לסביות נוגעות בזין. האם זה באמת מצחיק אותנו?

צילום: צילום מסך יוטיוב

החברה שבה אנו חיים פאלוצנטרית.

מילה שבאה להדגיש את העובדה שרוב מה שמעניין את העולם זה הגבר, כאשר כובד המילה מכוון לנושא המיניות סביב איבר המין של גבר סיסג׳נדר – הזין.

בעזרת המילה הזאת אפשר לגשת ולבחון את הסרטון שמראה בחורות לסביות נוגעות בזין לראשונה. במבט ראשון הסרטון מבדר, מוסיקה נעימה, הכל נקי ולבן, הן צוחקות, הוא צוחק, והכל, על פניו, נחמד.

אך אם נחזור לסרטון כאשר ברקע מהדהדת במוחנו ׳פאלוצנטריות׳, סביר שנרגיש אחרת.

בהתחלה הן חוששות וחרדות, תוהות איך זה ירגיש. במהלך המגע זה מפתיע אותן, מרגיש מוזר, נעים או שלא. לאחר שסיימו לגעת ניכר שהן בהקלה, זהו, נגמר, ומיד ממהרות להצהיר מחדש שעדיין הן לסביות.

למה המעגל הזה? חשש שמוביל לתהייה ונסיון, אח״כ הקלה ואז הצהרה על זהות מחודשת? הרי זה בדיוק הלחץ שמופעל עלינו כל יום, לחץ להתאים להטרוסקסואליות. ׳למה שלא תנסו?׳, ׳איך תדעו אם לא ניסיתן?׳. האם זה באמת מצחיק אותנו? מעבר לזה, האם לסבית היא פשוט אישה שלא אוהבת לגעת בזין? שאם תיגע בפיסת בשר וזה ירגיש לה מוזר (או נעים) תשנה את העדפותיה המיניות? האם המסרים שמועברים בסרטון החביב הזה זרים לנו?

שוב ושוב אנחנו נדרשים להגיד ׳זה לא מצחיק אותנו׳ ולהתמודד עם חברה שקוראת לנו ׳חסרי חוש הומור׳. כאילו שהחיים מאפשרים לנו להיות עם המון מזה. ועדיין יש כאלה שזה מצחיק אותן, הרי מי שהפיקו את הסרטון הן לסביות, המצולמות הן לסביות ולא נראה שהן סובלות ממה שהן עושות. להפך, נראה שהן נהנות. קצת מלחיץ אותן אמנם, אבל עדיין זה נראה כיף. הבחור מחייך, המוסיקה נעימה והסרטון מועף למדיה, מופץ בעזרת הרבה מאוד גופי תקשורת להטב״יים שחושבים שזה מאוד מצחיק.

העניין הוא שלעיתים אנחנו שוכחים את ההקשר המגדרי בתוכו אנחנו חיים, כי אם ניזכר בו, סביר שנרגיש אחרת.