צילום: צילום מסך ערוץ הכנסת
בבוקר יום 17.2.19 פורסמה ברעש וצלצולים ידיעה לפיה שר הרווחה חיים כץ (ליכוד) החליט לאמץ את מסקנות הועדה הבין משרדית בראשות הגב’ טלי בורלא, שיאפשרו, כך נטען, “הליך אימוץ מקל” לזוגות להט”בים.
כל מי שעוסק בתחום, לא יכול שלא לקרוא את הידיעה ולחוש בציניות העולה ממנה ובניחוח הבחירות המר. תרשו לי לעשות לכם ספוילר ולומר כבר כעת באופן חד משמעי, כי למרות ההצהרות הגדולות, אין במסקנות הועדה כל בשורה. ודאי שלא בשורה משמחת, ודאי וודאי שלא בשורה משמחת לקהילת הלהט”ב. נהפוך הוא. מדובר בספין פוליטי, הא – ותו לא! מדובר במהלך שטומו בחובו אפליה נוספת, אמנם פחותה, אך עדין אפליה, וכל זאת במסווה של “בשורה”.
תחילת דרכם של צווי ההורות (שאין עוד עסקינן באימוץ כפי שנטען בטעות בידיעה), אי אז בחודש פברואר 2015 בעקבות פסיקות בתי המשפט השונים. צווי ההורות הפסיקתיים הינם, כפי שעולה משמם, יצירי הפסיקה ואין הם מעוגנים בחוק.
עצם קיומו של הליך צו ההורות, חלף הצהרה פשוטה בדבר ההורות (כפי שנהוג בזוגות הטרוסקסואלים), מהווה אפליה. העתירה בעניינן של אורלי ורוית וייסלברג-צור עוסקת בדיוק בכך, וככל שתתקבל, תתוקן האפליה הגלומה בהליך צו ההורות, ואולי, אפילו, תמוגר האפליה הרווחת בתחום זה.
והנה אפוא, עד שכבר קמה לה ועדה מטעם המדינה ושמה לה למטרה לפעול, לכאורה, לטובת קהילת הלהט”ב וההליכים הנוגעים להסדרת ההורות, במקום לפתור את האפליה ולהביא לסיומה, קבעו פשוט דרישות אחרות (גם אם פחותות), שימרו את האפליה, והכל, כאמור, במסווה של “בשורה”.
סביר היה לצפות מהוועדה שתקבע כי אין עוד מקום לקיומם של הליכים משפטיים לצווי הורות. הרי מה הטעם בהם? התשובה לכך גלומה וגלויה באמירות המסכנות של השר והועדה שצוטטו במסגרת הידיעה, והנה כך למשל: “שומרים על איזון בין הקלה בהליכים המשפטיים לבין שמירה על טובת הילד”. אמירה זו של השר כץ חושפת את האמת ואת הגישה אותה נוקט משרד הרווחה ולפיה הורות להט”בית היא הורות חשודה וכי בהקשרה יש לבחון את טובת הילד. אילו היתה נבחנת טובת הילד בכל פעם שבה זוג הורים עושה שימוש בתרומת זרע אנונימית (שכן כך נוצרת הורות בזוגות נשים), ניחא, אבל לא כך היא. טובת הילד נבדקת במקרים דומים, רק כאשר מדובר בזוגות להט”בים.
כעת נפנה למסקנות הוועדה אותן הודיע השר כי יאמץ ונבחן אותן. ראשית אציין כי הקריטריונים שנקבעו למתן צו הורות בשנת 2015 על ידי היועץ המשפטי לממשלה הם:
א. אזרחיות ותושבות ישראל, בנות למעלה מ- 21.
ב. היכרות של למעלה מ 18 חודשים לפני הכניסה להיריון.
ג. חתימה על הסכם לחיים משותפים לפני ההתעברות.
ד. פתיחת ההליך המשפטי תוך 90 ימים מהולדת הילד.
ה. היעדר הרשעות בעבירות מין ו/או אלימות.
ו. שימוש בתרומת זרע אנונימית
ומדי פעם לדרישות אלו הוסיפו הפרקליטים השונים דרישות שונות ומגוונות כאוות נפשם וכטוב בעיניי רוחם.
כל הדרישות שלעיל, למעט הדרישה לשימוש בתרומת זרע אנונימית, נקבעו על ידי בתי המשפט השונים כדרישות מפלות. דרישות אלו נזנחו הן על ידי בתי המשפט והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה במסגרת ההליכים המשפטיים.
הנה כעת, לא נזנחו הדרישות אלא צומצמו. אין בכך שום בשורה, יש בכך אפליה, ובתי המשפט קבעו זאת הלוך וחזור. ויודגש, כי בניגוד לרושם העולה מן הידיעה, דרישות היועץ המשפטי לממשלה אינן מחייבות את בתי המשפט כלל וכלל. כמו כן, מאז שניתנים צווי הורות (להבדיל מצווי אימוץ), זנחו בתי המשפט והמדינה את הדרישה לתסקיר עובדת סוציאלית וטוב שכך. עוד יש לציין כי עלות ההליך הינה מספר בודד של אלפי שקלים (ולא עשרות אלפי כפי שצויין במפגיע בידיעה). כמו כן, גם כיום זוגות רבים מנהלות את ההליכים המשפטיים לבדן, אולם, למרבה הצער, לא פעם העובדה הזאת מנוצלת לרעתן על ידי הפרקליטים המייצגים מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
ברור לכל כי הפחתת הדרישה להיכרות מוקדמת בין האימהות מ – 18 חודשים ל – 9, לא ממגרת את האפליה. האם אתם מסוגלים לדמיין דרישה דומה כלפי בני זוג הטרוסקסואלים? ברור שלא, וברור שהדרישה הזו מפלה ומבזה, ושהמשמעות שלה היא שהיועץ המשפטי לממשלה ימשיך לחטט בחייהן הפרטיים של בנות זוג, אימהות במשותף לילדיהן שנעזרו בתרומות זרע אנונימיות לשם הורותן.
ברקע הדברים יוער, כי עשרות תיקים של בקשות למתן צווי הורות שהוגשו בחלוף למעלה מ- 90 ימים מיום הולדת הילדים, מושהים בבתי המשפט לענייני משפחה לאור בקשת היועץ המשפטי לממשלה להמתין למסקנות הוועדה. כעת לאחר פרסום המסקנות ברור כי לא עסקו כלל במציאת פתרון עבור זוגות אלו, בניגוד לטענות המדינה במסגרת ההליכים.
לסיכום, במסקנות שאומצו על ידי שר הרווחה אין כל בשורה, ומוטב היה כי נגנזו ובטח לא שיוצגו לקהל הרחב כאילו מדובר בבשורה לקהילת הלהט”ב.
קהילת הלהט”ב של היום לא מסתפקת בהסדרים למראית עין, ובבקשה אל תעשו עלינו תרגילי בחירות זולים. אנו פועלים ומצפים לשיוויון זכויות ולא פחות.
