pixabay | cc0
בימים אלה של תקופת אי ודאות פוליטית אנו תוהים איזו ממשלה תקום ועד כמה היא תהיה ליברלית ותקדם חוקים חברתיים. האם מאבקים שרובם תקועים לאורך שנים, ביניהם המאבק על הרחבת הזכאות לפונדקאות בארץ לקהילה הגאה – שמתנהל בבג”צ כבר כמה שנים – יישאו פרי? בג”צ, פעם אחר פעם, משאיר את ההכרעה לידי המחוקק. ממשלה חדשה עשויה להביא איתה הזדמנות ותקווה לשינוי, שגוררים לצדם גם התלבטות: האם לצאת עתה להליך של פונדקאות בחו”ל, או האם אנו כבר קרובים להיתר לפונדקאות בארץ?
קחו בחשבון שגם אם הממשלה החדשה תהיה ממשלה ליברלית שתקדם חוקים חברתיים ואת חוק הפונדקאות ביניהם, עדיין ייקח זמן עד שיתוקן החוק העיקרי והחוקים הנלווים שדרושים כדי שהוא יהיה ישים, עד שתיקון החוק יכנס לתוקף ועד שפונדקאות תתאפשר גם בישראל.
עד שזה יקרה, הלכנו לבדוק מה אומרים המספרים – מרכז המידע והמחקר של הכנסת (שנקרא לו מעכשיו “מרכז המחקר”), ערך באוקטובר 2018 מחקר שבדק את עלויות תהליך הפונדקאות בישראל, את תנאי הזכאות להסדר זה ואת המימון שהמדינה נותנת להורים שמקיימים תהליך פונדקאות בישראל ואינו ניתן למי שמקיימים תהליך זה בחו”ל. מתוך המחקר עולים נתונים ומספרים מעניינים.
כמה הליכי פונדקאות מתבצעים בחו”ל?
מרכז המחקר פנה לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל מידע על מספר הישראלים שביצעו תהליך פונדקאות בחו”ל ונרשמו כהורים בארץ. הרשות מסרה נתונים על “בקשות לבית משפט לצו בדיקה גנטית לקשרי משפחה ולמעמד קטינים בנסיבות של פונדקאות בחו”ל” – מה שלרוב משפחות פונדקאות חו”ל מוכר כ”הליכי איזרוח” (וכך גם נקרא להם בהמשך המאמר).
על פי הנתונים, בשנים 2005–2017 הוגשו לבית משפט 1513 בקשות של הליכי איזרוח.
כמעט מחצית מבקשות האיזרוח (740) היו של זוגות סטרייטים: “איש ואישה הרשומים כנשואים או שאינם נשואים, וכ- 88% מתוכם רשומים כנשואים”.
רבע מהבקשות (366) היו של בני זוג מאותו מין; 24% מהם רשומים כנשואים.
קצת יותר מרבע מהבקשות (407) היו של מבקש יחיד; שימו לב שעד לפני כמה שנים היה נפוץ להגיש בקשה בשם האב הגנטי בלבד גם במקרה של שני בני זוג גברים, וגם כיום לא מעט עורכי דין עושים זאת כך. אם כן, חלק מתוך המספר הזה למעשה משקף זוגות נוספים של בני זוג מאותו המין.
איפה מבצעים פונדקאות בחו”ל?
לאורך השנים היו שינויים רבים שנבעו בעיקר משינויי חקיקה במדינות השונות. המדינות שהיו מוקדי פונדקאות מרכזיים לאבות מיועדים במהלך השנים 2008-2015 – הודו, תאילנד ונפאל – סגרו את שעריהן בפני הורים מיועדים זרים שאינם תושבי המקום, ואינן רלוונטיות עוד.
מאידך, מציין הדוח שעם השנים גדל מספר הבקשות לפונדקאות בגאורגיה, אוקראינה, ארה”ב וקנדה, אך נזכיר שבגאורגיה ובאוקראינה אסורה פונדקאות לגברים (בין אם הם יחידנים או בזוגיות חד-מינית), והליכי הפונדקאות במדינות אלה מיועדים לזוגות סטרייטים בלבד. על כן כיום, עיקר תהליכי הפונדקאות לגברים (יחידים או בזוגיות) מתבצעים בארה”ב ובקנדה. הדוח של מרכז המידע נערך עוד לפני שהחלו להתבצע בפועל הליכי פונדקאות באלבניה (המסלול החל לפעול ב-2018 והלידות הראשונות אירעו לקראת קיץ 2019), ולכן הדוח כמעט ואינו כולל התייחסות למסלול זה.
