הגדה של פסח | צילום: בן פרידמן | CC BY 2.0
בעוד כמה ימים זה יקרה – שוב נתכנס מסביב לשולחן עם המשפחה שלנו, זו שנולדנו לתוכה או זו שבחרנו, ונחגוג את ערב פסח. נאכל קצת מצות, נשתה הרבה יין ונתרגל את כישורי הקריאה המהירה שלנו כדי לזרז את הגעת האוכל.
סדר פסח ומסורת קריאת ההגדה הן מהמסורות היהודיות היחידות שהשתמרו בצורה כמעט מושלמת גם בחברה החילונית, זאת למרות הפוטנציאל של המסורת הזו להעלם (בכל זאת היא נעשית בתוך הבית בלי שאף אחד מוודא שבאמת קראנו את ההגדה עד הסוף).
אך זו גם נקודת החוזקה של ליל הסדר – למרות שמדובר בטקס דתי, ניהולו אינו מופקד בידי רב כזה או אחר, אלא בידי החוגגים עצמם. בני המשפחה והאורחים הם אלו שמבצעים את ההכנות לסדר והם גם אלו שמנהלים אותו. עובדה זו אפשרה במהלך השנים להוסיף ולשנות את ההגדה ולהתאים אותה לזמן, למקום ולאנשים הקוראים אותה, ולגבש מסורות ומנהגים ייחודיים לעדה, לקהילה או למשפחה, שנתנו מקום למציאות החדשה והציפו זויות נוספות לסיפור יציאת מצרים והיציאה מעבדות לחירות.
ביום שישי הקרוב יערך ליל הסדר גם בבתים הגאים בתל אביב ובבאר שבע. סביב השולחנות ישבו יחד זוגות להט”בים, משפחות גאות וילדים להורים להט”בים. ארועים אלו הם הזדמנות מצוינת לרענן את מצוות “והגדת לבנך” ולספר, בנוסף לסיפור יציאת מצרים, גם את הסיפור שלנו, ולהפוך גם את המאבק שלנו לחירות וחופש לחלק מהמסורת.
כך למשל בהגדה של הקהילה הלהט”בית שהתקבלה באפריל 1999 לארכיון אוניברסיטת בן גוריון מבית הכנסת של התנועה ליהדות מתחדשת באטלנטה, שבבסיסה עומדת הקריאה לכל אנשי העולם להבין שבפסח יש דברים חשובים שאנחנו צריכים להבהיר ולשנות כחברה: המאבק על החירות של כל בני האדם באשר הם, זכויות הקהילה הלהט”בית, הפסקת דיכוי מיעוטים, לדעת ללמוד ולהכיל את האחר ואת השקפותיו השונות.
לקראת ליל הסדר המסורתי שיתקיים ביום שישי במרכז הגאה גן מאיר בת”א, הכניסו עורכי הסדר כמה שינויים להגדה המתאימים לסדר הגאה. מתוכם אנו מביאים לכם כמה רעיונות לתוספות קטנות וגאות שירעננו את שולחן הסדר שלכם. אתם מוזמנים לבחור את זו שמדברת אליכם ולשלב אותה בסדר.
קערת הסדר
אל הביצה, הכרפס, המרור, הזרוע והחזרת שנמצאים בצורות שונות בכל קערת פסח, מתווסף בשנים האחרונות בליל הסדר של התנועה המסורתית בארץ ובחו”ל גם תפוז.
למה דווקא תפוז? התוספת מבוססת על אגדה אורבנית המספרת על בת של רב שפנתה לאחד הרבנים בבקשה שיאפשר לנשים לעלות לתורה בבית הכנסת. הרב, שכעס מהבקשה החצופה ענה לה בזעם: “אישה בבימת בית הכנסת זה כמו תפוז בקערת הסדר”. ומשם הגיע הנוהג להוסיף תפוז לקערת הסדר על מנת לציין את מקומן השווה של הנשים.
גרסה נוספת לסיפור היא גרסתה של סוזנה השל, שסיפרה כי הרעיון נולד לאחר שבתחילת שנות ה-80′ התארחה בליל סדר בארה”ב שם ראתה חתיכת לחם בקערת הפסח, לאות סולידריות עם לסביות יהודיות, על סמך הטענה – “יש מקום ללסביות ביהדות כפי שיש מקום ללחם בסדר פסח”.
