סערה בעקבות נושא המצעד הירושלמי

מאז נבחר הנושא למצעד הגאווה והסובלנות, כבכל שנה, בועדת המצעד שהתכנסה בבית הפתוח בירושלים, געשה הרשת בתגובות תמיכה ובקריאות התנגדות.

“המצעד הוא קודם כול של הקהילה הלהט”בית הירושלמית”, כתב באחת הקבוצות פעיל בקהילה הדתית הגאה בירושלים, “על כן, הנושא הנבחר מושפע מתוך עולמה הפנימי של ירושלים. שיתוף הפעולה עם האוכלוסיה הדתית מתבקש”.

מנגד, טוענים מתנגדי הנושא שיש להפריד את הדת מהמצעד: “חשוב לכבד הומואים דתיים, אבל אין סיבה לכבד דת שחדשות לבקרים מתירה את דמנו ברחובות וכבר גבתה את מחירה יותר מפעם אחת. זה גובל בביזיון”, ומוסיפים בתגובות: “מי שרוצה ליישב בכוח את כל זה עם היותו להט”ב שיבושם לו, אבל לעשות מזה נושא למצעד גאווה…”

בתווך שבין המתנגדים והתומכים עמדו מספר מגיבות שדווקא העוצמות של הדיון הבהירו להן את החשיבות של הנושא – אפילו אם לא היו בוחרות בו בעצמן. “זו הזדמנות לדבר על איפה הדת פוגשת אותנו כלהט”ב”, כותב אחד הגולשים בכותרתו של ממם שפרסם, “על הקשיים, על הרבנים, על להט”ב דתיים, משפחה דתית”, הוסיף, וסיים במורת רוח מרוח הדיונים: “אולי במקום להתבכיין תנסו להוציא מזה משהו טוב?”

טענות על אי סדרים והשוואה לנאצים

לצד טיעונים רלוונטיים לגופו של נושא, עלו בקבוצות לא מעט תמונות ובהן השוואות של פעילי המצעד לדמויות שונות החל בעולם הדתי, עבור בימין הקיצוני והלהט”בפובי, וכלה במפלגה הנאצית.

“את ההשוואות לנאצים אנחנו דוחות על הסף”, אומר אחד מפעילי הבית הפתוח שנחשף לתמונות הויראליות, “אבל מה שכאב באמת זה ההשוואה לישי שליסל. בזמן שחלק מהקהילה מפרסמים ממים פוגעניים בקבוצות, אנחנו ביקרנו את הפצועים בבתי החולים גם ב-2005 וגם ב-2015, ועומדות עדיין בקשר עם המשפחה של שירה בנקי שנרצחה בגלל מה שנמצא בקצה המדרון החלקלק של התבטאויות כאלה”.

צילום: מתוך קבוצת הפייסבוק ממים של להטבפא”ק

חשב על זה קודם | מם של אביב קר. מתוך פייסבוק

צילום: מתוך קבוצת הפייסבוק ממים של להטבפא”ק

התנגדות נוספת מעלה טענות לאי סדרים בהצבעה וחוסר לויאליות למנהלת הגאווה, הגוף הארצי שבחר בביסקסואליות כנושא השנתי, ובו הבית הפתוח חבר. באחת התגובות לסקר שפורסם בקבוצה במחאה על ההצבעה נכתב כי “כבר הצביעו משמעותית יותר מאשר הצביעו באסיפה המקרית של הבית הפתוח. אז אם התהדרו בדמוקרטיה והרוב מכריע, אז נא לשנות את נושא המצעד בהתאם להחלטה כאן”.

על הטענות לאי סדרים כתב בהרחבה, נדב שוורץ, רכז קהילה בבית הפתוח, בטור דעה ב-WDG: “הוזמנו כל הארגונים, כל הקהילה, כולן. איך אני יודע? אני שלחתי את המיילים. האיוונט פורסם בראש חוצות ואף נשלח מייל עדכון בתפוצה רחבה. בדיון פנימי האם לירושלמיים יהיו יותר זכויות בהצבעה הוחלט שלא”

משתתפי/ות הועדה שבחרה את הנושא השתתפו גם הם בדיונים שנפרשו על פני מאות תגובות, וביניהם דיון אודות הכותרת של הנושא: “אפשר היה לכנות את הנושא “להט”בים דתיים”, וזה היה עדיף, ואולי אז לא הייתי מתנגד. אבל כשקודם קוראות (בבית הפתוח) “דת”, ואח”כ “להט”ב” – עבורי זה צורם, וכשאומרות שם “דת” ולא “דתיים” – היריקה על ההבחנה באה מצידם”.

במקביל להתנצחויות ברשתות החברתיות, נפתחה עצומה הקוראת לארגון הבית הפתוח, ליו”ר ערן גלובוס ולוועד המנהל לקיים ישיבת חירום דחופה ולשנות את שם נושא המצעד הנבחר מ”דת ולהט”ב” לשם “להט”בים דתיים”.

