Born to be proud – להגיע לאנשים שמפחדים מאיתנו ולהראות להם מה אנחנו חווים

צלמים נוטים לרוב לשמור על עצמם מאחורי המצלמה, צופים ולומדים את אובייקט הצילום, וחושפים את הסיפור כפי שהם רואים אותו, מבלי לחשוף את עצמם.

הצלמת הצעירה לירון נאמן החליטה להביא את עצמה אל מול המצלמה כסוג של השלמה עם הזהות הלסבית שלה, ומתוך רצון להעביר את הקבלה העצמית שלה

“באחד מקורסי הצילום קבלתי תרגיל שהנושא שלו היה צבע. כמובן שהדבר הראשון שעלה ללסבית גאה שכמוני לראש זה לא צבע אחד, אלא קשת של צבעים. עצרתי הכל וניסיתי לחשוב איך אני יכולה לשלב את הצבעים האלו עם החוויות שלי כלסבית. נזכרתי בשאלה ששואלים אותי הרבה, “אם הייתה לך את האופציה להיוולד סטרייטית, היית הולכת עליה?”, ובתשובה שתמיד הייתה ברורה: “לא! אני כל כך שמחה שנולדתי לסבית”, וזה היה המקום שממנו התחיל הפרוייקט. הבנתי שאני רוצה להראות את זה החוצה לעולם. יותר ממה שעשיתי עד היום. לא רק לסביבה הקרובה שלי, וזה בא לי בול עם התרגיל הזה”.

מה החוויה שניסית להעביר בתמונה?
“חשבתי איך אני יכולה להעביר את תחושת ההשלמה שלי עם העובדה שכזו אני, וככה נולדתי, ואין שמחה ממני על כך. המשפט “Born to be proud” לא הפסיק להדהד לי בראש. אז ניסיתי לחשוב כיצד אני יכולה לשלב את תהליך הלידה הזה עם התחושה הזו שמלווה אותי. וזה כל כך אירוני, כי אני בן אדם שעסוק כל כך הרבה בביקורת עצמית ולא משלימה עם מי שאני בהמון מובנים אחרים. לכן הדבר הזה, הגאווה שלי, כל כך ממלאת אותי. מעבר לכל מה שרציתי להעביר בתמונה הזו, אני מרגישה שההתעסקות שלי בחוויה הלסבית שלי ובפרויקט בכלל יכולים כל כך לתרום לתהליך הכללי שאני עוברת בשנה האחרונה, שעוסק המון בהשלמה וקבלה עצמית”.

זו הסיבה שבחרת גם להיות המצולמת?
“היה לי מאוד חשוב שאני זו שאהיה מצולמת בה. וזה מאוד הקשה על התהליך. מי שמבין קצת בצילום יודע שצילום עצמי הוא תהליך די מורכב, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשילוב של תאורה מורכבת ואת צריכה להיות גם המצולמת, גם הצלמת, גם התאורנית, גם העורכת. זה די מסבך את כל העניין. המדריכה שלי בקורס, שתמכה בי כל כך הרבה, המליצה לי מאוד לוותר על עצמי שם, ולצלם מודליסטית. אבל לא יכולתי לחשוב על זה אפילו. היה בי משהו מאוד חזק שרצה להתמודד עם התהליך הזה לבד. סך הכל התהליך ערך כשלושה חודשים. זה אולי נשמע המון, אבל בשביל להגיע בדיוק לתוצאה שרוצים לוקח זמן. ישנם אמנים שעובדים גם שנה על פריים אחד”.

להראות לאנשים מה אנחנו חווים

תוך כדי התהליך, הבינה לירון שהיא לא רוצה לסיים את הנגיעה בנושא אלא לקחת אותו צעד קדימה, והחליטה להרחיב את הצילום לפרויקט צילומים מקיף וארוך טווח, שיציג את התמודדויות של חברי הקהילה ויספר את סיפורם.

