“אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָךְ בְּפִנּוֹת
לֹא מְמֹרָקוֹת עֲדַיִן שֶׁל הַזִּכָּרוֹן, בִּפְתָקִים שֶׁנִּשְׁמְטוּ
בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ עוֹד חֶשְׁבּוֹן,
בְּאִישׁוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁצְּדוּדִיתֵךְ חָלְפָה בָּהֶם.
בִּדְבֵקוּת,
בּוֹרֵאת וּמְמִיתָה,
מְמוֹטֶטֶת אֶת זִכְרֵךְ עַד שֶׁהוּא נִבַּט מִתּוֹךְ בָּבוּאֲתִי
שֶׁבַּמָּסָךְ, הוֹכָחָה מַעְגָּלִית מֻשְׁלֶמֶת:
הַחִפּוּשׂ שֶׁלָּךְ אֵינוֹ תּוֹאֵם אַף מִסְמָךְ –
נַסִּי מִלִּים אֲחֵרוֹת.
נַסִּי מִלִּים כְּלָלִיּוֹת יוֹתֵר”.
(אַיֵּךְ – ד”ר טלי לטוביצקי)
“השירה היא המקום שלי לחופש. לצאת מהזהויות והקטלוגים”, כך מתארת ד”ר טלי לטוביצקי, חוקרת ספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומשוררת, שתופיע בכנס ספרות ושירה גאה “מי שהלך אחרי ליבו” המאורגן ע”י האחווה הגאה בבן גוריון.
אל הכנס, שמופק בשיתוף עם המחלקה לספרות עברית יגיעו משוררים.ות שיקריאו את שירתם וידונו בחשיבות השירה הגאה בתרבות העברית במדינת ישראל, ביניהם ד”ר טלי לטוביצקי, ד”ר עפרי אילני, יותם ראובני, ד”ר רונן סוניס, חני כבדיאל ושז.
הכנס מעלה את השאלה מהי שירה גאה והאם קיימת שירה כזו בכלל? שאלות המעסיקה לא רק את חברי הקהילה, אלא גם את מחקר הספרות באופן כללי. הכנס שמוקדש לזכרה של יעל לוי חזן ז”ל, שהייתה לדמות משמעותית בקהילה הגאה בבאר שבע, יצר גם מקום של שיתוף ועזרה של חברי הבית הגאה בבאר שבע ושל החברים מהאחווה הסטודנטיאלית.
“אנחנו מנסים שהקהילה תזכה לייצוג משמעותי באוניברסיטה לא פחות ממה שאמור להתקיים בחברה וכך גם לחזק את שיתופי הפעולה באוניברסיטה.” מסבירים יואב נטיף ודניאל אלדם, מנחי האחווה הגאה בבן גוריון. ההחלטה על נושא הכנס על פי דניאל ויואב, הגיעה מהקבוצה עצמה שבחרה לשים זרקור על נושא התרבות הגאה כשהמטרות המרכזיות של הכנס הן העלאת המודעות לגבי הייצוג הלהט”בי בתרבות בכלל ובספרות העברית בפרט, הנוכחות של הדמות הלהט”בפאקית בתרבות הישראלית ועיסוק בחוויה הלהט”בית עצמה בתוך הספרות העברית.
“שמתי לב ששירים רבים שקראתי קשורים באופן ישיר או עקיף למיניות וזה באמת העלה בי תהיות לגבי שירה ובכלל תרבות גאה”, משתף יואב, “האם היא צריכה לעסוק אך ורק בחוויית הארון או הייצוג החברתי שאנחנו מקבלים בחברה הסטרייטית או שאנחנו רוצים לפעמים לכתוב שיר כי אנחנו פשוט רוצים לכתוב שיר”.
“בשיחה שלי עם יעל חזן ז”ל הועלתה השאלה למה אני כל כך פוליטית בתחומים אחרים – אני יוצאת להפגנות נגד הגזענות במדינת ישראל אך לא כותבת שירה גאה, לפחות לא באופן מודע”, מספרת טלי לטוביצקי, “אבל אני חושבת שזה קושי שקיים אצלי בתור היותי אדם בעל פריווילגיות מסוימות וזה פחות בוער בי, אולי אני לא נמצאת מספיק במקום הנרדף הזה ואולי אני פשוט רוצה לכתוב שירה כדי שאוכל לכתוב אותה מתוך מקום פואטי והבעה אישית”.
לטוביצקי מסבירה כי היא רואה את שירתה כמשהו זהותי, לא פחות מספרותי. “למרות שיש לי בת זוג וילדה אני עדיין נמשכת מאוד לשירה של גבר אל גבר, הרבה יותר משירה של אישה אל אישה”, היא אומרת, “בתוך השירה הנזילות הרבה יותר אפשרית וזה נותן לי רגע להתרחק מהכתיבה החד משמעית של חיי היומיום. יש בשירה זו משהו קלאסי ומאוד אסתטי, לעומת השירה הנשית שעצם הכתיבה מהווה פרקטיקה להשמעת קול ומאבק חברתי”.
דוברי הכנס אינם רק אנשי ספרות או משוררים וחלקם עוסקים במחקר התרבות הלהט”בית, כמו ההיסטוריון ד”ר עפרי אילני שיביא את הפן ההיסטורי של הקהילה הגאה במדינת ישראל.
“הכנס מעניין ונגיש לכולם לא רק לחברי הקהילה אלא לכלל החברה, גם הסטרייטים וגם הלהט”בפאקים”, מספרים מארגני הכנס, “בסופו של יום אנחנו לא רק הייצוג והסטיגמות שחושבים עלינו ואת זה נוכל לגשר דרך התרבות, ההיכרות האישית והשיח שמחברים אותנו למקום יותר אישי וקרוב. וכך נוצר חיבור ממקום חיובי ובריא”.
אז מה זו בעצם תרבות גאה? לא בטוחים שתקבלו על כך תשובה בכנס עצמו, אבל אולי – אם הוא יהיה מוצלח כמו שמארגניו מתכננים – תצאו עם עוד כמה שאלות מהאולם.
