תקיפות אלימות מגובות בשתיקת הממסד הופכות את האלימות נגד להט”בים בישראל לשגרה

בשנה האחרונה התרחש לנגד עינינו שינוי שאמור להדאיג אותנו מאד. הוא התרחש מהר מאד, אבל בנגיעות קטנות ובודדות שהעניקו את התחושה שמדובר במקרים קיצוניים שאינם קשורים אחד לשני. אך בשבועות האחרונים השינוי כמעט והושלם, והתיר את דמם של הלהט”בים בישראל כמעט באופן רשמי.

השלמתו של השינוי הגיעה עם הפיכתן של תקיפות על רקע להט”בפובי לדבר שבשגרה, ועוד יותר עם שתיקתן של רשויות המדינה, שמעניקה רוח גבית לתוקפים, שמשתמשים בדקירות, בעיטות והודעות נאצה על מנת להביא לידי ביטוי את שנאתם ללהט”בים.

לפני מספר ימים הותקפו בני זוג מרחובות על ידי שכנם וחמישה תוקפים נוספים על רקע הומופובי. התקיפה התרחשה לאחר שאחד מהם התבקש על ידי שכנו להזיז את רכבו, שחנה בחניה וחסם את רכבו של השכן. הוא ירד יחד עם בן זוגו להזיז את הרכב, אלא שאז הגיע אחיו של השכן והחל לצעוק עליו ולקלל אותם תוך שהוא מתייחס לנטייתם המינית. אל השכן ואחיו הצטרפו עוד ארבעה בחורים, שהחלו להכות את השניים מכות נמרצות.

בסוף השבוע הותקפו מספר צעירים באילת, בזמן שחגגו יום הולדת לחברם, שנפצע לאחר שבקבוק זכוכית הושלך לעברו והתנפץ על ראשו. ״בקבוק זכוכית אחד הוטח מאחורי הגב שלנו, פגע בגיל והתנפץ לרסיסים על הרצפה, כתב עידן יוסף ימין, אחד המותקפים, בעמוד הפייסבוק שלו, “4 בחורים, שלא לומר נערים, שלא לומר ילדים התנפלו עלינו אחד אחרי השני באגרופים נמרצים, צועקים ומקללים. ואז הבחור עם הגשר בשיניים ניפץ את את הבקבוק לגיל על הראש. סנטימטר אחד ימינה, והייתם שומעים על המקרה בחדשות, כשצעיר איבד את עינו במהלך “קטטה”. חס ושלום שיקראו לזה פשע שנאה״.

בהמשך ביקשו הצעירים מהנהלת מלון קלאב הוטל, אליו ברחו על מנת להתחמק מהתוקפים, להשתמש בצילומי האבטחה על מנת לאתר את התוקפים ולהגיש נגדם תלונה. “סיכוי קלוש ולא סביר”, הגיבה הנהלת המלון לבקשה, “אם לא זיהינו אותם במצלמות אז זה מקשה על החיפוש”.

לאחר אירוע התקיפה בעיר רחובות, ליווה את הנפגעים רכז ניר כץ למאבק בלהט״בפוביה של האגודה – ד״ר גיל פישהוף: ״אנו רואים בחומרה ובדאגה רבה מקרה שני של תקיפה חמורה על רקע הומופובי בתוך שבוע. מרכז ניר כץ מלווה מקרים כגון אלו בהיבטים המשפטיים, כמו גם במתן קשב ותמיכה לנפגעים. לצערנו אלו הם רק שניים מתוך מאות מקרים של שנאה, בריונות ואפליה כלפי להט”ב המדווחים למרכז ניר כץ מדי שנה. הטיפול בלהט”בופוביה חייב להיות מערכתי וזאת היא אחריותה של ממשלת ישראל לשלב ידיים עם ארגוני הקהילה בחקיקה ובתקציבים למאבק בלהט”בופוביה אשר יאפשרו הגברת החינוך לסובלנות ולשוויון בבתי הספר, הכשרת צוותי רפואה, שב”ס ומשטרה להיכרות עם צרכי הקהילה, הרחבת מעני הסיוע והתמיכה לנוער במצוקה ולקהילה הטרנסג’נדרית ועוד. ממשלת ישראל – הכתובת על הקיר״.

התקיפות אינן נעצרות במרחב הציבורי אלא מגיעות עד מפתן ביתם של הלהט”בים. לרשתות החברתיות הועלו מספר דיווחים על מכתבי נאצה המושארים על דלתות בתיהם של להט”בים, הכוללים איומים. על חלק מהמכתבים חתומים האריות של הצל, וחלקם הנם אנונימיים.

האריות של הצל פרסמו בתגובה כי מדובר בזיוף, וכי הם מתנגדים לאלימות מכל סוג שהיא ואינם עומדים מאחורי המכתב. למרות ההתנערות של “האריות” מהמכתבים, מקרים מסוג זה מוכיחים כי יש רבים שמוצאים בהתבטאויות של הקבוצה הזו לגיטימציה למכתבי איום מסוג זה, בעיקר כשהם מופנים כלפי להט”בים.

באגודה למען הלהט”ב בישראל סבורים כי העובדה שהנושאים הלהט”בים נמצאים על סדר היום הציבורי, מלהיטה את הרוחות ומדרבנת את הלהט”בפובים להתבטא ואף לפעול נגד להט”בים. “אין ספק שככל שהנושא נמצא על סדר היום הציבורי, הדבר מוציא מתחת לפני האדמה גילויי להט״בפוביה חמורים, ובכך מדגיש את הפער העצום בין ההתיימרות לקבלת הלהט״ב לבין הצורך המיידי במתן פתרונות ומענים בשטח”, אומרים באגודה למען הלהט”ב, “שתי תקיפות על רקע להט״בפובי בתוך זמן קצר, ועוד לא חלפה שנה מאז הירצחה של שירה בנקי ז״ל במצעד הגאווה בירושלים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תגיב בכובד ראש על גילויי שנאה אכזריים אלה, ותיתן מענה ראוי ופעולות קונקרטיות למיגור האלימות כלפי הקהילה הגאה״.

בעקבות התקיפות האחרונות, שלחה האגודה למען הלהט”ב מכתבי גינוי חריפים לשר לביטחון פנים, מפכ״ל המשטרה ומרחב אילת.
“המציאות מוכיחה לנו שוב שמצבה של הקהילה הגאה בישראל רחוק מלהיות טוב. לא יעלה על הדעת שמקרים אלה לא יקבלו טיפול ראוי מרשויות החוק עד מיצוי הדין עם התוקפים. אנחנו נאבקים יום יום בבורות והעדר סובלנות כלפי הקהילה לצד העדר מענים וטיפול ראוי של הרשויות. הגיעה השעה לייצר תכנית סדורה למיגור האלימות כלפי חברי וחברות הקהילה ולתת מענים הולמים”.