השל חשבה שהחמץ בקערת הפסח דווקא מעביר את המסר ההפוך – שלסביות זו עבירה מוסרית, ממש כמו אכילת חמץ בפסח, והחליטה להחליף את הלחם בתפוז, פרי מלא ועסיסי, שמסמל את היותם של הומואים ולסביות חלק תורם בקהילה היהודית. בנוסף, בכל חתיכת תפוז יש כמה גלעינים שאפשר לירוק אותם, המסמלים את ההומופוביה שגם אותה צריך לירוק מקרבנו.
כנגד 4 בנות דיברה תורה
לצד מסורת ארבעת הבנים, התפתחו בשנים האחרונות הצעות למסורת “ארבע בנות”, המחליפות את ארבעת הבנים המוכרים.
ארבעת הבנות די זהות באופיין לארבעת הבנים, מלבד הרשעית שנעלמה מהטקסט והוחלפה על ידי הכועסת. וגם המשפטים אותם הן אומרות שונים בגרסאות השונות. אם בא לכן לשלב את ארבעת הבנות בסדר שלכן, תוכלו להחליף את הטקסט מההגדה המסורתית בטקסט הבא:
כנגד ארבע בנות דיברה תורה: אחת חכמה, אחת כועסת, אחת תמה ואחת שאינה יודעת לשאול.
חכמה, מה היא אומרת? מה העדות והחוקים והמשפטים אשר הורישו אבותינו ואמותינו לכם? אף אתם אמרו לה: ”עדות” – על שום שאמותינו היו גם הן עדות לאותו הנס. ”חוקים” – על שום שניתנו לנו חוקים לשוח בצלם ולהשיח בהם, שנאמר: “וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ” (תהלים קי”ט, מ”ח). “משפטים” – על שום: מילים, שירה, פרשנות מתחדשת, טיוב ותיקון שאנו מחויבים בהם.
כועסת, מה היא אומרת? מה העבודה הזאת לנו? אף אתם פרשו ידיכם לקראתה ואמרו לה: גם לך חלק בליל יציאת מצרים הזה, שנאמר: “בשכר נשים צדקניות … נגאלו ישראל ממצרים” (בבלי, סוטה יא). וגם קולך ראוי לו שיישמע מתרונן בשירת החירות, שנאמר על מרים הנביאה: “וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת” (שמות ט”ו, כ’).
תמה, מה היא אומרת? מה זאת? ואמרתם אליה: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”.
”אדם” – כל אדם, שנאמר: “זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם…וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם” (בראשית ה’, ב’).
”עצמו” מה טעמו? לכל אחד ואחת מאתנו מצרים, שאותה אנו מצוּוים להכיר, שאותה אנו מצוּוים לצאת, שאותה אנו מצוּוים להוציא מקרבנו.
שאינה יודעת לשאול, אתם פתחו ואמרו לה: “הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ… הָרִימִי אַל תִּירָאִי” (ישעיה מ’, ט’) “כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב” (שיר השירים ב’, י”ד). כוחנו ייגרע וימעט שיחנו בלעדייך. “בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה’ לָנוּ” (שמות י’, ט’).
כי שותפים כולנו ביציאת מצרים. מי ייתן ובשמחת חירותנו נהיה קשובים לקולות כל באי עולם.
ביעור חמץ
מצוות ביעור חמץ מתקיימת לפני ליל הסדר, אך גם בה אפשר לשלב מוטיבים נוספים ולדבר על הצורך לבער גם את החמץ המודרני – אלימות, שנאה, אפליה, להט”בפוביה וכל מה שנרצה למגר מהחברה שלנו.
אחד מי יודע?
גם השיר ידוע והבלתי נגמר טומן בחובו כמה נקודות שמצריכות שינויים. אחת מהן היא נושא האמהות. למרות שבשיר מוזכורת ארבע האמהות (שרה רבקה רחל לאה), שניים-עשר השבטים המרכיבים את העם היהודי נוצרו ברחמן של שש נשים, אלא ששתיים מתוכן הוגדרו כשפחות, שלא נספרו על ידי הפטריארכיה.
שינוי משמח וחשוב (שיתרום גם לערנות וליצירתיות של המסובות), הוא להפסיק לשתף פעולה עם ההיררכיה העצובה של הנשים המקראיות, ולשיר “שש אימהות” (מותר לשמור על כבודה של המשנה ולשיר לסירוגין “שישה סדרי משנה” / “שש אימהות”). שימו לב ששינוי זה מצריך אתכם להיות יצירתיים ולמצוא תשובה אחרת לשאלה ארבעה מי יודע?, אבל אנחנו בטוחים שתסתדרו, ומי יודע – אולי מהשינוי הזה תוולד מסורת חדשה נוספת.
