משרד הבריאות | צילום: זאב ברקן | CC BY 2.0
משרד הבריאות אישר כי קטינים יוכלו לקבל טיפול מונע למחלה, גם ללא אישור הוריהם.
ההחלטה מתייחסת לטיפול ה-PEP, טיפול תרופתי הניתן עד 72 שעות לאחר מגע מיני לא מוגן עם חשד להדבקה, ומפחית את הסיכוי להידבק במחלה.
למרות החשיבות הקריטית של קבלת הטיפול תוך הזמן הקצר ביותר, במקרים רבים סורבו בני נוער על ידי רופאי חדר המיון ולא הורשו לקבל את הטיפול עד להצגת אישור הורה לטיפול. מכיוון שהטיפול יעיל עד 72 שעות לאחר החשיפה, נאלצו בני הנוער לשתף את הוריהם באופן מידי בכל העובר עליהם כדי לקבל את הטיפול. הדבר יצר משבר בקרב בני נוער שלא תמיד ששים לספר להוריהם על החוויות המיניות שלהם, חשיפה שלעיתים מחייבת יציאה מן הארון.
בעקבות כך, יזמו הוועד למלחמה באיידס בשיתוף עם ארגון הנוער הגאה והחברה לרפואת איידס, פנייה אל היועצת המשפטית של משרד הבריאות, בבקשה לעדכן את הנוהל ולאפשר לרופאי בית החולים לאשר טיפול מונע גם לקטינים מעל גיל 14, על בסיס ההסכמה של הקטין עצמו.
בפנייתם הבהירו הארגונים כי לדעתם מניעת הטיפול מקטינים היא בגדר פגיעה לא ראויה בבריאותם של הקטינים, שאף מעמידה אותם בסיכון להדבקות ב-HIV.
עוד הדגישו כי העובדה שקטינים רבים בישראל מקיימים יחסי מין ואינם משתפים בכך את הוריהם, הדרישה להסכמת ההורים מהווה חסם לקבלת הטיפול. החסם גדול יותר כאשר מדובר בבני נוער המקיימים יחסי מין עם בני מינם, שכן אז קבלת הסכמת ההורים כרוכה גם ביציאה מהארון, גם אם הם בהכרח אינם מוכנים לצעד הזה עדיין. מה שעלול להוביל למצב שבני הנוער יעדיפו לוותר על קבלת הטיפול על מנת שלא לחשוף את עצמם.
בסיום המליצו הארגונים כי גיל 14 ייקבע כגיל אשר מעליו ניתן יהיה לקבל טיפול מונע ללא אישור הורים, מכיוון שזהו הגיל המינימלי להסכמה ליחסי מין, וכן בשל העובדה שזהו הגיל אליו מתייחס תזכיר חוק זכויות החולה העוסק בהסכמה מדעת של קטין.
בתשובתו הבהיר משרד הבריאות את החשיבות שהוא רואה בהענקת הטיפול לכל מי שזקוק לו, כולל קטינים, והודיע כי ינחה את מנהלי חדרי המיון לצורך אחידות הטיפול ב-PEP.
ד”ר יובל לבנת, מנכ”ל הוועד למלחמה באיידס, בירך על המהלך: “קטינים לא תמיד משתפים את ההורים שלהם בחיי המין שלהם און בנטייה המינית שלהם ולכן זה קריטי לאפשר להם טיפול מונע לאחר חשיפה, טיפול חירום בבית החולים בלי הסכמת הוריהם ואנחנו שמחים שמשרד הבריאות אישר את מתן הטיפול”.
PEP הוא לא אמצעי הגנה
טיפול מונע ל-HIV לאחר חשיפה (PEP) הוא טיפול תרופתי הכולל לקיחה של כדורים לתקופה של 28 יום, הניתן במקרים של חשיפה ודאית לנגיף ה-HIV על מנת להפחית את סיכויי ההדבקות.
חשוב: PEP הוא לא אמצעי הגנה והוא בהחלט לא מהווה תחליף לקונדום. לא מדובר בגלולה של “היום שאחרי” אלא בטיפול תרופתי מורכב עם תופעות לוואי שניתן על פי שיקול דעת של רופא חדר המיון.
באילו מקרים כדאי לי לגשת לחדר המיון לבקש את הטיפול?
הטיפול ניתן לאנשים שנחשפו למגע מיני עם חשד להדבקה, במקרים של חשיפה כמעט ודאית לנגיף. אם לדוגמא אתה שלילי ל-HIV וקיימת יחסי מין לא מוגנים עם מישהו שהוא חיובי לנגיף ואינו מטופל, או שקיימתם יחסי מין מוגנים והקונדום נקרע.
מתי מומלץ לגשת לחדר המיון?
כמה שיותר מהר. יעילות הטיפול תלויה בזמן שעבר מאז החשיפה: ככל שהטיפול ניתן קרוב יותר למועד החשיפה, כך הוא יעיל יותר. אם עברו כבר 72 שעות מרגע החשיפה, לא יינתן PEP בשום מקרה מאחר ובשלב זה הטיפול כבר אינו יעיל.
להיכן עלי להגיע?
במידה וקיים חשש שנחשפת ל-HIV, פנה בהקדם האפשרי (ולא יאוחר מ-72 שעות לאחר החשיפה) לחדר המיון של אחד מבתי החולים: איכילוב, שיבא, רמב”ם, מאיר, הדסה עין כרם, סורוקה וקפלן.
חשוב לדעת: הטיפול אינו ניתן לכל דורש וההחלטה היא בידי הרופא בחדר המיון. הרופא יקבל את ההחלטה אם לרשום את הטיפול או לא, רק לאחר שיתייעץ עם מומחה במחלות זיהומיות או רופא HIV ממרכז האיידס של ביה”ח. מאחר ומדובר בטיפול עם תופעות לוואי נדירות אך מסכנות חיים, הרופא ינסה לבדוק האם הסיכון להדבקה במקרה שלך מצדיק את הסיכויים האפשריים של הטיפול המונע.
