מזה קרוב לשלוש שנים שאפרת פראנק מתנדבת בתפקיד מנהלת הפניות במרכז הדיווח ע”ש ניר כץ של האגודה למען הלהט”ב. בימים האחרונים מונתה אפרת לתפקיד מנהלת התוכנית למניעת בריונות ברשת. התוכנית קמה לפני שנה וחצי בשיתוף איגוד האינטרנט וקרן לילדים ונוער בסיכון של הביטוח הלאומי, והיא מתעסקת בשינוי השיח ברשת כלפי הקהילה הגאה.
“בכל יום עשרות מתנדבות ומתנדבות מנטרים את הרשת בעזרת תוכנת “ויגו” מבית יפעת, ומשתלבים בשיח להט”בופובי”, מסבירה אפרת, “כלומר אנחנו מנטרים פוסטים שלילים על הקהילה הגאה, עונים באופן פומבי לאותו בן אדם, פונים אליו גם באופן אישי על מנת לנהל איתו שיח עמוק יותר ובנוסף פונים לנתקף על מנת להעניק לו סיוע במידה וצריך”.
האם אתם מצליחים ליצור שינוי אצל כותבי הפוסטים הלהט”בפובים?
“אנו עונות ועונים על מאות פוסטים להט”בפובים כל חודש וממש אפשר לראות איך אנשים משנים את מה שהם כתבו אחרי שיחה קצרה שלנו איתם, לרוב הם מבינים שהם עשו טעות ואפילו מתנצלים על זה. בקרוב ממש אנחנו נפתח קורס חדש למתנדבים ומתנדבות, אז מי שזה מעניין אותה, ניתן להיכנס לאתר האגודה למען הלהט”ב ולהירשם להתנדבות”.
מודעות היא השלב הראשון בדרך לפתרונות
התפקיד כמנהלת התכנית למניעת בריונות ברשת מתחבר עם הפעילות של אפרת במהלך שלוש השנים האחרונות כמנהלת פניות במרכז הדיווח של האגודה, שם ריכזה את הפניות שהגיעו, העבירה אותן למתנדבות וליותה אותן במהלך הטיפול שכולל קשב וסיוע, והצעה של מגוון שירותים שיש בתוך האגודה ובארגוני קהילה נוספים.
“אנחנו יודעות לקשר לכל ארגון רלוונטי/רשויות/בכל הארץ ולתת מענה לכל ההיבטים שקיימים בפנייה”, מסבירה אפרת, “אם למשל מגיעה פניה שמצריכה ייעוץ משפטי אנחנו מפנות לגוף הרלוונטי בתוך האגודה. מה שממש חשוב זה שכל דבר הנעשה זה בשיתוף הנפגע/ת. ברור לנו שמה שחשוב זה להחזיר להן את השליטה. הפגיעה היא חוויה של אובדן שליטה וחלק מתהליך ההתמודדות זה לקחת את השליטה חזרה. לאו דווקא כל פנייה חייבת להיות ישירות לשירות המשפטי או למערך הטיפול והייעוץ. לפעמים מספיקה רק אוזן קשבת והידיעה שזה ייכנס לסטטיסטיקה וימדד – היא הרבה פעמים מענה שמספק את הפונה, זה נותן תחושה שהמקרה הזה לא היה לחינם ושעשו מעשה אקטיבי בנוגע אליו – דיווח”.
למה חשוב לאסוף את המידע ולייצר סטטיסטיקה?
“ראשית – ברמת הטיפול, מגיע מקרה על להט”בפוביה למשל בחברה מסוימת – נפנה לאותה חברה ונבקש להעביר הדרכה להעלאת מודעות למשל. כשאני מגיעה עם סטטיסטיקה ונתונים על מספר פניות באותה חברה – יש לזה כבר נפח ומשמעות יותר גדולה. כבר אי אפשר להתעלם מזה שיש בעיה באותה חברה. קרו מקרים כאלו, שבהתחלה פנינו לסניף הספציפי ועשינו טיפול נקודתי, אבל במהלך השנה הצטרפו עוד פניות ואז פנינו למנכ”לי החברה והצלחנו לייצר שינוי בהיקף גדול יותר.
