pixabay | cc0
“את לא היחידה שלא בא לה סקס” – כותרת ב-ynet, שנת 2019.
יש לא מעט כותרות טמקא (ynet לאלו ששוכחות להעביר את המקלדת לאנגלית) שמביאות לי את העצבים, אבל לא כמו זאת. ולא כי הם חלילה טועים, כותרת מסוג זה היא בדיוק הניסוח שיביא להן קוראות מתוסכלות. כי בינינו, מי מאיתנו לא חשה לעיתים שלעזאזל עם הכל, פשוט לא בא לה סקס היום? והרי כולנו חוששות, כל לילה מחדש לפני שנרדמות, מאותה מיטת-מוות-לסבית (lesbian death bed) כאילו הייתה הבוגי-מן עצמו האורב לה מתחת למיטה.
אבל לאור כל זאת, לא יכולתי שלא לחפור, לעצמי בעיקר, האם זה הגורל היחיד של מערכת היחסים הלסביסית המונוגמית?
עכשיו בואי, עוד לא מתה לסביסית מזה שאמרה פוליאמוריה ולא קיבלה, ובוודאי שיש צורות חיים אלטרנטיביות ההולמות את ההוויה הלסביסית שהיא ממילא שונה ולמה בכלל צריך מונוגמיה? אבל אם כבר טרחת והתגנדרת לקראת שבת ותכלס כל מה שבא לך זה אותה בחורה, מידי יום ומידי לילה, אז מי יכול להאשים אותך? לא אני. רק בזה שוויתרת על הסקס.
את בחורה בת 27, את איתה כבר שנתיים וחצי, בדיוק עברתן לגור ביחד. מרבית הארגזים כבר מקופלים בפינה ליד הדלת וצברו מספיק אבק כדי שיגיע הזמן להוריד אותם למטה. שוב חזרת הביתה מיציאה עם חברים שלך שהיא לא אוהבת והיא מרוחה על הספה מול הטלוויזיה. בסדר, זו לא הסיטואציה הכי סקסית שיש אבל זוכרת כשהכרתן? וכדי להיפגש הייתן צריכות שני אוטובוסים ולפעמים כל השותפים היו בבית, גם אצלה וגם אצלך ולא היה איפה להזדיין? כל מה שרצית אז היה מיטה נוחה, ספייס פרטי רק שלכן, ואותה, עירומה ומתחננת. אז מה עכשיו?
זו לא רק את. נראה כי כולנו מוקפות בגרסאות של עצמנו. יש לנו בחורה מהממת בבית אבל הפסקנו להמשך אליה, ומנגד, כל פרח עדין ורענן חדש שעובר בזווית העין מרטיב לנו טיפה את התחתונים. חמודות, יש דברים מפחידים הרבה יותר שכדאי שנמהר להתמודד איתם, לשכב עם הבת זוג שלך הוא לא אחד מהם! את רק בת 27, למען השם (שאת צועקת במיטה), למה לעזאזל וויתרת על סקס?
לא ייתכן שנאפשר למערכות יחסים מהממות רבות כל כך לדעוך אל תוך הלילה ולמות מחוסר בחמצן. כן, לצורך הדיון אני מקבילה בין חמצן לברטולין. תנסו לחיות שנה בלי זה, תראו שקשה לנשום
אני באמת שואלת, בחיי שאין לי תשובה לשאלה הנוקבת ואני באמת רק חופרת ולא יכולה שלא. אבל אם יש משהו שהגוף הפסיבי והעצלן שלי יודע לא-לעמוד-מנגד לגביו, זה העדר הסקס במערכת יחסים. לא ייתכן שנאפשר למערכות יחסים מהממות רבות כל כך לדעוך אל תוך הלילה ולמות מחוסר בחמצן. כן, לצורך הדיון אני מקבילה בין חמצן לברטולין. תנסו לחיות שנה בלי זה, תראו שקשה לנשום.
אז מה, לסביסיות אמורות להסתפק בזוגיות שאין בה סקס ולדבוק באהבה בכל מחיר כי מה…? באמת אני שואלת, מה במניפסט הלסביסי מכתיב שהאהבה יותר חשובה מהסקס?
אני אגלה לכן סוד, שהוא לא כזה סודי וכולכן תגלו אותו בעצמכן כשתעברו גיל מסוים (ותגידו תודה שאתן עוד לא שם): התשובה היא לא. אין שום דבר במהות הלסביסית האינהרנטית שקובע שברגע שאת מתרגלת לבת הזוג את לא יכולה להמשך אליה יותר. זה הכל בראש.
אז אם את מרגישה שהתשוקה ביניכן מתה, לכי לטיפול, תתייעצי עם סקסולוגית ובמידת הצורך, קחי אותה לטיפול זוגי, מיני או רגיל, ותפתרו את הקצר שנהיה לכן בראש שגרם לכן לחשוב שהתשוקה מתה. כי היא לא. אם אתן עדיין אוהבות ועדיין רואות את החיים שלכן משותפים וביחד, אז גם יש מקום לסקס ולתשוקה בחיים האלה שלכן. לכו ותמצאו אותם.
ולסיום אתן טיפ קטן שעובד לחלקנו כמו קסם: צפו בתוכן מחרמן ביחד. אני לא אגיד פורנו כי הדעות בנושא חלוקות והשמועה על פורנו לסבי מבוים על ידי לסביות ומופק עבור לסביות היא בלתי מבוססת בעליל ובעיני היא מיתוס באותה המידה כמו מיטת המוות הלסביסית. אבל כן אגיד שיש קאדר מפואר של תכנים, סרטים וסדרות, בעלי נרטיב לסביסי, אם במובהק ואם במרומז (go זינה go). צפו ביחד. זה מחרמן וזה טוב וזה עוזר להתניע.
כי לפעמים, הבעיה היא בכלל לא במנוע או בהילוכים, לפעמים הבעיה היא הסטארטר.
בהצלחה ותהנו.
הכותבת אינה מומחית לסקס או מעשים מיניים שכן לטעמה לא פעלה מספיק בתחום לאורך השנים, אך עם זאת דובקת נמרצות בתפיסה כי אין זו הכמות שקובעת, אלא האיכות 🙂
