“לסבית תקרא מעתה “נעמה” והומוסקסואל יקרא מעכשיו “נעים”

בקיץ 1979 התקיים בישראל הכנס הבינלאומי הרביעי של הומוסקסואלים ולסביות יהודים ובו מוזמנים מבית הכנסת “שמחת תורה” בניו-יורק. בית המלון “מרינה” ובית הארחה בקיבוץ “מעלה החמישה” ביטלו את ההזמנות מחשש לאבד את תעודת הכשרות שלהם, והכנס התקיים במקומות חלופיים.

בעקבות טרפוד הכנס, קיימו חברי הקהילה ב-16 ביולי 1979 מסיבת עיתונאים של פעילים הומוסקסואלים ולסביות ולהם דרישה אחת: הכרה בזכותם לחיות ולאהוב. הם מבקשים לכנות אותם מעתה “נעימים ונעמות”, כדי להפסיק אחת ולתמיד את ההתייחסות אליהם בתקשורת ובציבור אך ורק בהקשרים מיניים.

האזינו לדיווח בקול ישראל על ההפגנה (17.7.1979)

הצעד הראשון של קבוצת הפעילים החדשה היה ארגון צעדה צנועה בכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין היום). ביום שישי ה-20 ביולי, בשעה שתים אחר הצהריים. מול עוברי אורח שלא ממש מביעים סימפטיה למאבקם, צעדו והפגינו כמה עשרות פעילים, אליהם הצטרפו באי הכנס.

הפעילים נשאו שלטים עם הכיתוב: “לא עוד חיים כפולים” ו”זכותנו לחיות ולאהוב בגלוי”. קשה בכלל לתאר איזה אומץ נדרש מהם להיחשף כך מול העוברים והשבים במדינת ישראל של סוף שנות ה-70, בה ההומוסקסואליות עדיין מחוץ לחוק.

צפו בסרטון ההפגנה מתוך כתבתו של כתב הערוץ הראשון מוקי הדר שהתלווה לפעילותם של הנעימים והנעמות