לפני כחצי שנה, עם בחירת נושא ‘נשים בקהילה’ כנושא שיעמוד במרכז ארועי הגאווה, יזם חבר מועצת העיר (רוב העיר) יניב ויצמן את העברת הסמכויות והאחריות על תיק הגאווה לידיה של חברת המועצה (מרצ) ד״ר אפרת טולקובסקי. אחרי שהיה בשמונה השנים האחרונות תחת אחריותו של חבר המועצה יניב ויצמן, הועבר תיק הגאווה לידיה של טולקובסקי, ואירועי הגאווה בסימן נשים אורגנו בעבודה משותפת של השניים ובניהולה של טולקובסקי.
העברת התיק למשמרת לא הייתה צעד סימלי, החשיבה מאחורי האקט הזה הייתה הכרה בצורך להובלת אירועי הגאווה שנבחרו להיות בסימן ״נשים לשם שינוי״ ע״י נבחרת ציבור, אישה.
שיתוף הפעולה החוצה מגדר, מפלגות ואינטרסים, הוכח כיוזמה מוצלחת מאוד. בעקבות הצלחת האירועים הודיעו היום ד״ר אפרת טולוקובסקי ויניב ויצמן, חברי מועצת העיר תל אביב-יפו, בברכתו של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על המשך וחיזוק שיתוף הפעולה, וכי תיק הקהילה הגאה העירוני יהיה תחת אחריות משותפת של חברי המועצה יניב ויצמן וד״ר אפרת טולקובסקי עד לסוף הקדנציה.
“העיר תל אביב -יפו נותרה כמגדלור בודד של ליברליות וסבלנות בתוך האפילה מסבי”, מסרו השניים ל-WDG, “אל מול האתגרים, הקשיים והצלחות עמדנו יחד, העירייה וחברי וחברות הקהילה בעמדה מאוחדת ואיתנה, למדנו רבות על הכוח שבשיתוף ובצעידה יחד. יחד גם נמשיך”.
בכוונת ויצמן וטולקובסקי לבנות יחד תכנית עבודה שתשים את הנושאים החשובים לקהילה על סדר היום העירוני: הקמת מרכז מורשת ומפגש לקשישי הקהילה, טיפול בנוער, חיזוק והרחבת השירות לקהילה הטרנסג׳נדרית, מציאת משכן קבע לבית דרור, הרחבה וחיזוק המרכז הגאה, הגדלת תקציב התמיכות לארגוני הקהילה, כל זאת יחד עם המשך העבודה המוצלחת על מצעד הגאווה והבאת התיירות לעיר תוך מתן דגש מיוחד על חיזוק הייצוג והנראות הנשית.
התחומים השונים יחולקו וינוהלו בשיתוף פעולה מלא על מנת לחזק את הייצוג המגדרי מחד ולחזק את כוחה של הקהילה בתל אביב-יפו מאידך.
לכבוד ההודעה על המשך שיתוף הפעולה, נפגשנו עם חברי המועצה על מנת לסכם את אירועי הגאווה בעיר, ולשמוע מהם על התכניות לעתיד.
איך אתם מסכמים את העבודה המשותפת? האם החיבור הביא לתוצאות מוצלחות יותר?
“אנחנו בתחילת הדרך המשותפת שלנו וקצת מוקדם לסכם אך למען האמת ההתחלה הייתה קשה ומאתגרת. אמנם שנינו מהקהילה הגאה אבל מייצגים במועצה מפלגות שונות עם אג׳נדות קצת שונות שלא לדבר על עקיצות בזמן הבחירות. היה צריך לדלג מעל משקעים מהעבר וחששות טבעיים ולבנות אמון. הרעיון וגודל השעה עם בחירת הנושא המוביל לשנת 2016 שם אותנו במקום הנכון, מרגע שהתחלנו לעבוד יחד בשיתוף פעולה זה הפך טבעי והתוצאה מראה שהיה שיתוף פעולה מוצלח מאוד”.
האם לדעתכם מודל שיתוף הקהילה בתכנון האירועים הוכיח את עצמו?
“שיתוף ציבור/קהילה הוא חשוב ונכון כל עוד הוא מתנהל בשקיפות מלאה ותוך תיאום ציפיות מלא”, אומר ויצמן, “קל מאוד להתאכזב מתהליך שיתוף ציבור כי כל אחד ששותף בתהליך ומביע עמדה ודעה מצפה שתבוא לידי ביטוי. צריך למצוא את האיזון הנכון בין הקשבה ושיתוף לבין התחשבות במגבלות ההפקה והמציאות והרצון לתת לצוותים המקצועיים לפעול”.