“אם הדיון הוא בין ‘דת ולהט”ב’ ל’להט”בים דתיים'”, כתב בתגובה פעיל שנכח במעמד ההצבעה בבית הפתוח, “אולי ירגיע אותך שהקמפיין עוד לא התחיל והכותרת של המצעד טרם נבחרה. מדובר ב-working title ולמעשה בעת הפגישה לבחירת הנושא היו כמה כותרות שעברנו דרכן כגון “קהילה גאה דתית” ו”קהילה להט”בית דתית”.

הנושאים שהועלו בועדת המצעד בירושלים | מושחרים שמות האנשים שהציעו את הנושאים

מהצד הדתי של המתרס, כתבה השבוע לילך בן דוד בדף הפייסבוק שלה על ילדותה במגזר הדתי: “כמי שברחה מירושלים עיר הולדתי יום אחרי שמלאו לי 18,” כותבת בן דוד, “כמי שמסתובבת בעולם מאז בתחושה שאם אעיז להביט לאחור אהפוך לנציב מלח, אין לי מילים להודות לחברותי הלהט”ביות הדתיות, שמלמדות אותנו שיעור שערכו לא יסולא בפז, על האפשרות שלפעמים פתוחה בפנינו, להישאר ולהאבק”

נעסוק בקשת הרחבה, הקשה, המורכבת והמרגשת של החיבור בין להט”ב ודת

“במהלך שני העשורים האחרונים הגדלנו את העשייה והנראות הלהט”בית בירושלים במטרה לאפשר לכל מי שחפץ לחיות בעיר לעשות זאת בדרכו”, אומרת בתגובה לסערה שרה קלה-מאיר, מנכ”לית הבית הפתוח בירושלים, “השנה נציין בבית הפתוח 20 שנים של עשייה, מאבק, שמחות וכאב, שותפויות וחילוקי דעות ובעיקר נחישות ואמונה בדרכנו. ב-20 שנה של עשייה חווינו אי-אלו אי הסכמות, ואנחנו מאמינות ביכולתה של הקהילה לתת גב לקהילות שמרכיבות אותה לא למרות אי ההסכמות אלא בגללן”.

מהבית הפתוח נמסר בתגובה: “מזה שנים רבות מתקיים בבית הפתוח תהליך קהילתי, בו מעצבת הקהילה את מצעד הגאווה והסובלנות בעיר. “להט”ב ודת” נבחר בכינוס פתוח ודמוקרטי, בו השתתפו נציגות וחברות בארגונים שונים וחברות קהילה שבאו לשמוע ולהשפיע. הבית הזמין נציגים מכל הארגונים ואת הציבור כולה להשתתף בועדת מצעד ואנחנו חוזרות על הקריאה לקראת הפגישות הבאות.

הבית הפתוח חבר במנהלת הגאווה הארצית מהקמתה, לקראת מצעד 2015. גם השנה הודיע הבית כי הנושא יבחר כבכל שנה בתהליך קהילתי-ירושלמי. חרף זאת הוזמנו להשתתף במנהלת ואנו מברכים על כך. בהתאם, בחר הועד המנהל לתת מקום מיוחד השנה לקשת הבי-פאן-פולית, בכלל הפלטפורמות של המצעד – אירועים, מסרים, במות ועוד.

אנחנו מבקשים להבהיר – נושא המצעד לא היה, איננו ולעולם לא יהיה “דת” – מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים יעסוק בקשת הרחבה, הקשה, המורכבת והמרגשת של החיבור בין להט”ב ודת. נגד האלימות היומיומית המופעלת כלפינו על ידי ממסדים דתיים, נגד כפייה דתית להט”בפובית וגזענית המבקשת להדירנו מהמרחב העירוני והארצי. נזכיר שלכל אחת שמורה הזכות הנצחית לחופש מדת ולחופש דת – בתנאים שלה ולפי השקפתה.

חכמות מאיתנו אמרו “מתוך הויכוח יתברר האמת”. אנו סמוכים ובטוחות שמרבית הביקורת שמופנית כלפי הבית הפתוח מקורה בדאגה אמיתית וכנה לקהילה הירושלמית והארצית, ומקוות בהמשך התהליך להפריד את המוץ מהתבן ולברר איך הסערה שהתעוררה מתועלת לכיוון עשייה חיובית על אף המחלוקת. אנחנו מודות שוב על העניין הרב שמעורר המצעד, קשובות מאוד לביקורת, ומזמינות את כולן להמשיך ולהשתתף בשיח בפלטפורמות הקיימות ועל במות שתפורסמנה בהמשך”

שגעתם אותי \ מם של נעם ברנע. מתוך פייסבוק