להטב”קים (לסביות, הומואים, טרנסג’נדרים, ביסקסואלים וקווירים) חשופים בכל ימות השנה לאפליה, דעות קדומות ולחצי סטיגמה אשר פוגעים בבריאותם הנפשית ומגבירים באופן מובהק את הסכנה האובדנית בקרבם. מחקרים ברחבי העולם מראים שוב ושוב כי הסיכוי לחשיבה, כוונה, ניסיונות אובדניים ואובדנות גבוה באופן מובהק בקרב להטב”קים ביחס להטרוסקסואלים, וזאת לאור הלחצים הכרוניים הללו הכוללים סטיגמה, בריונות ואפליה.
דוחות שנתיים של להט”בופוביה מציגים שכיחות מדאיגה של להט”בופוביה בבתי ספר, במקומות העבודה, במערכת הבריאות, וזאת לצד עלייה בדיווחים על הסתה של אנשי דת וציבור כנגד להטב”קים וכנגד משפחות עם הורים להטב”קים. כל אלה מייצרים אקלים חברתי עוין כלפי מיעוטים מיניים, ומשמרים לחץ כרוני שפוגע בבריאותם הנפשית ומגביר סיכויים לחשיבה וניסיונות אובדניים.
כך בימי שיגרה, אך דווקא בימים אלה חשוב שנפנה את תשומת הלב הציבורית לזה שאנו עומדים פעם נוספת בפני מערכת בחירות (חמישית בשלוש השנים האחרונות). בימי הבחירות השיח הציבורי בישראל נוטה להקצין. התופעה הזו מוכרת בכל תחומי החיים, אך היא בולטת לא פחות בהדגשת דעות הומופוביות של קבוצות מסוימות בחברה – ההתבטאויות ההומופוביות גם קיצוניות יותר וגם שכיחות יותר. מפלגות מסוימות ומתמודדים במפלגות אלה מקווים שיזכו לקהל מצביעים גדול יותר בקרב חברי קבוצות שמרניות, דתיות ומסורתיות.
חשוב להבין ולהכיר בכך שהשיח המקצין שמבטא עמדות הומופוביות השוללות זהויות להטב”קיות, הנו בעל השלכות שליליות לבריאות הנפשית של להטב”קים ונמצא קשור עם עלייה בסכנה אובדנית בקרבם. לכן יש אחריות אישית וחברתית להגברת המודעות אודות קשר זה במיוחד לאור מערכות הבחירות התדירות בישראל ולקראת מערכת הבחירות הקרבה.
חשוב לנו כחברה לדעת, שאחוזי הדיווח על חשיבה וניסיונות אובדניים בקרב להטב”קים נמצאו קשורים בקשר לא מפתיע לרמות הקבלה והתמיכה שהסביבה החברתית העניקה להם; כך למשל בארצות הברית נמצא כי במדינות שנחשבו כלא תומכות בקהילה הגאה, הסיכון של בני נוער להטב”קי לניסיון אובדני היה גבוה משמעותית מזה של בני נוער להבטב”קי במדינות תומכות. באופן דומה, חקיקה המאשרת נישואים חד-מיניים נמצאה כקשורה עם אחוזי ניסיונות התאבדות נמוכים יותר בקרב נוער להטב”קי. בהמשך לכך נמצא כי אצל טרנסג’נדרים במדינות התומכות בחקיקה פרו-להטב”קית אחוזי הפגיעה העצמית הוא נמוך ביחס לטרנסג’נדרים במדינות שמתנגדות לחקיקה פרו-להטב”קית. כאמור לעיל, תמיכה חברתית בולמת אובדנות בקרב להטב”קים.
אמנם ביחס למדינות השכנות באזור, הסביבה החברתית בישראל היא יחסית מקבלת ומגינה על זכויותיהם של הלהטב”קים. למרות זאת, אקלים מיליטריסטי, השפעות של החוק התנ”כי שאינו נוטה להיות מקבל כלפי הומוסקסואליות, קשיים באימוץ בקרב זוגות חד-מיניים, וחקיקה שלא מאפשרת נישואים חד-מיניים בגבולות הארץ, מייצרים קשיים בשוויון זכויות בקרב להטב”קים ישראלים. כך שיש עוד דרך לעשות.
דר’ גבע שנקמן לכברג, פסיכולוג קליני מדריך, מרצה בכיר וראש מעבדת LGBTQ+ Psychology, אוניברסיטת רייכמן. בכנס של עמותת מש”ה שיתקיים השנה באולם בר שירה באונ’ ת”א ירצה דר’ שנקמן לכברג על אובדנות בקהילה הלהט”בית: גורמי סיכון, חוסן, אבחון וטיפול מניעתי. יום רביעי ה-7 בספטמבר בשעה 09:00.