“חבר מועצה מעצם היותו נציג ציבור מנקז אליו בקשות ודעות של אנשים מהקהילה גם שלא דרך הפורומים המוגדרים וצריך לשקף גם זאת”, מוסיפה אפרת, “ישנו קושי שנוצר עם הרשתות החברתיות שקבוצות שמכילות עשרות אנשים מרגישות כאילו הן מייצגות את הציבור והדיון שנוצר שם הוא ״שיתוף ציבור״ בזמן שמספר המשתתפים בפורומים השונים נמוך למול כל חברי הקהילה הגאה בתל אביב המונה עשרות אלפי אנשים ותפקידו של חבר מועצה לשמוע את כולם. שיתוף פעולה ראוי במיוחד לציון השנה היה שיתוף הפעולה עם האגודה והארגונים. כאן זה שיתוף ציבור משמעותי. אני חושבת שמודל שיתוף הקהילה הוא התפתחות טבעית ואני שמחה שכך קרה, אולם חשוב לשים דגש על תיאום ציפיות”.
מבחן התוצאה הוא לא היום, אלא בשנים הבאות, שילוב/שיתוף/הובלה ע”י נשים זו מהפכה שצריכה להיעשות בכל כך הרבה תחומים, אנחנו מתכננים ליזום ולדחוף שיבוץ נשים בעמדות מפתח במגוון מקומות בעירייה ובקהילה הגאה בת”א
כיצד לדעתכם גרמה הבחירה בנושא נשים כנושא מרכזי לקידומן של נשים לט”ביות?
“מצד אחד מפתה לתאר את השנה הזו כהצלחה אולם מבט מבפנים על התהליך מבהיר עוד יותר את מה שכל בר דעת מבין, מבחן התוצאה הוא לא היום, אלא בשנים הבאות, שילוב/שיתוף/הובלה ע”י נשים זו מהפכה שצריכה להיעשות בכל כך הרבה תחומים, החיבור בנינו מעיד על רצינות כוונותינו, אנחנו מתכננים ליזום ולדחוף שיבוץ נשים בעמדות מפתח במגוון מקומות בעירייה ובקהילה הגאה בת”א וכן לתת נראות לנשים”.
מאחורי הקלעים במצעד הגאווה | צילום: Burghard Manhofer
מדוע לדעתכם אין יותר שיתופי פעולה בין גברים לנשים בקהילה?
“למעשה יש פה פרק חדש, בהיסטוריה הלהט”בית שהוא שלב נוסף בהתפתחות שלנו”, מסבירה אפרת, “במהלך המצעד ראיינו אותי מספר עיתונאיות על כל מערכת היחסים בין גברים לנשים בקהילה הגאה. מסתבר שזה נושא שמעסיק את רוב הקהילות הגאות בעולם. אנחנו קהילה קטנה וחיבור עמוק יותר של שיתוף הפעולה הוא חשוב במיוחד להצלחתנו. יש לנו לעיתים מטרות שונות להשיג, אנחנו צורכים תוכן שונה, צורת התקשורת והחשיבה שלנו שונה, אך יחד עם זאת, בסופו של יום כשההומופוביה משתוללת אנחנו צריכים לאחד כוחות ולפעול יחד, זה הכרח. אנחנו בעצם משלימים את הסבב כאן כאשר לפני מספר ימים מונתה יו”רית משותפת לחושן”.
“אני בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה ולראות איך בעמדות המפתח של הארגונים הגדולים היום יש שותפות וייצוג לנשים וגברים”, מסביר יניב, “ככה זה התחיל בארגון הנוער הגאה עם מנכלים משותפים, המשיך לאגודה והיום זה מודל שמאמצים אותו גם בחלק מהתאים הגאים כמו תא העבודה. צריך לזכור שאנחנו בתהליך, הורדנו את מפלס החשדנות בין נשים לגברים, ישנם חיבורים רבים במגוון מקומות, ארגונים ועמותות של הקהילה, אנחנו מאמינים שאנחנו בהתחלה של פרק חדש בהיסטוריה הלהט”בית ובעתיד הקרוב נראה יותר ויותר שיתופי פעולה”.
מהי תגובתכם לטענות על ניסיונות של העירייה להשקטת המחאה?
יניב: “לא ברור לי על אילו ניסיונות להשקטת מחאה מדובר, אבל העירייה תמכה ותתמוך בקהילה ובמאבק על זכויותיה, רק לאחרונה הובילה עיריית תל אביב יפו מהלך אל מול משרד האוצר שבו הועלתה דרישה להקצאת משאבים לארגוני הקהילה. העירייה לא מובילה או תומכת במחאות, העירייה שותפה למאבקים ומסייעת להגיע לפתרונות”.
אפרת: “בוא נזכור. אם כבר הואשמנו בהשקטה הרי דובר על השקטה של המחאה נגד קמפיין של משרד התיירות שנועד להביא תיירים לאירוע המחאה הגדול במדינה של הקהילה הגאה. אירוע שמצד אחד מתוקצב על ידי העירייה מצד שני הקהילה קובעת את התכנים שלו. זה שאנחנו רוקדים במצעד הגאווה זה לא אומר שאנחנו לא מוחים. השנה האוטובוס המוביל של המצעד היה אוטובוס של לסביות מבוגרות. השנה שילבנו רגע דומיה בבמה הגדולה בגן צ’ארלס קלור. עשרות אלפי אנשים עמדו ברגע דומיה לזכר נפגעי האלימות המופנית כלפי הקהילה הגאה. זו המחאה והמצעד שלנו”.