“הגעתי לנקודה שאני רוצה להוציא החוצה את מה שיש לי להגיד וההתחלה עבורי היא פשוט להראות לאנשים מה אנחנו חווים. אני מרגישה שהגיע הזמן שלי “לצעוק”, להיפתח, להרגיש חלק ממשהו, אז החלטתי להקים את הפרוייקט “Born to be proud” שמטרתו לתת במה, להעלות מודעות, לאותם קשיים, חוויות, רגעים יפים, ולהציג את האינדיווידואליים בכדי להראות שהם אינם שונים מאף אחד ושכולנו שווים. הפרוייקט למעשה אמור לעורר אמפתיה, הזדהות ומודעות חדשה לקשיים או הצלחות שחווים אנשים שחיים לצידנו יום יום”.

איזו השפעה יכולה להיות לדעתך לפרויקט מהסוג הזה?אלו
“אם יש משהו שמאוד בולט בעולם שלנו, זה שכולנו מפחדים מהלא מוכר. הרבה מהאנשים שאינם חלק מקהילת הלהט”ב לא ממש יודעים מה רבים מחברי הקהילה חווים. וזה בסדר. לא תמיד צריך לדעת. אבל ישנם אנשים שמפחדים מאוד בגלל שהם לא יודעים. רציתי להגיע גם לאנשים האלו ופשוט להראות להם שאנחנו לא שונים מהם. אז נכון, אולי להט”בים מתמודדים גם עם דברים מעט שונים, אבל בסופו של דבר אנחנו כולם בשר ודם, כולנו עוברים התמודדויות שונות אבל חווים תחושות דומות. כאב, עצב, שמחה, תקווה, תסכול, עצבים, ייאוש, השלמה. זה מוכר לכולם. ואני פשוט רוצה להראות את זה. לשים מראה לצופה. אני חושבת שזה יכול מאוד להפחית את הפחד. בנוסף, אני מאמינה שיש לא מעט להט”בים שמחפשים את הבמה הזו. את המקום להיחשף, לשתף, להראות את החוזקות והחולשות שלהם”.

לצורך הפרויקט מחפשת לירון מתנדבים.ות מכל קשת ההעדפות המיניות והזהויות המגדריות, שמרגישים בנוח מול המצלמה, שלא פוחדים להיחשף רגשית גם בצילום וגם בשיח מעמיק.

“חשוב לי שיהיה מגוון מייצג של קצוות שונים בקהילה, ועל אחת כמה וכמה הקצוות שלצערי גם בתוך הקהילה עצמה חווים קשיים (כמו ביסקסואליים או טראנסג’נדרים). אני אשמח מאוד אם יהיה זוג או שניים בפרוייקט, כך אוכל להביא ליידי ביטוי יצירתי גם את החוויות והקשיים שכרוכים בזוגיות בקהילה שלנו. וחשוב לי אנשים עם סיפור. לא משנה עם הסיפור הזה שמח, עצוב, מתסכל, מבזה, מעצים, או מכיל בתוכו שלל רגשות אחרים”.

המעוניינים.ות להשתתף בפרוייקט יכול לפנות אל לירון למייל info@lironneeman.com ולשלוח טקסט קצר על עצמכם והסיפור שלכם, בצירוף 2-3 תמונות. כל משתתף שייבחר יוצג בתמונה שתעביר אחת מהנקודות, תחושות, רגעים המשמעותיים שעבר בהקשר לזהותו, העדפתו, חייו כלהט”ב. חלק מהתמונות יהיו מבויימות וחלקן תיעודיות.

“מה שהכי חשוב לי פה זה שצופה יישאב פנימה לסיפור, לתחושות. אני רוצה שהצופה יזהה שיש בפריים משהו ששונה ממנו, שחדש לו, אך עם זאת כל כך דומה לו, ולכן החיבור לרגש כאן הוא המפתח. אצל אנשים רבים זה מצב שיכול ליצור דיסוננס קשה. איך זה שזה כל כך אחר ממני, ואני עדיין מרגיש ומזדהה. הדיסוננס הזה יכול לגרום לאותם אנשים לעצור רגע לחשוב, ואני חושבת שזה השלב הראשון בתהליך של קבלת האחר”.