אולם בית המשפט | Anita Gould | CC BY-NC 2.0
בהחלטה שניתנה היום, דחה בג”צ את העתירה לאפשר נישואים לבני זוג מאותו מין בישראל.
בעתירתה, שהוגשה על ידי האגודה למען הלהט”ב בשיתוף עם מספר אזרחים פרטיים, תקפו העותרים בשני מישורים את סעיף 1 לחוק בתי דין רבניים, המקנה סמכות עניינית ייחודית לבתי הדין הרבניים לדון בענייני נישואין וגירושין.
במישור הראשון, הפרשני, ביקשו העותרים להעניק לסעיף 1 לחוק בתי דין רבניים פרשנות מצמצמת, כך שלא יחול על בני זוג בני אותו המין, זאת מכיוון שהרבנות אינה מכירה בנישואים אלו, ולהעביר את הסמכות לבית הדין לענייני משפחה, כפי שנהג לעשות בית המשפט במקרים של בני זוג שנישאו בחו”ל וביקשו להתגרש בארץ.
הרכב השופטים שדן בעתירה דחה את הבקשה, בטיעון כי גם בית הדין האזרחי בישארל אינו מכיר בנישואים גאים, ולכן אי אפשר לקבוע כי הסמכות תועבר אליו, אלא קודם כל להעניק לו סמכות בחוק לדון בנושא זה, שעדיין לא הוסדר על ידי המחוקק.
במישור החוקתי, ביקשו העותרים לבטל את הסעיף, בהיותו סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה ופוגע בזכותם לשויון ולמשפחה באופן שאינו מידתי.
גם את דרישה זו דחו השופטים, בטענה כי בקשה לביטול הסעיף או חלק ממנו אינה עולה בקנה אחד עם פסקת שמירת הדינים שבסעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, לפיה: “אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד”.
השופטים אליקים רובינשטיין, עינת ברון וניל הנדל ציינו בהחלטתם כי חרף האפליה המובהקת כלפי הקהילה הלהט”בית, על המחוקק לתקן את המצב הקיים ולא על בית המשפט העליון.
“לא ניתן לפטור את הסוגיה המורכבת של הכרה בנישואים אזרחיים רק על ידי מתן הגנה על זכויות כלכליות, סוציאליות ואחרות”, כתבה השופטת ברון, “סטטוס הנישואים אף רחוק מלהתמצות במידע הקיים לגבי האדם במרשם האוכלוסין, או באמור בתעודת הזהות שלו. הסטטוס נותן תוקף משפטי לקשר הזוגי ומבטא הכרה חברתית במערכת היחסים שבין שני בני אדם, ועל כן נודעת לו משמעות רחבה יותר מסך הזכויות הכלכליות והאחרות הנובעות ממנו. ברי אפוא ששלילתו של סטטוס הנישואים מקבוצות מסוימות בחברה הישראלית, משדרת כלפיהן מסר של חוסר שוויון ואף של נחיתות מוסרית, במובן זה שמשתמע שהקשר אינו ראוי לכבוד ולהגנה”.
“הצגת ההתפתחויות השונות במדינות העולם בדבר הסוגיה מרתקת. יש שאסרו ויש שהתירו, יש שהכירו בברית אך לא בנישואין ויש שעברו מקבוצה לקבוצה”, הוסיף השופט הנדל, “האמת תיאמר כי הגל ההיסטורי נע בכיוון אחד. נראה כי שינוי – אופיו ומידתו – או העדר שינוי, תלוי בשאלה הבאה: איזו חברה נבחר להיות בעשורים הבאים?”
חן אריאלי יו”ר האגודה למען הלהט”ב בישראל: “ההיסטוריה של המאבק למען הקהילה הלהט”בית בישראל מעידה על חשיבותם של תקדימים משפטיים ואין לנו אלא להצטער על כך שבמקרה החשוב הזה בוחר בג”צ להחזיר את ההחלטה למחוקק ולהפוך את הסוגיה לפוליטית, ועם זאת חשוב שנקרא גם בין השורות את המסר שעולה מדברי השופטים ומצביע באופן שאינו משתמע לשני פנים על האפליה ועל אי הצדק שבמצב הנוכחי. המאבק שלנו נמשך ויימשך. כפי שיצאנו לרחובות והשפענו על עמדת המדינה בנושא האימוץ וכפי שעתרנו ונמשיך לעתור לבתי המשפט, כך יהיה עלינו להמשיך גם במישור הפוליטי לדרוש מנבחרי הציבור שלנו לשים סוף לאפליה ולהכיר בכך שאהבה היא אהבה וכולן שוות בפני החוק”.
