“אני בחיים לא אצא עם בי”

Couple |  CC0 1.0

בעוד שדמויות להט”ביות זוכות בשנים האחרונות לייצוג תקשורתי, נראה כי הזהות הביסקסואלית אשר מסרבת לבחור, נדחקת לשוליים ולעיתים אף מעוררת סטיגמות וקונוטציות שליליות. “מתנסות ומבולבלות”, “זה לא באמת קיים”, “יעבור לך”, כל אלו הן אמרות אשר מגיעות למרחב הביסי מהחברה ומקהילה כאחד. הקושי לקבל את המורכבות אשר חורגת מגבולות השחור והלבן והשיפוט עפ”י פרקטיקה מינית, מובילים בתורם לתפיסה שגויה שלפיה ביסקסואליות היא אופנה חולפת.

“ביסקסואליות עדיין נתפסת כמשהו שלא עומד בפני עצמו”, אומרת יעל נודלמן, בת 22, מדריכה באיגי, “נתקלתי בהרבה סטיגמות על בגידות בקרב ביסים, שהם לא יוכלו לנהל מערכת יחסים מונוגמית כיוון שבטוח יחסר להם משהו. לא ברור לי למה הסטיגמה קיימת בעיקר כלפינו על אף שהתופעה רווחת גם אצל להט”בים וסטרייטים. יכול להיות שלאנשים תחסר פרקטיקה מינית, שום קשר לא מושלם. אנשים עושים ויתורים במערכות יחסים וזה בריא ונורמלי. בסופו של דבר אם טוב לי בקשר, כנראה שאשאר בו”.

“התגובות הכי אלימות מגיעות מגברים הומואים”, מעיד ניזאר, בן 28, ביסקסואל קווירי. נראה כי הזהות הביסקסואלית “מותקפת” כביכול מכמה חזיתות. ניזאר מספר כיצד הזלזול מקבל ביטוי בעולם הגברים. “מגחכים על זהות ביסית”, הוא מספר, “אם מישהו למשל יאמר לי שביסקסואליות אינה קיימת, לפחות אוכל להתעמת עם הטיעון שלו. אך כשמישהו מגחך על כך, אין לי איך להתעמת מולו, וזו תופעה שמאוד רווחת בקהילה”.

“רווחת תפיסה שלפיה גברים הם מה שביסקסואלים (נשים וגברים כאחד) רוצים בפועל, ולדעתי הדבר נובע מתפיסה חברתית שבה הגבר הוא החזק והשולט”, מוסיפה מאי, בת 24 מב”ש, “נשים מתקשות לתפוס את העובדה שאני ביסקסואלית שיוצאת רק עם נשים, וחוששות מהמשיכה גם לגברים. סטרייטים לעומת זאת לא מפחדים שיעזבו אותם בשביל אישה, שכן בתפיסה שלהם גבר כביכול יתן לי משהו שאישה לא יכולה לתת. גם חברות בעבודה שאלו אותי במסגרת שיח על מין ומיניות אם כשאני עם בחורה לא חסר לי משהו. אף אחת לא שואלת את השאלה הזו כלפי מישהי שיוצאת עם גברים”.

“מגחכים על זהות ביסית”

לעולם ההיכרויות אנו מגיעים לא פעם מצוידים בציפיות, אוריינטציות ולעיתים גם רשימת קריטריונים קפדנית ולא מתפשרת. גם בעולם הדייטינג, הזהות הביסקסואלית עולה לעיתים כשאלה ומלווה בסטיגמות שליליות.

“לי אישית מישהי אמרה פעם שאני מאוד מושכת אותה, אבל היא בחיים לא תצא איתי כי הייתי עם גבר, זה הגעיל אותה”, מספרת נודלמן, “90% מהביפוביה שחוויתי הייתה ספציפית מלסביות. אם אני יוצאת עם בחורה ופתאום יהיה בחור שימצא חן בעיני, היא תחשוב לעצמה למה שאשאר איתה אם אני יכולה לבחור להיות “נורמלית” כביכול, למה שאבחר להיות חלק ממיעוט אם אני יכולה לחיות חיים אחרים. תמיד יש פחד שיעזבו לטובת משהו “קל יותר”.

“יצא לי לחוות מצבים בהם נשים השליכו עליי מניסיונות אחרים שהיו להן עם נשים שלא בהכרח הזדהו כביסקסואליות”, משתפת מאי מניסיונה, “כך הן משמרות סטיגמות, כמו למשל שביסקסואליות חוזרות בסופו של גבר להיות עם גברים, כי תמיד יהיה להן חסר משהו. אני מבינה את החשש מאישה שתתנסה, גם אני הייתי בצד הזה בעבר. עם זאת, אני חושבת שיש הבדל מאוד גדול בין נשים שמתנסות לבין נשים ביסקסואליות שמגדירות את עצמן ויודעות להגיד דבר או שניים על הבחירה להיכנס לקשר עם אישה”.