למרות בחירת נושא הנשים כנושא מוביל, הפרסומים המיועדים לחו”ל כמעט ולא הציגו נשים. איך זה קרה?
“זה לא סוד שאנחנו כחברי מועצת העירייה הגאים לא היינו חלק מבחירת הקמפיין, כך גם הגורמים המקצועיים בעירייה. משרד התיירות וכל משרד ממשלתי אחר ישכילו להבין שעבודה משותפת עם הקהילה תביא בהכרח תוצאות טובות גם אם הדרך תהיה מורכבת יותר. לא בושה לבקש עזרה ואם לראש עיריית תל אביב יפו היה יועץ לענייני הקהילה הגאה במשך שנים, ועכשיו תהיה גם יועצת, אין סיבה שלא יהיה יועץ/ת גם לשר התיירות החינוך ולראש הממשלה”.
מהי תגובתכם כנציגים גאים במועצת העיר, על חתימתם של רבנים מת”א על מכתב התמיכה ברב לווינשטיין?
“זה חמור מאוד, בלתי נסלח, אבל החכמה היא לייצר את השינוי בקהילות השונות, בהדברות ובחינוך”, אומר יניב, “הסמכות לפטר או לנזוף במי מהרבנים שמורה לגורם שמינה אותם, הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לקהילות של אותם הרבנים ו”להתנחל בלבבות” שלהם, הרי תחת כל רב מסית שיודח יקום רב מסית חדש, המשימה שלנו זה לשכנע את הקהל”.
“להערכתי, ההסטה נובעת מחולשה”, מוסיפה אפרת, “הם מפחדים. הם מרגישים שהקהילות שלהם בורחות להם בין הידיים ומנסים בכוח. הרי זה לא מכבד אותם. אלו דברי קודש? בזה המכובדים האלו צריכים להתעסק. מביישים את עצמם ואת הקהילה שלהם.
האירועים האחרונים בב”ש וירושלים הוכיחו שוב שת”א היא עדיין בועה להט”בית. כיצד לדעתכם יכולה ת”א לסייע לקידום הקהילה גם בפריפריה?
“עצם היותה של ת”א מגדלור של ליברליות מוביל את כלל הערים לתהליך של הכרה ושיתוף פעולה עם הקהילה”, אומר יניב, “ככל שנקפיד, נשמר ונחזק את האור הבוקע מבניין עיריית תל אביב יפו כך נסייע לשאר הערים. מעבר לכך אנחנו פועלים בתיאום עם חברינו בעריות נוספות על מנת לייעץ, לסייע ולתמוך במאבקים שונים”.
“תל אביב חייבת לכן לקדם כל הזמן את המקום של הקהילה בעיר”, מדגישה אפרת, “חייבים לייצר תחושה של הליכה קדימה . תל אביב חשובה ויש לה לכן אחריות גדולה כלפי הקהילה. מצד שני, אנחנו כקהילה צריכים לתחזק גם את הקשר עם תושבי העיר שאינם חברים בקהילה הגאה. הם משענת חשובה מאוד עבורנו וצריכים לחזק את הקשר הזה. הליברליות של העיר הזו אסור שתילקח כמובן מאליו”.
לסיום, מפרטים יניב ואפרת בפנינו את התכניות לעתיד הקרוב מבחינת עשייה קהילתית, תכנית העבודה של השניים כוללת בים השאר את הנושאים הבאים, שיטופלו כולם תוך מתן דגש מיוחד על חיזוק הייצוג והנראות הנשית:
1. הקמת מרכז מורשת שייתן מקום של כבוד לעבר ולהיסטוריה של הקהילה הגאה,
2. קידום השירותיים החברתיים ושירותי הרווחה לקשישי הקהילה כולל בחינת הקמת מרכז יום ובית אבות
3. המשך טיפול בנוער דרך המנ״ש (מרכז נוער גאה ראשון מסוגו)
4. חיזוק והרחבת השירות לקהילה הטרנסג׳נדרית באמצעות דירות המעבר ופעילויות עידוד העסקה
5. מציאת משכן קבע לבית דרור
6. הרחבה וחיזוק המרכז הגאה כולל בניית קומה נוספת
7. הגדלת תקציב התמיכות לארגוני הקהילה כולל הגדלת התמיכות בארועי התרבות והספורט
8. המשך העבודה המוצלחת על מצעד הגאווה והפיכתו לרלוונטי יותר ומייצג יותר
9. המשך קידום העיר תל אביב כעיר הגאה הטובה בעולם תוך הבאת התיירות לעיר
“הרשימה ארוכה”, הם מסכמים, “השגנו הישגים רבים בשנים עברו אבל אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. יחד נבנתה תכנית עבודה שתשים את הנושאים החשובים לקהילה על סדר היום העירוני”.