עלות תהליך הפונדקאות בישראל ובחו”ל
בארץ, לא תופתעו לגלות – יותר זול – מהמחקר עלה שבמסגרת הסכם פונדקאות ממוצע בהליך שנערך ישראל, הסכום העיקרי שההורים המיועדים משלמים הוא כ-230,000 ש”ח, המורכב מפיצוי לפונדקאית בסכום של כ-165,000 ש”ח (כשמדובר במי שנושאת הריון כפונדקאית לראשונה), ועוד 70,000 ש”ח המופקדים בקרן נאמנות בעבור פיצוי בגין טיפולים רפואיים, פסיכולוגיים וייעוץ משפטי של הפונדקאית.
בחו”ל העלויות גבוהות יותר, אבל אין ברירה – הליכי פונדקאות בגאורגיה ובאוקראינה מסתכמים בעלות שאינה גבוהה משמעותית מזו בפונדקאות בארץ, אך כאמור אפיקים אלה מיועדים לזוגות סטרייטים בלבד. מדי זמן יוצא לנו לשמוע גם על גברים שהציעו להם לעבור הליכי פונדקאות שם, אך זאת תמיד בדרך שמנסה לעקוף את החוק המקומי ועל כן היא רוויה בסיכונים ובפועל לא באמת אפשרית חוקית.
מכאן, ארה”ב וקנדה הן היעדים המרכזיים לפונדקאות בקרב גברים יחידניים וגברים בזוגיות חד-מינית; כאמור הדוח של מרכז המידע לא יכול היה לסקור את ההליכים באלבניה שאז טרם החלו. מרכז המידע בחן נתוני פרסומים של סוכנויות תיווך ישראליות ומצא עלויות מוערכות שבין כ-378,000 ש”ח ל-450,000 ₪ (קחו בחשבון שאלה כמובן לא שיקפו את העלויות שנוצרו במקרים שהפכו למורכבים), ועלות מוערכת לפונדקאות באלבניה בגובה של כ-276,000 ₪.
בהתייחס לנתונים ריאליים של עלויות בשטח – לעומת פרסומי סוכנויות – צוין מחקר שנעשה בקליניקה למיניות ומגדר בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, על פיו הפונדקאות בארה”ב יקרה יחסית למדינות אחרות. בהחלט ממצא שלא הפתיע אף אחד, וגם לא אותנו.
מכיוון שעלות הפונדקאות משתנה ממקרה למקרה, היא קשה לשיערוך והממוצע עשוי להטעות. כפי שעולה מהדוח של מרכז המחקר, על פי נתונים שפורסמו במאי 2016, העלות הממוצעת הכוללת של המרכיבים המרכזיים בהליך הפונדקאות בארה”ב (פיצוי לפונדקאית, הוצאות רפואיות, הוצאות משפטיות ותשלום לסוכנויות תיווך) נעה בין 49,000 דולר ל- 204,000 דולר, לא כולל הוצאות עבור טיסות, שהייה, נסיעות, אובדן ימי עבודה וכו’ של ההורים המיועדים. הערה שלנו: הקצה הנמוך של הטווח הזה מן הסתם התייחס למקרה/מקרים חריגים ולא אופייניים למרבית הגברים מישראל, כמו למשל: הליכי פונדקאות שעברו זוגות סטרייטים תוך שימוש בעוברים קפואים שנשארו להם מטיפולי פריון עצמיים מוקדמים יותר; זוגות שלא נעזרו בשום סוכנות ועבדו עם פונדקאית שמצאו ישירות באינטרנט או דרך חברים (דבר שאינו מומלץ בהליכים טרנסאטלנטיים); וכיו”ב. הקצה העליון כמובן משקף מקרים שהסתבכו וגררו עלויות יתרות, מה שלעתים ניתן להימנע ממנו ע”י בחירה במסלולי גאראנטי למיניהם שקיימים כיום, וע”י תכנון מדוקדק.
הדו”ח לא ציין עלויות של מסלול פונדקאות בקנדה, אבל נוכל לספר לכם שמדובר במסלול שעלותו המצטברת נמוכה בכשליש מהמסלול האמריקאי – אם כי הוא מציב אתגרים מסוג שונה.
שורה תחתונה?
בהנחה שאכן ההוצאה העיקרית במסגרת תהליך פונדקאות בישראל עומדת על כ-230,000 ₪ (לא כולל עלויות שכרוכות בתרומת ביציות), ברור שעלות התהליך במסלול מוסדר בחו”ל היא גבוהה הרבה יותר. לא מפתיע במיוחד.
אחת הסיבות לפער בעלויות תהליך הפונדקאות בין ישראל לחו”ל היא הזכאות הניתנת עבור שירותי בריאות בישראל לכיסוי עלויות ההיריון והלידה, שקופות החולים מחויבות לתת למבוטחיהן מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי – ושלא מכסות טיפולי פריון או מעקב הריון ולידה בחו”ל, כפי שנפרט בהמשך.
