צילום: הילה יניב
במהלך החודשים האחרונים (והרבים), הכרנו את המפלגות (שהתאגדו, התפצלו, נעלמו וחזרו), את המועמדים ואת ההבטחות. הנושא הלהט”בי, שהיה אחד הנושאים המרכזיים בסבב הראשון של בחירות 2019, קצת דעך ונעלם מסדר היום בסבב ב’. ומלבד מפלגת נעם (ז”ל) שהפכה את הלהט”בפוביה לאג’נדה, מערכת הבחירות לא עסקה בו יותר מדי.
במהלך החודשים הארוכים המועמדים והמועמדות הסתובבו ברחבי הארץ ופגשו את ציבור הבוחרים והבוחרות. חלק מהמועמדים זכרו שהקהילה הגאה לא נמצאת רק בתל אביב והגיעו לפרדס חנה-כרכור, למפגש עם הקהילה הגאה המקומית.
בפאנל הגאה המקומי, שנערך בבית הקפה “גיא ויעל” בכרכור, שוחחו חברי הפאנל על הזוית הלהט”בית של בחירות 2019 וכל אחד מהם הציג את מה שהוא רואה כמכשול בדרך להשגת התקדמות בקידום זכויות הלהט”ב.
צילום: הילה יניב
ח”כ מיכל רוזין מהמחנה הדמוקרטי טענה שהסיבה שהממשלה חוסמת חקיקה פרו להט”בית היא לא החרדים והמפלגות הדתיות אלא התנגדות של גורמים בתוך הליכוד וישראל ביתנו.
דוידי הרמלין, חבר ‘גאווה בליכוד’ אמר שלאחר הבחירות האחרונות הייתה יכול לקום ממשלה שתחוקק סדרת חוקים למען הקהילה הגאה עם מפלגות כמו מרצ והעבודה, אך סדר העדיפות הפנימי של המפלגות מנע זאת.
ח”כ איתן גינזבורג מכחול לבן אמר שהבעיה המרכזית של קהילת הלה”טב בישראל היא “משטר נתניהו” לדבריו, שמסכן כעת את מערכת המשפט דרכה זכתה הקהילה בזכויות.
כרמן אלמקייס עמוס מהעבודה-גשר הבהירה שאין סתירה בין הזהות המזרחית והמסורתית שלה לבין הזהות שלה כלסבית, ושמפלגתה לא תתפשר בנושא זכויות הקהילה.
ד”ר יוליה זמלינסקי ממפלגת צדק טענה שמפלגות המרכז שמאל, בהן מרצ, לא רצתה להתאחד עם גורמים מהקהילה דוברת הרוסית אותה היא מייצגת.
סבב ב’ של עונת הבחירות 2019 יסתיים מחר, כשכולנו נלך להצביע, בפעם השנייה השנה, למפלגה שאת נציגיה אנחנו רוצים לראות בכנסת. החל מיום רביעי נאלץ להכיר במציאות ולקוות שהיא תהיה לטובתנו. הרבה נושאים עלו במערכת הבחירות האחרונה – אבל לנו חשובים החיים שלנו, ואלו החיים שלנו. בחרו נכון, ובעיקר תישארו שם ביום שאחרי להזכיר לנבחרות ולנבחרים למה הם שם.