כל עוד לא מכירים את המושג, הגיוני שהחברה תחשוב שביסקסואליות היא דבר שלא קיים. אנשים מתייחסים בזלזול למחיקה ביסקסואלית, ולעיתים המשמעות של לא להזכיר את המילה “ביסקסואליות” בשיח היא בדיוק מה שמוביל לחוסר מודעות ואפילו לאלימות

“כשאני בזוגיות עם אישה ואני מדבר על המשיכה שלי לגברים זה נתפס כמאיים”, מספר ניזאר, אשר יצא מקשר ממושך עם ביסקסואלית, “כל פעם שהייתי מעלה את הנושא דברים נגמרו בריב. היא לא הייתה מעוניינת לשמוע על קשרים אחרים שהיו לי עם גברים, ובאופן כללי היה לה קושי מול הקהילה הגברית. בלי להכליל, בקהילת ההומואים לעיתים קיימת התעלמות מקיומן של נשים, הפגנתיות של חוסר עניין בהן באופן בעייתי, אלים, וזו חוויה שיצא לה לחוות מספר פעמים”.

ומה קורה בהיכרויות ברשת? לעיתים הפורמט הווירטואלי מאפשר התבטאויות ביפוביות כחלק מאופיו האנונימי והלא מחייב של האינטרנט. נראה כי קל יותר להשתמש באמירות ישירות או מעליבות מאחורי מסך.

“יצא שבעבר נשאלתי שאלות כמו “איך זה עובד”, מסביר ניזאר, “בפגישות עצמן היו דיבורים ביפוביים וזה לא מצא חן בעיניי, לכן ראיתי לנכון לציין שאני ביסי גם באפליקציות כדי לחסוך מעצמי תגובות מעליבות”.

השיח המפלה צף גם במסגרת אפליקציות שמייעדות את עצמן לגברים בלבד. “גריינדר מוגדר כפונה לגיי בי וטרנס, אך שם אני פוגש ביפוביה גדולה יותר. יש לי שני חברים שמגדירים את עצמם כטרנסים באפליקציה והם מקבלים שאלות כמו “מה אתם עושים פה?” אני כביסקסואל לא חווה תגובות ישירות, אבל מבחינתי עדיפה תגובה ישירה לעומת הגיחוך הזה בקרב גברים, שהוא כמו גזענות סמויה”.

“אני שמה את הזהות הביסית שלי בפרונט, זה חלק מהותי בזהות שלי”, מדגישה נודלמן, “התמונה שלי ב”טינדר” כוללת לוגו של ליין המסיבות הביסי. זה סוג של מסנן טבעי, כך שאני מניחה שמישהי אנטי לא תכתוב לי”.

ביטויים מפלים לא תמיד מוצהרים ואינם שמורים לעולם ההיכרויות בלבד. עמודי הפייסבוק וכותרות ברשת מכילים מסרים בעיתים העלולים להתפרש כאפליה גם אם לא נאמרים במפורש. “זכור לי שראיתי הזמנה למסיבת נשים בפייסבוק”, משחזרת נודלמן, “המסיבה לא הוגדרה כמסיבת לסביות ולכן לא הרגשתי על תקן אורחת. בפירוט האירוע עצמו הייתה כוכבית ובה היה רשום “גם חברים גייז טרנס ובי מוזמנים”. אמנם מדובר בכוכבית קטנה, אבל היא משקפת הלך רוח ביפובי וטרנסופובי. ממים ציניים שעולים בקבוצות בפייסבוק על דמויות ביסקסואליות, כל אלו הם חלק מהשיח הזה”.

“אחד הדברים החשובים הוא נראות וייצוגים ביסקסואליים”

בניגוד לשנים קודמות, כיום ניתן למצוא לצד דמויות ההומו והלסבית בסדרות את דמות הטרנס בתוכניות כמו “טרנספרנט” ו”כתום זה השחור החדש”, אך נראה כי ניצני השינוי טרם הבשילו והביאו את דמותו של הביסקסואל. “בתכנית “כתום זה השחור החדש” אין שימוש במילה ביסקסואליות”, אומרת נודלמן, “אני חושבת שהיה עדיף אם היו אומרים אותה במקום להשאיר את הדמויות נתונות לפרשנות. עם זאת, אנשים רואים את הסדרה בכל העולם ולכן יש חשיבות להראות את הבחירות או את אורח החיים של הדמויות גם מבלי השימוש במילה עצמה”.

“ספרתי על יד אחת דמויות שיצאו מהארון כביסקסואליות בסדרות טלוויזיה אמריקאיות, זה מגוחך” מעידה מאי, “כל עוד לא מכירים את המושג, הגיוני שהחברה תחשוב שביסקסואליות היא דבר שלא קיים. אנשים מתייחסים בזלזול למחיקה ביסקסואלית, ולעיתים המשמעות של לא להזכיר את המילה “ביסקסואליות” בשיח היא בדיוק מה שמוביל לחוסר מודעות ואפילו לאלימות”.

“אפשר להנגיש ביסיות”, מסכמת נודלמן, “ברגע שהמושג נכתב ב”וואלה” בעקבות יציאה מהארון של מפורסם למשל, הוא מגיע לאלפים אם לא למיליונים. מחקרים בארה”ב הראו שרבים בקהילה הגאה העידו שהם נמשכים ליותר ממגדר אחד. יש עוד הגדרות, ובגלל שלא מדברים עליהן זה יוצר איזשהו פספוס עבור הקהילה בעיני. אם מושגים כמו ביסקסואליות היו יותר במודעות אני משערת שהייתה הפרדה פחות נוקשה בין הקהילה הגאה לסטרייטית. לדעתי צריך להתחיל ב”קטן”, להגדיר את עצמנו כביסקסואלים, להזכיר את זה בשיחות, להיכנס למוקדי כח, כל אחת במידת הפניות שלו”.