שנית, ברמה העקרונית יותר – יש לזה משמעות בדו”ח השנתי. כשאנחנו באות לכנסת עם הדו”ח השנתי שלנו ומציגות את הנתונים בועדות השונות בכנסת או לרשויות מקומיות, יש לנו את היכולת לשקף את מה שקורה בישראל. הדו”ח הזה הוא הדבר היחיד היום שאוסף נתונים על להט”בפוביה. גם פניות שמגיעות למשטרה מסווגות תחת אותה עבירה ולא משויכות ללהט”בפוביה. אמנם לא בכל פעם שיתקפו אותי ברחוב זה בגלל שאני מהקהילה אבל אנחנו עושות את ההבחנה ויודעות להכניס לסטטיסטיקה את המקרים שקשורים ללהטבופוביה. נתונים = דו”ח = ידע = תקציבים ופתרונות. מודעות היא השלב הראשון בדרך לפתרונות”.
תני לנו קצת סטטיסטיקה על הסטטיסטיקה. בכמה דיווחים מדובר?
“אז כשאנחנו יוצאות בקמפיין דיווח, או אם יש מקרה שעולה למודעות בתקשורת אז מספר הפניות עולה. בין אם זה נשאר כדיווח אנונימי ובין אם זה א.נשים שמבקשות סיוע. ב-2018 הגיעו כ-1500 פניות למרכז הדיווח כלומר עלייה של 54% לעומת השנה לפני”.
אילו פניות אתן מקבלות, מה הכי חוזר על עצמו?
“בדו”ח עצמו כל אחד יכול לסווג את הזירה שבה זה קרה – במרחב הציבורי, רשויות הממשלה, סביבה בית ספרית, בעבודה, כלקוחה וכו׳. ניתן גם לציין את רמת החומרה של הפגיעה, שהיא אמנם סובייקטיבית לחלוטין אבל זה עוזר למתנדבים לדעת איך לגשת לפונה, ולפעמים גם לפונה עצמו שזוכה לחשוב כמה הפגיעה השפיעה עליו.
בדו״ח השישי של שנת 2018 סוג הפניות הכי חוזר הוא פגיעות במרחב הציבורי. אלה הפניות הכי נפוצות – במיוחד מהקהילה הטרנסית – אנשים מותקפים בקריאות גנאי או תקיפה פיזית. הסכנה היא בכל מקום אפילו במקומות שנדמה לנו שהם בטוחים.
במקום השני מדורגות הפניות על פגיעות ברשתות החברתיות ואחריהן פגיעות במשפחה ואז בעבודה, ממש בכל תחומי החיים. זה מראה לנו עד כמה להט”בפוביה, קטנה או גדולה, סמויה או גלויה, קיימת בכל היבט חיינו כלהט”בים”
מהן דרכי הטיפול המוצעות במקרים של להט”בפוביה?
“יש לנו בקהילה הרבה ארגונים שפועלים, מלא א.נשים שתומכים ובעדנו סך הכול. יש אוזן קשבת של מתנדבי המרכז, קן הקשב, המרכז הפסיכו סוציאלי, הייעוץ המשפטי של האגודה וכמובן שהמתנדבים יודעים לנסות להבין האם לפונה יש מעגלי תמיכה – אם זה קרה בבית הספר – לפנות לחוש”ן, לפנות למעברים אם מדובר עם מישהו על הקשת הטרנסית. אם זה במשפחה – להציע לפנות לתהילה, לאיגי. תמיד ההנחיה היא להקשיב ולהגדיל ראש ולמצוא דרכים יצירתיות ומקיפות לתת מענה ולחבר את השטח למנגנוני הקהילה”.
ב19/3 תתקיים הרצאה בנושא בשיתוף עם עיריית ראשל״צ. באירוע תשתתפנה עו״ד דניאלה יעקבי ואפרת פראנק ובו נדון בנושאים שעלו כאן ובנושאים נוספים. האירוע הוא חלק מסדרת הרצאות – ״המומחים לקהילה״ ביוזמת מחזיקת תיק הגאווה ברשל״צ – אילנית הרוש, רכז הגאווה בעיר – אלי ביטון ומנהל מרכז הצעירים של רשל״צ – אחיקם ראובן.
