לכבוד שבוע זכויות האדם שחל בשבוע שעבר ביקשה האגודה לזכויות האזרח מערוצי הטלוויזיה לשדר במסגרת זמן קהילה תשדיר מטעמה בנושא זכויות אדם. בתשדיר מופיעים מספר סלבריטאים שמבקשים להגיד מהן זכויות אדם בשבילם: טיטי איינאו מתקוממת נגד האפליה, אדיר שטיינר מבקש זכויות שוות לקהילה הגאה, דפני ליף על הזכות למחאה, גלית גוטמן דורשת שוויון לנשים, מירה עווד על הזכות לדבר ערבית במרחב הציבורי, ישראל אטיאס רוצה שלכל אדם בישראל תהיה זכות לחינוך.
במהלך התשדיר מציגה טיטי איינאו, דוגמנית ומלכת היופי של ישראל לשנת 2013, את “הזכות לבחור ולהתחתן עם מי שאני בוחרת”. אדיר שטיינר, פעיל לזכויות הלהט”ב שהיה שותף למאבקים משפטיים על זכויות בני זוג בני אותו המין, ממשיך את המשפט של איינאו במילים “גם אם אני הומו”. משפט נוסף בתשדיר הוא המשפט של השחקנית מירה עווד, לפיו מגיעה לכל אדם הזכות “לדבר ערבית בלי לחשוש”.
הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו הורתה לערוצים המסחריים שלא לשדר את הסרטון. הסיבה: נושאים “השנויים במחלוקת בציבור”. ברשות אף פרטו את המשפטים הבעיתיים – “הזכות לבחור ולהתחתן עם מי שאני רוצה, גם אם אני הומו” , “הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש”, “אין כבוד. אין חירות. אין שוויון – במקום שלא שומר על זכויות אדם”.
לדברי הרשות, משפטים אלו נפסלו לשידור בשל הסעיף הקובע ש”לא ישדר בעל זכיון תשדיר פרסומת שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור”.
זכויות אדם הן מרכיב בסיסי בדמוקרטיה הישראלית
“קיבלנו בתדהמה את החלטת הפסילה”, אמר בתגובה לפסילה עו”ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, “אמנם המאבק למען זכויות אדם מעורר מחלוקת לעתים, אך עדיין קיימת הסכמה מקיר לקיר לפיה זכויות אדם הן מרכיב בסיסי בדמוקרטיה הישראלית. הסרטון שלנו נועד להעלות את המודעות לזכויות אדם, לשוויון, לכבוד ולחירות, ואם גוף חשוב ומרכזי כרשות השנייה פוסל אותו, כנראה שעבודתנו עדיין רבה. בשנת 2016 שוויון לקהילת הלהט”ב והזכות לדבר ערבית אינם נושאים שנויים במחלוקת. המדינה מכירה בעצמה בנישואיהם של זוגות בני אותו המין שהתחתנו בחו”ל, וערבית היא שפה רשמית בישראל, כך שסיבת הפסילה כלל לא ברורה”.
בעקבות פסילת התשדיר, הגישה האגודה מכתב תלונה לרשות ואף איימה לפנות לערכאות משפטיות.
“פרשנות דווקנית של הכלל תפגע קשות בחופש הביטוי. במיוחד כך בענייננו, בו לא מדובר רק בחופש הביטוי המסחרי אלא בעיקר בחופש הביטוי הפוליטי, שזוכה להגנה רחבה במיוחד בפסיקת בית המשפט העליון. בחברה מפולגת ושסועה כמו החברה בישראל אין כמעט נושא שאינו שנוי במחלוקת ציבורית. יחד עם זאת ישנם נושאים שאמורים להימצא בבסיס קיומנו כחברה, ושאסור להיכנע למחלוקות ששוררות סביבם כדי להחניק דיון בהם”.
מהרשות השנייה נמסר: “פניית האגודה לזכויות האזרח עוברת לעיון חוזר אצל מנכ”ל הרשות השנייה. החלטה בנושא תימסר מחר”.
