בית תפילה המאפשר שוויון בין המאמינים והמאמינות, ללא הבדל מגדרי. אין שום הצדקה לכך שחברי וחברות הקהילה הגאה יהיו מודרים מהשורשים התרבותיים שלהם.
נשים, צעירים ומשפחות צעירות
תל-אביב היא אחת הערים היחידות שלדור ההמשך שלה, לצעירים, לנשים ולמשפחות צעירות סיכוי נמוך להמשיך לחיות בעיר. לכן, אנו דורשים:
דיור ומגורים
- הקמת מרכז שכירות שיטפל בשכירות הוגנת, בגישור במחלוקות בין משכירים לשוכרים, במיפוי הדירות להשכרה לפי רישומי העירייה ובמתן תמריצים לבעלי דירות המקיימים שכירות הוגנת.
- ייחוד שירות לטובת הקהילה הלהטב”קית – מתן ליווי בהשגת שכירות הוגנת. מהדיווחים עולה, שמשכירי הדירות בשנת 2023 עדיין נמנעים מלהשכיר דירות לקהילה הגאה.
- דיור: קידום תוכניות להגדלת היצע הדיור להשכרה ולרכישה ומתן עדיפות למשפחות צעירות , נשים ולהט”ב באופן דיפרנציאלי ולפי גובה השתכרות.
חינוך
- קידום לימודי מגדר בצוותי החינוך ובכל בתי הספר בעיר היסודיים והעל יסודיים.
- חתירה להשוואת איכות החינוך וההזדמנויות בחינוך בין כל רובעי בעיר.
- חתירה להשוואת מספר מחזיקי תעודת בגרות איכותית עיונית בעיר בין כל רובעי העיר.
- הגברת מערכת פיקוח על מעונות יום פרטיים מ- 0-3 והכשרה נוספת לצוותים החינוכיים במעונות היום.
- יצירת שיתופי פעולה בין המוסדות להשכלה גבוה לרשות המוניציפאלית ובניית דור מנהיגות חדש בעיר .
- הנחות בשירותים עירוניים למשפחות צעירות עם ילדים עד גיל שלוש.
- מתן מלגות ללימודים גבוהים (שאינם בהכרח מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה) באופן דיפרנציאלי לכל תושבי העיר עם עדיפות לנשים, צעירות וצעירות בני העיר, שכונות הנמצאות בעדיפות היום והגדלת שיעור תקציב המלגות.
עסקים וחיי לילה
העסקים וחיי הלילה בתל אביב הם מרכזיים לענף תיירות הפנים והחוץ וחשובים במתן שרותים לכלל תושבי ישראל על כן יש להקל על עסקים ועסקים צעירים לשגשג בעיר
- חיזוק ותמיכה בעסקים לאורך תוואי עבודות הרכבת הקלה, אם תוך מתן הקלות אם במתן הנגשת שירותים.
- תוכנית “תל-אביבים קונים בתל-אביב” לשם חיזוק העסקים בעיר ועסקים קטנים וצעירים.
גימלאים
כשידע וניסיון פוגשים צורך
- אתם חשובים לנו והידע שלכם לא יסולא בפז – יותר מרבע מתושבי העיר הם גימלאים, הגימלאים והגמלאיות הם בעלי ידע עשיר ומגוון שיכול לסייע לצעירים וצעירות תושבי יפו בתחומי החיים השונים בעיר בה הפערים הכלכליים גדולים מאוד והקשיים בתחילת הדרך עוד יותר קשים. הרחבת תוכנית המנטורינג לכלל הגימלאים והגמלאיות. הרחבת התוכנית תאפשר יצירת קשרים חברתיים חדשים ויצירת קהילה מחוברת וערבה זה לזה.
- חיזוק קהילות תומכות – סבתאות וסבאות למשפחות, חד הוריות, נשים, משפחות גאות ומשפחות צעירות.
2 תגובות
יש להוסיף את תקצוב הטיפול בדרי רחוב ,בטיפול בפליטים ,בחידוש תשתיות בשכונות הישנות ושיקומם בכל התחומים דיור רווחה ,איכות הסביבה
יקי, תודה רבה על התגובה.
נושא חשוב מאד.
אנחנו נלמד אותו ונכניס אותו בצורה מסודרת למצע החי שלנו עם דיוקים אחרי למידה.
https://forms.gle/53uv8dY2wQ4jEcTy8
מוזמן.ת להצטרף אלינו!