קמפיין מחוץ לחוקן

pixabay | cco

“מחוץ לחוק” – זהו המסר שנבחר להוביל את מצעד הגאווה של העיר תל אביב-יפו לשנת 2019.

מסר?
מה המסר של הקמפיין הזה? זה בעצם קמפיין הפחדה? מצעד הגאווה, שמסמל את נצחון הרוח הפנימית על הדיכוי החיצוני, שם במרכזו קמפיין הפחדה? כדי להכניס את הגאים למצב כוננות? שוב השיטה הישנה והנדושה הזו, שכולם מתנגדים אליה כל היום? זריעת פחד? סירייסלי? פלטפורמת השיווק של מצעד הגאווה העירוני שווה מליונים, אולי אפילו מאות כאלה. המסרים המופצים על ידי מנוע השיווק האגרסיבי הזה מחלחלים במשך זמן ארוך לכמעט כל בית בישראל ועוד כמה מיליונים בעולם. ומה יפיץ הקמפיין? שבקרוב נהיה מחוץ לחוק. לפני שאף חבר כנסת בישראל עוד העיז להגיד את זה, לפני שמפלגות הקיצון שמו את הרעיון הזה במצע, קמפיין הגאווה הרשמי של העיר תל אביב מכין את הקרקע. כדי למנוע את הביזיון, מציע לשדרג אותו מיד ל”מחוץ לחוקן”.

נבחר?
רגע רגע. הועד המנהל הקודם של אגודת הלהט”ב העביר את ההכרעה על הנושא השנתי מקומץ פוליטיקאים ובעלי עניין מסחרי לבחירה רחבה ודמוקרטית שכוללת את הציבור הרחב בשקלול עמדתם של ארגוני הקהילה ועסקי הקהילה. כמו בארוויזיון, שילוב ראוי של שופטים וקהל מביאים לתוצאה המקובלת. השיטה הזו הביאה לנו את קמפיין הטרנס, הקמפיין הביסקסואלי, קמפיין הנשים ואת מחאת התקציבים. בשנה שעברה החליטו במנהלת הגאווה לוותר על הבחירה הציבורית ולהסתפק בעסקנות בין ארגוני הקהילה ואיזה קטע, תראו מה זה, השנה, למשמע הדי הזעקות של מפלגת השמאל על דמוקרטיה מתפוררת, נציג הקהילה בעירייה (מאותה המפלגה) החליט לבטל את ההצבעה כולה. בטח יש הסבר רשמי, נו זה צו השעה, ידוע שמצב חירום מצדיק צעדים קיצוניים.

להוביל?
השנה, מצעד הגאווה שיוביל את ישראל הוא מצעד הגאווה בירושלים. לראשונה, זהו לא המצעד שחותם את העונה אלא זה שפותח אותה. את ההחלטה לקח לועד של הארגון זמן לקבל, התפקיד הגדול מחייב אחריות גדולה. אולי היה ראוי לבית הגאה בתל אביב ולארגוני הקהילה שמרביתם פועלים בתל אביב (וגם מחזיקים תפקידים בעיריית תל אביב?) לשים בראש הקמפיין את העובדה הזו, שהגענו לסוף סוף ל”שנה הבאה בירושלים הבנויה”. מסר ראוי היה בחירתה של הקהילה להתמקד השנה במצעד הירושלמי, מעין הכרה בבירת ישראל לנצח נצחים. למען האמת, המצעד הירושלמי יודע לאחוז מסרים פוליטיים מורכבים והיה יכול לנסח את הקמפיין המחאתי באופן מדויק. כולי תקווה שלפחות מאחורי הקלעים הפקות המצעדים לא מתחרות זו בזו אלא תומכות זו בזו.

מצעד?
וואי וואי איזה קונספט מיושן. בטח בשביל מחלקת המופעים של עיריית תל אביב. הגיע הזמן שבעלי התפקידים המוכשרים ישתמשו בידע והניסיון העשיר שלהם בקריאטיב והפקות אירועים (למישהו עוד יש ספק?) לשדרג את הצעידה הלחה הזו לאירוע רלוונטי יותר. נגיד, במקום דחיסה אנושית קלסטרופובית לרחובות שצרים מלהכיל, פריסה של אירועים ברחבי העיר כולה, מסיבות חוף מיפו ועד רמת אביב, מופעי רחוב של התאטרואות הגאים קבוצות שיחה ושולחנות עגולים ברחבי העיר, שירה בציבור לקהל הותיק והצגות ילדים למשפחות הצעירות. יש עוד כל כך הרבה דרכים להיות גאים ושמחים וחוגגים מעבר למתודולוגיה הזו.

גאווה?
וואלה זו הזדמנות מצויינת לשאול את עצמנו על שום מה. על מה אנחנו גאים השנה? אילו פרויקטים חברתיים לקחה על עצמה הקהילה השנה שקידמה את העולם? על מה מגיע לנו ציון טוב במיוחד? למי עזרנו? אני יכול לחשוב על כל כך הרבה אנשים שהייתי רוצה לספר כמה טוב הם עשו בשנה האחרונה. מציע גם לכם לחשוב, אולי אפילו לדבר על השאלות האלה בקול רם, לשאול את בני המשפחה שלנו והחברים הקרובים, על מה הם חושבים שאנחנו צריכים להיות גאים השנה? אולי שווה גם לשאול אותם אם יש משהו שלא כדאי להתגאות בו?

העיר תל אביב-יפו?
אשמור את זה לטור אחר.

הכותב הוא יו”ר משותף של האגודה למען הלהט”ב בעבר