מימון תהליך הפקה של תרומת ביצית והפרייתה בארץ ובחו”ל
גברים ישראלים שפונים להולדה בתהליך של פונדקאות בחו”ל, נזקקים מטבע הדברים לתרומת ביצית, אך רשאים לעשות זאת רק מתרומת ביצית בחו”ל. על פי חוק תרומת ביציות, גבר לא נכנס תחת הגדרה “אישה נתרמת”, שרק היא זכאית לקבל תרומת ביצית בארץ. עוד נאסר בחוק להוציא מהארץ ביציות שנשאבו בישראל לשם השתלתן בחו”ל, בין שהן מופרות ובין שלא, אלא אם כן אישרה ועדת חריגים להוציא ביציות שנשאבו מגופה של מטופלת לצורך השתלתן בגופה בלבד (ולא בפונדקאית).
מרכז המחקר שאל את ארבע קופות החולים על היקף הכיסוי הביטוחי שניתן לגברים יחידניים או בזוגיות חד-מינית בעבור הפריה של תרומת ביצית מחו”ל, בתהליך פונדקאות בחו”ל:
שירותי בריאות כללית: אין זכאות לטיפול בחו”ל בשום תחום רפואי במסגרת הסל – לא למבוטח גבר ולא לטובת פונדקאות בחו”ל.
מכבי שירותי בריאות: הזכאות היא רק למי שיש לה צורך רפואי בקבלת תרומת ביצית, כלומר לנשים שיש להן בעיה רפואית שבגינה אינן יכולות להרות או לשאת היריון. לדברי מכבי, “העובדה שגברים אינם יכולים לייצר ביציות לצורך כניסה להיריון היא עניין ביולוגי תקין וטבעי, ולא מדובר בפגם במערכת הגופנית הדורש ריפוי. מצבם של גברים זהה למצבן של נשים המעוניינות בתרומת ביצית מטעמים שאינם רפואיים – שניהם אינם זכאים למימון הטיפול, שכן לשניהם אין לקות רפואית שדורשת ריפוי. לעומת זאת, אישה לסבית עם לקות רפואית המצריכה תרומת ביצית עשויה להיות זכאית לשירות בהתאם למצבה הרפואי”.
קופת חולים מאוחדת: אין בתקנון התייחסות לגברים. כמו כן, הביטוח אינו מקנה כלל זכאות לטיפול בחו”ל.
קופת חולים לאומית: אין זכאות.
קופות החולים גם נשאלו לגבי זכאות להחזר סל הריון (שנאמד לכל הפחות ב-9000 ₪ בארץ) והזכאות להחזר עלויות על הבדיקות הנכללות בסל ההיריון לגבר המביא לעולם ילד בתהליך פונדקאות בחו”ל באמצעות תרומת ביצית מחו”ל, במסגרת השב”ן. כולן השיבו כי אין זכאות.
סוכנויות התיווך של פונדקאות בארץ ובחו”ל
עשרות אלפי שקלים מתוך עלויות הפונדקאות בחו”ל מוצאות עבור התקשרות עם סוכנות מסחרית, שתפקידה לסייע באיתור הפונדקאית, בהתמצאות בנבכי הביורוקרטיה ובחתימת ההסכם (לא כולל טיפול משפטי הכרוך בכך).
הן הסוכנויות לפונדקאות בישראל והן הסוכנויות לפונדקאות בחו”ל אינן נדרשות כיום להכרה של מוסדות המדינה או לרישום, ומשום כך קשה גם לקבוע מהו מספרן. מרכז המחקר מפרט הצעות שונות להסדרה של פעילות סוכנויות הפונדקאות השונות אך נכון להיום אין חקיקה סדורה בנושא.
מה בהמשך?
הדיון בדבר הרחבת מעגל הזכאות לפונדקאות גם לגברים יחידניים או בזוגיות חד-מינית מתקיים בישראל זה זמן רב, נדון בועדות ציבוריות והצעת חוק בנושא הונחה על שולחן הכנסת ה-19 ביולי 2014, ובה הוצע לאפשר בישראל פונדקאות בתשלום גם לגברים יחידניים וגם לנשים יחידניות; ההצעה עברה בקריאה ראשונה, אך לא קודמה ולא הוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-20, כאשר הצעות לתיקון החוק שהועלו בכנסת מאז כלל לא דיברו על החלת ההסדר בארץ על גברים. נשים יחידניות קיבלו אפשרות לעבור הליכים בארץ, תוך שימוש בביציות גנטיות שלהן בלבד, על פי תיקון לחוק נשיאת עוברים שהתקבל בשנת 2018.
למסמך המלא של מרכז המידע והמחקר של הכנסת>>
הכותבת היא עו”ד ויקטוריה גלפנד שמשרדה מתמחה בהליכי פונדקאות לזוגות סטרייטים, לזוגות חד מיניים ולהורים יחידנים/ות וכן בעריכת הסכמי הורות משותפת
